"מצוות יישוב ארץ ישראל"

"מצוות יישוב ארץ ישראל באגדה" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א. "הלכות יישוב ארץ ישראל" "יישוב הארץ וכיבוד אב ואם", חומרת וחשיבות המצווה, מהם הדברים שבשבילם אפשר לצאת לחו"ל?, דין הרוצה לטייל או להשתטח על קברי הצדיקים בחוץ לארץ...

מצות יישוב ארץ ישראל 

דברי אגדה

ארץ ישראל - משאת נפשו של יהודי. כמה דמעות נשפכו בגעגועים - אליה; כמה לבבות הלמו בתקוה - אליה; כמה רגליים דרכו על קוץ ודרדר, כשמגמתם - אליה; כמה ימים, נהרות, הרים ומדברות, נחצו בנחישות, בדרכם - אליה!

"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם... אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה!" (דברים יא י-יב)


כתב הגאון רבי יהודה כלף זצ"ל, ממגורשי ספרד (בספרו משיח אלמים): 
ארץ ישראל היא ארץ הקודש, ארץ שאוירה מחכים, ואין תורה כתורתה. ארץ ישראל היא פלטרין [ארמון] של מלך, ומסוגלת ליראת שמים ולעבודת ה'. "כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה" (כתובות קי ע"ב). וכשאילצו את דוד המלך ע"ה לגלות ממנה, התאונן ואמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'!".


אומר הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה י-יא): 
גדולי החכמים היו מנשקים בתחומי ארץ ישראל את אבניה ומתגלגלים בעפרה, וכן הוא אומר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו.

אמר דוד המלך: "בחרתי הסתופף בבית ה', מדור באהלי רשע" - אפילו יש לי ארמונות וטרקלינים בחוץ לארץ, בחרתי לישון על הסף בארץ ישראל, ולאכול סיפוף של חרובים, מאכל בהמה!


וכתב על כך רבנו חיים פלאג'י זצ"ל, רבה של איזמיר: "וכמו זה ראינו בכמה עשירי עם בדורנו, כמו דודי ג'יבילי, יעקב רבי, ומורנו גרשון שאול וכיוצא בהם כמה וכמה, שעזבו היכל מלך ומעדני מלכים והלכו לארץ ישראל לדור בבית צר ולחם צר לאכול, מחיבת ארץ ישראל! (זכירה לחיים). 

ועוד כתב: "אני הגבר ראיתי בעיני כמה בעלי בתים שהלכו לזיהרה [עלייה לקברי צדיקים שבארץ ישראל] וכשנזכרים מארץ ישראל זולגות עיניהם דמעות שליש, והם מתאווים מתי יזכו לדור שם דירת קבע, ונפשם קשורה שם מכל תאווה שיש בעולם. הגם שאינם יודעים מעלתה וערכה, כמו שיודעים לומדי התורה!" (ארצות החיים. מעיין השבוע במדבר תרנח)


מעשה ברבי יהודה בן בתירא, ורבי מתיא בן חרש, ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע, שהיו יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכשהגיעו לסוף הגבול של ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים" - ללמדך ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות! וחזרו ובאו למקומם. (ספרי פרשת ראה)


וזאת עלינו לדעת - "ארץ ישראל בלי תורה, כגוף בלי נשמה!"


כי ארץ ישראל - עיני ה' אלוקיך בה. העובר בה עבירה - כאילו עברה בארמון המלך, והמקיים בה מצוה - כאילו קיימה לעיני המלך, בארמונו! "לכן יחרד כל אדם בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפל כפליים ממה שהוא בחוץ לארץ, וידע כי בבית המלך הוא יושב!". (חרדים פרק נט)

כי "מדינת ישראל" אפשר להקים גם באוגנדה. אבל "ארץ ישראל" יש רק אחת. נשתדל ביישובה, ונשמור על קדושתה!


הלכות יישוב ארץ ישראל

מן התורה
מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה מן התורה, ונוהגת גם היום שבעוונותינו הרבים חרב בית המקדש, וחמורה מצוה זו מאוד, עד ששקולה היא כנגד כל המצוות. וכתב הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה הי"ב): לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ולא ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה. ע"כ.


כיבוד אב ואם
אסור לרדת מארץ ישראל לחוץ לארץ, אפילו שכוונתו לרדת כדי להצטרף להוריו הדרים בחוץ לארץ ולקיים מצות כיבוד אב ואם. ומכל מקום מותר לרדת לחוץ לארץ כדי לקבל את פני הוריו, ולחזור לארץ ישראל. (יחוה דעת חלק ג סימן סט)


הגר בחוץ לארץ ורוצה לעלות לגור בארץ ישראל, והוריו מתנגדים שלא יעלה, אין לבן לשמוע להוריו, כיון שמצוה היא לעלות לארץ ישראל, ואסור לבן לשמוע להוריו כשמצווים אותו לעבור על דברי תורה, שהרי גם הוריו חייבים לעלות לארץ ישראל, כפי ציווי הבורא יתברך, וכבוד הבורא קודם. ואין לבן עונש חס ושלום על שאינו מקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי גם הוריו יכולים לעלות עמו ויכבדם בארץ ישראל. ומכל מקום אם הוריו מבוגרים מאוד, ואין אפשרות שאחרים ישמשו אותם כאוות נפשם, ישאל חכם מורה הוראה כיצד לנהוג. כן פסקו המהר"ם מרוטנבורג, הגאון המבי"ט, שו"ת מעיל צדקה, שמחת יהודה נג'אר ועוד. (יחוה דעת חלק ג סימן סט)



חומרת וחשיבות המצווה

וזה תוכן תשובת הגאון המבי"ט: חייב הבן לעלות לארץ ישראל, ואינו צריך לחוש למצות כיבוד אביו ואמו, וכמו שאמרו ביבמות (ו ע"א): אם אמר לו אביו אל תחזיר אבידה, יכול ישמע לו? תלמוד לומר, איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו, אני ה', כולכם חייבים בכבודי. 

וכן כאן הרי הוא ואביו חייבים לעלות ולדור בארץ ישראל, כמו ששנינו במסכת כתובות (קי ע"ב), הכל עולים לארץ ישראל. 

ואין לבן עונש על שאינו מקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי גם הם יכולים לעלות עמו. ומהגמרא ביבמות הנ"ל מוכח שאפילו במצות עשה של השבת אבידה, שהיא מצות עשה שבממון, שהיא מצווה קלה שניתנה להימחל, ואפילו פטרה התורה את החכם להשיב אבידה אם אינה לפי כבודו, ואף על פי כן השבת אבידה דוחה את מצות כיבוד אב ואם, כל שכן מצות ישיבה בארץ ישראל, שהיא חמורה מאוד ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה, שלא ישמע בקול אביו ואמו שמעכבים בעדו קיום המצוה. ע"כ.


לימוד תורה
מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ במטרה ללמוד תורה, וכגון שאינו מוצא מקום לימודים מתאים בשבילו בארץ ישראל, שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל אבל להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם)


תורת חסד
מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ במטרה ללמד תורה לאחינו שבגולה, ולחזקם בתורה וביראת ה' טהורה. שדבר זה אין ערוך אליו, שמכתת רגליו וטורח לארצות הגולה ללמד תורה ודעת את העם. ועליו דרשו חז"ל (סוכה מט ע"ב) את הפסוק ותורת חסד על לשונה, זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים. וכן דרשו עליו (כתובות נ ע"א) את הפסוק, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים. ומחשיבות הענין ומעלתו כל כך, אפילו אם הסתיים הזמן שסיכמו איתו ללמד שם, רשאי להמשיך וללמדם תורה ודעת, להגדיל תורה ולהאדירה, עד שימצא ממלא מקום מתאים באמת, ויחזור לארץ ישראל. (יחו"ד ח"ה סימן נז)


פריה ורבייה
מותר לצאת לחוץ לארץ כדי לישא אשה, וכגון שאינו מוצא בת זוג המתאימה לו בארץ ישראל, או שהציעו לו אשה מחוץ לארץ, ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל, אבל אם מטרתו להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם)


סחורה
מותר לצאת לחוץ לארץ לצורך סחורה, ואפילו שיש לו פרנסה אלא שרוצה להרוויח יותר, וכל שכן שמותר לצאת כדי להציל את ממונו מן הגויים, וכגון להישפט איתם שם בבתי המשפט שלהם, ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל, אבל להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם)


לשומעים ינעם
היורדים מארץ ישראל לחוץ לארץ ויושבים שם ישיבת קבע להתעשר ולהרבות נכסים ולרשת משכנות לא להם, ולהתענג על סיר הבשר, ומואסים בארץ חמדה, גדול עוונם מנשוא, וגורמים גלות להם ולזרעם אחריהם. ולפעמים יגרמו לבניהם טמיעה והתבוללות בין הגויים. ועליהם אמרו חז"ל: כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה, ודומה כמי שאין לו אלוה. וסופם לרדת מנכסיהם ולהישאר בחוסר כל. ומכל מקום אין להתייאש מהם, וצריכים לנסות להשפיע עליהם בדרכי נועם לשוב לארצנו הקדושה ולחנך את בניהם לתורה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל. ואם ראשיתם מצער, אחריתם ישׂגה מאוד, ויעלו מעלה מעלה. ויהי רצון שתקוים בנו במהרה נבואת הנביא ישעיה (לה י. נא יא): ופדויי ה' ישובון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה. (יחוה דעת ח"ה סימן נז)


טיול
אותם היוצאים לחוץ לארץ למטרת טיול, יש להעיר למשמע אוזנם שדבר זה הוא אסור מן הדין, כמבואר בגמרא (מועד קטן יד ע"א), וכן נפסק להלכה ברמב"ם ובשלחן ערוך (או"ח סימן תקלא סעיף ד, ובבית יוסף ובמשנה ברורה שם). (יחוה דעת חלק ה סימן נז)


להשתטח על קברי הצדיקים
מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, כדי להשתטח על קברי הצדיקים, כל שדעתו לחזור לארץ ישראל. כיון שיש בזה ענין של מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, שיתפללו עלינו, וכמו שמצאנו בכלב בן יפונה שהלך ונשתטח על קברי אבותינו הקדושים, ואמר: "אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים". (כן פסקו הגאונים הגדולים רבי אברהם מיוחס בשו"ת שדה הארץ, ורבי ישראל מאיר מזרחי בשו"ת פרי הארץ. יחו"ד ח"ה סימן נז)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏