דיני "לחם משנה בשבת"

דינים ו"הלכות ללחם משנה בשבת". "הלכות לערב שבת" המובאים בחוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מדוע צריך שני לחמים בשבת?". "למה מכסים את החלות בשבת?". "האם חלות דבוקות טובות ללחם משנה?". "האם אפשר להשתמש בחלות שהתפוררו מחמת טריותן ללחם משנה?". "האם לחם קפוא טוב ללחם משנה?". "האפ אפשר להשתמש במצה ללחם משנה?" ומה הדין בעוגה או צנימים?...

לחם משנה 

זכר למן
כשהיו עם ישראל במדבר, הוריד להם הקב"ה בכל יום לחם מן השמים שנקרא שמו: "מָן". וביום שישי הוריד להם מנה כפולה גם עבור שבת (כמבואר בשמות פרק טז). זכר לזה, אנו מביאים שני לחמים בכל סעודות שבת, וזהו "לחם משנה" - לחם כפול.

אמרו חז"ל (מכילתא):
 ביום השישי ירד להם מן בשיעור שני עומרים לכל אחד, כפול משאר הימים. ומכל עומר עשו שני לחמים, נמצא שמשני עומרים עשו ארבעה לחמים. אחד אכלוהו ביום שישי בבוקר, השני בליל שבת, השלישי בבוקר של שבת, והרביעי בסעודה שלישית. (שבת ב תמג)



כיסוי החלות
יש לכסות את שתי החלות במפה מלמטה ובמפה מלמעלה. כיון שבזה נראית סעודת שבת מכובדת וחשובה (רב אחאי גאון). 

ועוד משום זכר למן, שבתחילה ירד טל על הארץ, ועליו ירד המן, ושוב ירד טל עליו, נמצא המן כמונח בקופסה, טל מלמטה וטל מלמעלה (תוספות). 

ועוד, כי לכאורה היה צריך לקדש על הפת שהיא חשובה מהיין, שהרי בסדר שבעת המינים בתורה, החיטה קודמת לגפן, לכן, כדי שלא לביישה, מכסים אותה כאילו איננה כאן, ומקדשים על היין ואחר כך בוצעים עליה (ירושלמי). (שבת ב יג. ח"ג שמו)


לחם משנה שלם
יהיו שתי החלות שלימות, ובכל אחת יהיה לפחות שיעור כזית [27 גרם]. (שבת ב קפד, קפז)

מה שפעמים מתקלפות חתיכות קטנות מהחלות הנמכרות, אין בזה חשש, ועדיין נחשבות שלמות. (חכם צבי, מחזה אברהם מברודי, נחלת בנימין. שבת ב קצ. הגרש"ז אוירבך. שש"כ ב קצד)


חלות דבוקות
חלות שנדבקו זו בזו בעת אפייתן בתנור, ולאחר האפיה הפרידן בנחת, הרי הן נחשבות שלמות, ומועילות ללחם משנה. (שבת ב קעו)

הלש עיסה גדולה ועושה ממנה צורות של הרבה חלות קטנות, ומחברן יחד ואופה אותן כך בתנור, והבוצע תולש חלה אחת לכל אחד ונותן לו, יש להקל לצרף שתי חלות מהן ללחם משנה. כיון שמתחילה אפו אותם על דעת להיחתך, וגם כל חלה נראית שהיא בפני עצמה. (מחזה אברהם, באר משה, מנחת פתים. שבת ב קעח)


מצה. עוגה. צנימים.
אם אין לו לחם שלם, יכול לצרף מצה או עוגה שלימה שיש בה כזית. כי שם של לחם על העוגה, שהרי הקובע סעודה על עוגה [216 גרם], מברך המוציא וברכת המזון. וכל שכן מצה ששם של לחם עליה, אף לבני ספרד שמברכים עליה "מזונות" במשך השנה. (שבת ב קפה)

כמו כן יכול לצרף צנימים. ואף שהם פרוסות ולא שלמות, מכל מקום כיון שמחזירים אותם לתנור או לטוסטר ונאפות שוב, נחשבים כלחם שלם. (הגרצ"פ פראנק, הגר"ז מינצברג, שרגא המאיר. שבת ב קפז)



לחם קפוא
רשאי לצרף פיתה קפואה ללחם משנה. שכיון שאין צריך לבצוע על שתיהן, די שפת אחת תהיה ראויה לאכילה. ועוד, כיון שהפת עתידה להפשיר, נחשבת כראויה כבר מעתה. ועוד, שאפשר שתהיה ראויה עתה, אם יניחה במרק חם. ואם אפשר בקלות, טוב לשאול מהשכן פיתה מופשרת, ורשאי להחזירה לו מיד לאחר שיבצע. ]שבת ב קעט[

אם אין לו מכל הנ"ל, יקח שתי פרוסות או חתיכות חלה ויברך עליהן. (שבת ב קפג)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏