הלכות שבת- "מוצאי שבת"

דינים ו"הלכות למוצאי שבת". "הלכות יציאת השבת" המובאים בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "זמן צאת שבת". "מהו זמן רבנו תם?", "האם רבנו תם דיבר רק על צרפת?", "האם מותר לבקש שיעשו עבורי מלאכה מאלה שאינם מקפידים על רבנו תם?".

מוצאי שבת 

זמן צאת השבת
לא יעשה מלאכה קודם שיגיע זמן צאת השבת המופיע בלוחות השנה.


"זמן רבנו תם"
ראוי ונכון מאוד לכל אדם שלא לעשות מלאכה עד צאת השבת לשיטת רבנו תם [שבחורף הוא כחצי שעה אחר צאת השבת הרגיל, ובקיץ כארבעים דקות], מפני שרוב הפוסקים הקדמונים מסכימים עמו, ועל צבאם מרן השולחן ערוך והרמ"א. וכל הזהיר בזה, ישא ברכה מאת ה'. (שבת ב שעג)

יש לדעת שרוב ככל רבותינו הראשונים פסקו כרבנו תם, ומהם: הרמב"ן, הרשב"א, המאירי, הראב"ן, הרא"ה, הריטב"א, הר"ן, הרא"ש, הראב"ד, המגיד משנה, הרז"ה, הסמ"ג, המרדכי, המאורות, רבנו פרץ, רבנו ירוחם, הרוקח, מהרי"ק ועוד. וכן רבים מגדולי רבותינו האחרונים ספרדים ואשכנזים כאחד: הרדב"ז, המבי"ט, מהרי"ט, ספר חרדים, הב"ח, המגן אברהם [וכתב, שכל גדולי הפוסקים פוסקים כן.] המנחת כהן, הפרי חדש, החתם סופר, הגאון מליסא, מהר"י עייאש, רבי צדקה חוצין, רבי אליהו שמאע, מהר"י פראג'י, מהר"ח אלפנדארי, פרחי כהונה ועוד. והגאון רבי עקיבא איגר והחתם סופר ועוד רבים מרבני אשכנז, היו נוהגים אפילו להקל כרבנו תם בכניסת השבת. וכן פסקו מרן השלחן ערוך ]סימן רסא ס"ב[ והרמ"א, ובמשנה ברורה שם. והגאון רבי חיים אבולעפיה וחכמי דורו, הכריזו בחרם על אנשי מקומם, שכל מי שיעיז להקל נגד רבנו תם, ינדו אותו. וכן עשה הגאון רבי שמואל לניאדו.

ואמנם מאחר והמנהג הוא כשיטת הגאונים עוד בטרם שנפסק כן בשלחן ערוך, לכן מי שקשה לו להוציא את השבת כשיטת רבנו תם, סומך על צאת השבת הרגיל. אך מצווה רבה לפרסם ברבים, שהנכון שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד זמן רבנו תם, שזהו ספק איסור סקילה וכרת. והגאון החזון איש ]אגרות ח"א סימן מא[ כתב: "פשטה ההוראה להחמיר כרבנו תם בכל ישראל, והיא הוראה מקוימת כמפי סנהדרין גדולה בלשכת הגזית, ואין שום צד קולא בזה. ולא נמצא מי שאמר שלא לחוש לדעת רבנו תם, ואם איזה גאון כתב להמליץ על מי שמקל, זו אינה הוראה לחקות בה את המקילים". עכ"ד. 

ומה שיש טענו שרבנו תם דיבר לפי מקומו בצרפת, כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הליכות עולם: פשוט לכל מעיין, שדברים אלו לא ניתנו להאמר כלל, כי הלא רבנו תם מיישב את הסתירה בדברי התנא רבי יהודה שהיה דר בארץ ישראל, ומה לרבי יהודה עם האקלים של צרפת המרוחקת מאוד מארץ ישראל. גם השולחן ערוך שפסק כן, הלא היה דר בארץ ישראל והורה הלכה ליושבים בה, וכן המבי"ט, מהרי"ט, החרדים, הפרי חדש ועוד, כולם גאוני ארץ ישראל היו. ובשו"ת דברי יציב כתב: "האומר שסברת רבנו תם היא טעות במציאות, הרי הוא בכלל אפיקורוס, שפוגע בקדושת רבותינו הפוסקים שמפיהם אנו חיים, והרי גדולים אלו היו בארץ ישראל, וראו בעיני קודשם זמן צאת הכוכבים. 

ומי שאומר שרבנו תם לא דיבר על ארץ ישראל, הבל יפצה פיהו, ודברי רוח הם נגד האמת, ומצוה לפרסם הדבר." עכ"ל. (עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כא, ה"ע ח"ג עמוד קמ, חזו"ע ימים נוראים שפח, חנוכה קפו, שבת א רסח, שבת ב שעג ועוד)



המוחש לא יוכחש
ובאמת כי כל הרוצה לעיין ולהרחיב בנושא זה, הנה לאחרונה יצאו לאור כמה קונטרסים המבארים עניין זה היטב היטב בשפה ברורה ונעימה עם מקורות הדברים, בליווי תמונות צבעוניות המראות בעליל את שיטת רבנו תם מכמה דקות לפני השקיעה הראשונה ועד צאת הכוכבים של רבנו תם. ושם הביאו את לשון רב האי גאון ורב שרירא גאון שכתבו: "אל תחשוב שמשתשקע החמה ולא תראה מאותו מקום נשלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב, יום הוא".

 וכתב הפרי חדש (קונטרס דבי שימשי): "המוחש לא יוכחש, שהרי אנו רואים אחר זמן זה פני הרקיע מאדימים ביותר... ונראה לעין כל שיש שעה ועוד משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים." עי"ש. 

וכתב במשנה ברורה (רצג סק"ד) וביאור הלכה בשם הגר"א: שצריך שיסתלק האדמימות מן כל כיפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה, ואז מועילים שלושה כוכבים. וכדי להבחין בכוכבים לבד, צריך בקיאות רב, כי שמא הם כוכבים הנראים ביום, ולכך היו האמוראים מסתכלים אם הסתלקה האדמימות לגמרי. 

ובשו"ת מהרי"ף [הגאון רבי יעקב פראג'י, אב בית דין באלכסנדריה של מצרים, לפני כ-350 שנה] כתב: "גילו לי בחלום שטוב הדבר לפרסם בעולם את הקונטרס שחיברתי שאף שיטת הגאונים היא כשיטת רבנו תם, ועל ידי זה הרבה מהחרדים אל דבר ה' יתנהגו על פיו, ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה."


תשובת המשקל - אשרי אדם המזכה גם לאחרים להוציא את השבת כרבנו תם. וכל שכן אם בעבר היה מחלל שבת, ועתה אזר עוז לקיים מצוות ה', אשר בוודאי חובה קדושה מוטלת עליו להחמיר יותר כרבנו תם.


חבל על הזמן - בתי כנסת רבים מארגנים שיעור בדברי אגדה לאחר תפילת ערבית, עד זמן צאת השבת לרבנו תם. ודבר זה אין ערוך אליו, שמזכים את הרבים בשעה שאין בה הרבה לומדים. וכל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו.



אמירה ליהודי 
המוציא שבת כפי זמן רבנו תם, פשוט שרשאי לומר לחברו שאינו מחמיר כן, שיעשה לו מלאכה לאחר צאת שבת הרגיל. (שבת ב שעו)


מלאכות דרבנן 
יש להקל לעשותם במקום צורך, קודם צאת השבת של רבנו תם, ככיבוי חשמל, טלטול מוקצה, הצטרפות לנסיעה ברכב [כאשר הנהג אינו מוציא שבת כזמן רבנו תם. ולא יפתח הנוסע בעצמו את הדלת, כיון שנדלקת מנורה וזהו איסור תורה]. (א תלה)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏