מוצאי שמיטה- "מצוות הקהל"

"דיני מצוות הקהל" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: המקור מן התורה, "מצוות הקהל בזמן בית המקדש", "זכר למצוות הקהל", מדוע מקיימים מצות הקהל דווקא בסוכות של מוצאי שביעית?

"מצוות הקהל"

המקור מן התורה
נאמר בתורה (דברים פרק לא פסוקים י-יג): וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.


בזמן בית המקדש
כתב הרמב"ם (הלכות חגיגה פרק ג): מצות עשה להקהיל את כל ישראל, אנשים, נשים וטף, בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל לבית המקדש, ולקרוא באוזניהם מן התורה פרשיות המזרזות אותם בקיום המצוות, ומחזקות את ידיהם בדת האמת.

אימתי היו קוראים? במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של השנה השמינית, והמלך הוא שהיה קורא באוזניהם. כיצד הוא קורא? תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאים במה גדולה, והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו את קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצים סביבו, ופותח ורואה ומברך, וקורא כמה פרשיות מחומש דברים, ומברך שבע ברכות, ובברכה האחרונה מתחנן ומתפלל לטובת ישראל כפי יכולתו.

אפילו חכמים גדולים שיודעים את כל התורה כולה, חייבים להכין לבם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה, כיום שניתנה בסיני, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק את דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הקב"ה הוא שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע את דברי האל יתברך. עד כאן מדברי הרמב"ם.


זכר למצות הקהל
יהי רצון שיזכה אותנו בורא עולם שכבר קודם חג הסוכות שאחר השמיטה הבאה עלינו לטובה [סוכות ה'תשע"ה], נזכה שיבנה בית המקדש, ונקיים 'מצות הקהל' מן התורה כדת וכדין, ומלך המשיח יקרא בספר התורה לאוזני כל קהל ישראל. 

אך אם עוונותינו יגרמו ועדיין לא יבנה בית המקדש, יש נוהגים לעשות 'זכר למצות הקהל', ולהתאסף ברוב עם באחד מימי חול המועד סוכות בשריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' או בבתי כנסיות שבכל עיר ועיר, ולקרוא מתוך ספר התורה חלק מהפרשיות שהיה קורא המלך בזמן בית המקדש. [המלך היה מתחיל חומש דברים עד סוף פרשת שמע (ו. ט). ומדלג לוהיה אם שמוע (יא. יג-כא), ואח"כ עשר תעשר (יד. כב-כט) עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב (סוף פרק כח) (רמב"ם חגיגה פ"ג ה"ג)]. 

וטוב להביא תלמיד חכם במעמד זה שידבר דברי חיזוק והתעוררות, כי זו המטרה בקריאה זו, שנאמר: לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כמו שכותב הרמב"ם: לזרז את העם בקיום המצוות, ולחזק את ידיהם בדת האמת.


מדוע מקיימים מצות הקהל דווקא בסוכות של מוצאי שביעית?

תכלית השמיטה להראות שהעולם הזה הוא הבל, והעיקר הוא עבודתו יתברך, וכדי להודות בזה, הפקיר האדם את כל אשר לו בשביעית. ובמוצאי שביעית, כאשר עם ישראל כבר מודרכים בדרך ישרה זו, לבטל את ענייני העולם הזה, זו השעה הרצויה להשריש בליבם עבודת ה' יתברך. ולכן גם נצטווינו זאת בזמן ישיבתנו בסוכה, שאף היא באה להראות שכל חיינו כאן בעולם הזה - בדירת ארעי הם. 

באופן זה מצטרפים שני הזמנים האלה, שבהם ילמד האדם שלא יעשה שום דבר עיקר, כי העיקר הוא אך ורק עבודתו יתברך! (מעם לועז דברים ד)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏