בין אדם לחברו- "תלמידי חכמים מתווכחים"

"סיפור על וויכוח בין החכמים". "סיפור על רבי אליעזר בן הורקנוס ותלמידי החכמים". "מהם המופתים שעשה רבי אליעזר בן הורקנוס" לפני החכמים ומדוע התערב רבי יהושוע בן חנניה רק בסוף? ביאור נפלא של הגאון מוילנא עם תוספת שאלות מחכימות של הרב זייד...

מי יכול לדבר בפני מי?

הגמרא מביאה מעשה (בבא מציעא דף נט' עמוד ב')

יום אחד נחלקו רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים על הלכה בעניין "תנורו של עכנאי" 
השאלה הייתה: האם הוא מקבל טומאה או שאינו מקבל טומאה. רבי אליעזר טיהר וחכמים טימאו.

 רבי אליעזר ניסה להביא את חכמים שיפסקו כמותו ולא קיבלו ממנו חכמים. 
אמר להם רבי אליעזר: "אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח!" ונעקר חרוב זה במקומו.
השיבוהו חכמים: "אין מביאים ראיה מן החרוב". 

ניסה שוב ואמר להם: "אם הלכה כמותי אמת המים תוכיח!" 
וראה זה פלא חזרה אמת המים לאחוריה. 
משראה שגם זה לא מכריע, אמר להם: "אם הלכה כמותי כותלי בית המקדש יוכיחו!" 
באותו רגע היטו כותלי בית המדרש ליפול. 

כעס עליהם ר' יהושע, אמר להם: "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם?!". 
כיוון שהתערב רבי יהושוע, לא נפלו כותלי בית המדרש מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטין ועומדים. 

באותו הרגע אמר להם ר' אליעזר: "אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו!" 
והנה יצאה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום". 

נעמד רבי יהושע על רגליו וקרא את הפסוק: "לא בשמים היא". 
ופסק: אין אנו משגיחין בבת קול שכבר נכתב בהר סיני – בתורה "אחרי רבים להטות…".

הגאון מוילנא שואל: 
מה הביא את רבי אליעזר לעשות שלשה מופתים: בחרוב, אמת המים וכותלי בית המדרש בכדי להכריע את ההלכה בוויכוח שבינו לבין החכמים? 
 
והוא משיב: 
רצה לרמוז להם שכדי לזכות בתורה על האדם להיות מושלם בשלושת התכונות הבאות: 
א. הסתפקות במועט - חרובים הם סמל לזה דוגמת ר' חנינא שדי לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת.
ב. ענווה  - מים הם סמל לענווה כמאמר חז"ל: מה מים יורדים ממקום גבוה לנמוך כך התורה נקנית בענוותנים
ג. התמדה בלימוד תורה - כותלי בית המדרש מעידים על ההתמדה שהייתה לרבי אלעזר.


כמה שאלות ששואל הרב זייאד על המעשה הזה:
1. לאן נעלם עץ החרוב?! מה נשאר במקומו?
2. מדוע חזרו המים דווקא לאחוריהם ולא לימין או לשמאל?
3. מדוע לא התערב רבי יהושוע אלא רק לבסוף?!


והוא משיב במתק שפתיים:
1. הגמרא מספרת על ר' אלעזר בן הורקנוס שברח מביתו ללמוד תורה - לא היה לו מה לאכול והתבייש לבקש (בא מבית של הורקנוס גדול העשירים) בלית ברירה לעס חול בשיניו עד שריח רע יצא מפיו לכן נעקר החרוב ונשאר חול - להורות על הסתפקות במועט. 

2. ר' אלעזר הגיע למקום ושאלוהו אנשי המקום 30 שאלות. על 18 ענה ועל 12 לא ענה. 
אמרו לו הייתכן?! הרב לא יודע לענות?!
אמר להם: אתם מצריכים אותי לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי (ואם תאמרו שמא לא שמעתי כי לא הייתי, תדעו): מימי לא הקדימני אדם בבית המדרש שאני תמיד בא ראשון (ואם תאמרו שהייתי אבל ישנתי) ומעולם לא ישנתי בבית המדרש, לא שנת קבע ולא שנת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי אלא שתמיד יצאתי אחרון (ואם תאמרו שלא הקשבתי דעו) ומימי לא שחתי שיחת חולין (וזה שאינני עונה לכם, זה מכיוון) ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם. 
ולכן חזרו המים דווקא לאחוריהן להוכחה שאין זה דעתו שלו אלא מכוון הוא לדברי רבי יוחנן שהיה רבו...

3. חרובים היו בכל בית המדרש  מפני שהחרוב מסמל את ההסתפקות במועט כמו שאמרו: "וחנניא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת".  ובזה לא יכל רבי יהושוע על ר' אלעזר שהוא הסתפק הרבה פחות ממנו שהרי ר' אלעזר לא אכל חרובים אלא חול... 
כמו כן, באמת המים שחזרה לאחור לא יכל רבי יהושוע להתעלות מר' אלעזר. שהרי רבי יהושוע חידש חידושים ואמר גם דברים מעצמו ולא ציטט רק את רבותיו ולכן לא הצליח לגבור על רבי אלעזר ושתק.

אבל כשהגיעו לכותלי בית המדרש - המראים על התמדה אמר להם רבי יהושוע לכותלי בית המדרש: "אין הוא גדול ממני - אני נמצא כאן יותר זמן. הוא הגיע לכאן רק בגיל 28 ואילו אני הייתי כאן בעריסה מהרגע שנולדתי... שכך העיד עלי רבי (אבות פרק ב'): "רבי יהושוע בן חנניה אשרי יולדתו" – שהביאתו אימו מיד אחר הלידה לבית המדרש שישמע דברי תורה...
(מתוך דבריו של הרב ברוך רוזנבלום)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏