ערב שבת- "שניים מקרא ואחד תרגום"

"הלכות ערב שבת". הלכות "שניים מקרא ואחד תרגום". "ההכנות לערב שבת" מתוך החוברת 'שבת בהלכה ובאגדה' של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "סגולה לאריכות ימים". "מהו מקור התרגום אונקלוס?", "האם קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, היא חובה?". "קריאה בדקדוק כראוי ובטעמי המקרא". "מהו זמן הקריאה של שניים מקרא ואחד תרגום?"."האם צריך לקרוא את ההפטרה בשניים מקרא ואחד תרגום?". "מי חייב בשניים מקרא ואחד תרגום?". "מי פטור משניים מקרא ואחד תרגום?"

שניים מקרא ואחד תרגום

אריכות ימים

אמרו חז"ל (מסכת ברכות ח ע"א): "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו." על כן, בכל שבוע יקרא את פרשת השבוע פעמיים, ואת תרגום אונקלוס על הפרשה פעם אחת. ואפילו אם אינו מבין את התרגום, יקרא אותו. (שבת א ש. ה"ע ג נה).

מקור התרגום - משה רבנו קיבל את התרגום בהר סיני מפי הקב"ה, אלא שבמשך הדורות שכחוהו, ובא אונקלוס הגר והחזירו מפי רבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע, לכן נקרא שמו "תרגום אונקלוס". (מסכת מגילה ג ע"א)


חובה גמורה
יש לדעת ולהודיע שקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, הינה חובה גמורה על כל איש מישראל, כמו שכתב מרן השולחן ערוך (סימן רפה ס"א): "אף על פי שאדם שומע את כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרוא לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע, שניים מקרא ואחד תרגום". ע"כ. ולא כאותם החושבים שקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, היא רק ממידת חסידות. ורמזו בזה ראשי תיבות, ואל"ה שמו"ת: וחייב אדם לקרוא הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. (ה"ע ג נד)

גם תלמיד חכם שחשקה נפשו מאוד בעסק התורה וכל עסקו בתלמוד ופוסקים, חייב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. 

וכה התבטא הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל: 
אין לי רגע של נחת ושמחה כל כך, כמו שאני יושב בערב שבת מלובש בבגדי שבת, וקורא "שניים מקרא ואחד תרגום". וכן ציוו רבי יהושע בן לוי ורבי יהודה הנשיא לבניהם לקרוא, אף שהיו מגדולי ישראל. 

ובתשובות הגאונים נשאל רב מתתיה גאון: 
"תלמיד חכם שרוצה ללמוד תלמודו, ואינו רוצה להסדיר פרשיותיו עם הציבור, האם רשאי לעשות כן? תשובה: כך אמרו חכמים, אף על פי שחושק בתלמודו, אל יפשע מלהשלים פרשיותיו עם הציבור". (שבת א ש)


קריאה בדקדוק כראוי
צריך לדקדק בקריאת הפסוקים עם הניקוד כראוי, ולהבדיל בין שווא נע [שהוגים אותו דומה לניקוד צֵירי] לשווא נח, ולא לשבש את הפסוקים. וכיום מצויים תיקוני קוראים מיוחדים המציינים את כל הדגשות הניקוד, ועוד הארות חשובות בקריאה. (סימן סא סכ"ג. ה"ע ג נז)


טעמי המקרא
צריך לקרוא את הפרשה בטעמי המקרא. ואמרו חז"ל ]מסכת מגילה לב ע"א[: כל הקורא בלי נעימה [כגון טעמי המקראות ]רש"י[], עליו הכתוב אומר ]יחזקאל כ כה[: "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים", חס ושלום. ]וכן כתבו רבנו יונה, ספר חסידים, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו האר"י, הב"ח, החיד"א ועוד רבים.[ אולם את התרגום יש להקפיד לקרוא בלי טעמים. ]שבת א דש[

טעמי המקרא הם קבלה בידינו איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה שקיבלם מהקב"ה בהר סיני. ומעלתם גבוהה מאוד אף יותר מהניקוד, התגים והאותיות. ואדרבה לגודל מעלת הטעמים והנקודות, לא ניתנו להכתב בספר תורה. ]שבת א דש[


מצות חינוך
חייב אדם לחנך את בניו הקטנים לקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום". וכן חובה על המלמדים ללמד תלמידיהם טעמי המקרא, ולחנכם לקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" בכל שבוע עם טעמי המקרא. ומה טוב מה שנהגו במוסדות רבים שביום שישי קוראים יחד כל תלמידי הכיתה "שניים מקרא ואחד תרגום". ]שבת א שו. ה"ע ג נז[


וזו לשון מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שזצ"ל: 
"ומכאן הנני פונה לכל מנהלי בתי הספר ותלמודי תורה בזמנינו, ללמד טעמי המקרא לתלמידים, עוד קודם הגיעם לגיל בר מצווה, כדי לחנכם שיוכלו לקיים מצות קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בטעמי המקרא, ולא כאותם מנהלים אשר אינם משגיחים כלל על זה, ורק כשהתלמיד מגיע לגיל בר מצווה, מלמדים אותו ההורים באופן פרטי קריאת מספר פסוקים בטעמים, כדי שיקראם כך בציבור. וזוהי תעודת עניות לאותם הורים ומורים, שאינם שמים לב על כך." ע"כ. (שבת א דש)


כתב בשו"ת שבט הלוי: 
פשוט שחייבים לחנך ולהרגיל את הקטנים שהגיעו לחינוך, לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. וכן ראיתי מעשה לרוב בחוץ לארץ, שמלמדים שניים מקרא ואחד תרגום עם טעמי המקרא, ומקפידים מאוד לסיים את הפרשה עם הציבור בכל שבוע עם התרגום ופירוש רש"י, והיא דרגה גבוהה בחינוך ליראת ה' ותורתו. 

וכן כתב בשו"ת שרגא המאיר: בוודאי יש לחנך את הקטנים בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע ושבוע, ומצות חינוך צריכה להיות מצווה מן המובחר (וכן פסקו בשו"ת קנין תורה, ובהליכות שלמה אוירבך, ובאבן יעקב ועוד). 

וכותב מרן הראשון לציון זצ"ל: 
"וזכורני שהרה"ג המורה הדגול מהר"ר שלמה עבו זצ"ל, שהיה המורה שלנו בתלמוד תורה "בני ציון", היה מלמד אותנו בילדותינו בכל ערב שבת, שניים מקרא ואחד תרגום עם הטעמים. זכרה ה' לו לטובה, ותהיה נפשו צרורה בצרור החיים". (שבת א שו)


זמן הקריאה לשניים מקרא ואחד תרגום
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי. ומצוה מן המובחר לקרוא מיד לאחר תפלת שחרית, וכן נהג רבנו האר"י ז"ל. ואם זמנו דחוק, יכול להתחיל לקרוא ממנחה של השבת הקודמת. (שבת א שיב, שטו. ה"ע ג נא)


ליל שבת
אם לא קרא ביום שישי, רשאי לקרוא בליל שבת, ובפרט כשזמנו דחוק. 
וכתב בספר פקודת אלעזר: ואני נוהג פעמים רבות אין מספר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, כי בימי החול אני טרוד במצות תלמוד תורה שיש עמה כתיבה, וביום השבת אין לי פנאי, כי אני עסוק בתלמוד תורה לרבים, לכן אני קורא בליל שבת. 
ולא נהגתי לחוש למה שכתב הרמ"ע מפאנו שאין לקרוא תרגום בלילה, שכבר כתב מרן החיד"א שאין לחוש לסודות שלא גילה האר"י בעצמו, וכיון שאינו דבר האסור על פי הש"ס והפוסקים, אין לי הכרח לצער עצמי קצת בשביל זה. 
וכן כתבו לבושי מרדכי, כנף רננה ועוד. וכן נהגו למעשה הגאונים רבי זלמן מוילנא ורבי משה טיילטבוים. ובארחות חיים ובכל בו כתבו, שיקרא שמו"ת של פרשת וזאת הברכה בליל שמחת תורה. (יביע אומר חלק ו סימן ל אות ה. שבת א שיג, של)


יזדרז לקרוא המקרא והתרגום קודם סעודת שבת בבוקר. ואם לא הספיק, יקרא קודם תפלת מנחה. ואם לא קרא, יקרא עד יום רביעי שבשבוע הבא. ואם לא קרא, ישלים ככל היותר מהר עד חג שמחת תורה שבו מסיימים את התורה. (שבת א שיב)


האם יש תשלומין לשניים מקרא ואחד תרגום
מי שנאנס ולא קרא שניים מקרא ואחד תרגום ובא להשלים בשבת הבאה, יקרא כפי סדר הפרשיות שבתורה. למשל: אם לא קרא פרשת ואתחנן, ומשלים בשבת הבאה פרשת עקב, יקרא פרשת ואתחנן תחילה ואחר כך פרשת עקב. (שבת א שיד)


פרשת "וזאת הברכה"
שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה, רשאי לקרוא בהושענא רבה או בליל שמחת תורה. וישתדל לקרוא קודם סיום הקריאה שבבית הכנסת, כדי שיחשב לו שמשלים את הפרשה עם הציבור ממש. (אורחות חיים, כל בו, הרמ"ע מפאנו. שבת א שכט)



מהו אופן הקריאה לשניים מקרא ואחד תרגום
על פי הקבלה יקרא כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגומו עד סוף הפרשה. וכיום ישנם ספרים מיוחדים לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, ומובא שם כל פסוק פעמיים ואחריו מיד התרגום. ואולם, רשאי גם לקרוא את כל הפרשה פעם אחת, וכשהחזן קורא בספר תורה יקרא שוב את הפרשה יחד עמו בלחש, ואחר התפילה יקרא את התרגום. וכן רשאי לקרוא את הפרשה והתרגום, ולאחר מכן יקרא שוב את הפרשה. (שבת א שא, שט)

בסיום קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, יחזור לקרוא את הפסוק האחרון מקרא בלבד, כדי לסיים במקרא. (ר"מ קורדובירו, האר"י, מג"א, השל"ה, החיד"א, בית מנוחה, כף החיים ועוד. שבת א שז)



קריאת ההפטרה
לאחר הפרשה נהגו לקרוא את ההפטרה. וגם בשבת שמפטירים בה הפטרה אחרת כראש חודש וחנוכה וכיוצא, יקרא את הפטרת הפרשה. (שבת א שז)


מתוך ספר התורה
מי שבקי בקריאה בספר התורה עם הטעמים והנקודות כראוי, מצוה מן המובחר שיקרא מתוך ספר התורה. וכן נהג רבנו האר"י ז"ל לקרוא פסוק בספר התורה פעמיים, ותלמידו היה קורא לפניו את התרגום בחומש והוא אומר אחריו. (שבת א שג)


פירוש רש"י
כתב מרן השולחן ערוך (סימן רפה ס"ב): "ירא שמים יקרא גם פירוש רש"י".


הפסק בקריאה
מצווה מן המובחר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בלי הפסק, אלא אם כן צמא למים, שאז יברך ברכה ראשונה ואחרונה. וכן פשוט שמפסיק לדבר מצווה. (שבת א שי)



החייבים והפטורים משניים מקרא ואחד תרגום
עיור או מי שיש לו מיחוש בעיניו או אילם, חייבים בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, על כן ישמעו מאחר שיוציאם ידי חובה, כמו בקריאת מגילה בפורים ופרשת זכור וכיוצא בהם. (הרשב"א. שבת א שכג)

אבל - אע"פ שאבל בתוך השבעה אסור בלימוד תורה, מכל מקום חייב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, ויקרא בשבת ולא ביום שישי. ואם חל יום השביעי של האבלות בשבת, טוב שימתין לַבוקר, אחַר שיוציאוהו מאבלותו. (יורה דעה סי' ת. שבת א שטז)

נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, כיון שהיא בכלל מצות תלמוד תורה שנשים פטורות ממנה. ומכל מקום טוב שתקרא את פרשת השבוע, שעל ידי כך תתמצא במעשיות התורה ובמצוותיה. (שבת א שכח)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏