שמיטה- "תקנת פרוזבול"

"תקנת פרוזבול של הלל" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "ביאור המילה "פרוזבול", מהות הפרוזבול, אין הפרוזבול מועיל אלא כיום שהשמיטה מדברי חכמים, "נוסח הפרוזבול", "מתי כותבים פרוזבול?", דין פרוזבול ביתומים, קופות צדקה וגמילות חסדים, "האם צריכים לעשות פרוזבול עם הבנק?", "מה הדין אם לא עשיתי פרוזבול?"

"תקנת הפרוזבול"

כשראה התנא הלל הזקן שהיו אנשים חסרי אמונה, שנמנעו מלהלוות לעניים בשמיטה, ונכשלו באיסור חמור כל כך [עד שהתורה קוראת לו 'בליעל'!], תקן הלל לעשות 'פרוזבול' [כפי שיבואר להלן], ועל ידי זה חייב יהיה הלווה לשלם למלוה, גם לאחר שנת השמיטה. (מסכת שביעית פרק י משנה ג. תקסד)


באור המילה 'פרוזבול': 'פרוז' = 'תקנה'. 'בול' = 'עשירים'. דהיינו תקנה לעשירים, שלא יחששו שיפסידו את כספם מחמת שהלוו לעניים בשמיטה. (תקסד)


מהות הפרוזבול
עיקרו של הפרוזבול כך הוא: בא המלווה לפני בית דין חשוב [הבקיאים בדין ובפרוזבול, ושקיבלום רבים עליהם] ואומר להם: "מוסרני לכם פלוני, ופלוני, ופלוני הדיינים, שכל חוב שיש לי, שאגבהו כל זמן שארצה". 

וכותבים זאת בשטר, וחותמים למטה הדיינים. ומכל מקום אין חובה לבוא דוקא לפני בית הדין, ורשאי המלוה לעשות כן בפני שני עדים בלבד, כמבואר להלן. (שו"ע חו"מ סימן סז סעיף יח. תקסו)


הרעיון בפרוזבול פועל כך: 
יש לנו דין אחר, מלווה המוסר לבית דין את שטרות החוב שחייבים לו, אין השביעית משמטתו אפילו מן התורה, שנאמר: ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך, דהיינו כשאתה תובע את אחיך, השביעית משמטת, אבל כשאתה הסתלקת מלתבוע את אחיך, ובית הדין הם התובעים את החוב, אין השביעית משמטת. ובא הלל הזקן ותיקן שהכותב שטר פרוזבול, כאילו מסר את כל חובותיו לבית הדין, והם התובעים את החוב. (שביעית פרק י משנה ב, ד, ובמפרשים שם. תקסה)

אין הפרוזבול מועיל אלא כיום שהשמיטה מדברי חכמים. (רמב"ם שמיטה פ"ט הט"ז)

מאחר ואנו מצריכים בית דין חשוב, לכך יש להקפיד שהדיינים לא יהיו קרובים זה לזה, ובדיעבד אם היו קרובים זה לזה, הפרוזבול כשר. (יבי"א חלק י חו"מ סימן ג אות ח)


לזכור את הלל הזקן...
מעשה בגביר אחד, שהיה לו בן סוחר מצליח. בליל הסדר, בעת שהגיעו ל"כורך", ראה האב את בנו לוקח את המצה ואת המרור, כורך יחד כנהוג, ואומר בכוונה ובקול רם: "זכר להלל הזקן שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת...". אמר לו אביו: "אל תשכח לעשות זכר להלל הזקן גם בערב ראש השנה הבא לחיים טובים ולשלום!". תמה הבן: "אבי, וכי אוכלים כורך בערב ראש השנה?" אמר לו אביו: "בני, שנה זו שמיטה היא, ואני מזכירך שתעשה פרוזבול, כתקנת הלל הזקן עליו השלום"...


נוסח הפרוזבול
רבותינו תקנו נוסח פרוזבול, ואין צורך לטרוח ולבוא דווקא לפני בית הדין. [בדרך כלל לקראת סוף שנת השמיטה מחלקים טפסים אלו לציבור בבתי הכנסת, ברבנות ועוד, ויש למלאות טופס שטר פרוזבול ולהחתים עליו שני עדים כשרים, וישמור אותו אצלו]. 

וזהו הנוסח: "בפנינו עדים החתומים מטה, בא פלוני ואמר לנו: היו עלי עדים, שאני מוסר כל חוב שיש לי לבית הדין אשר פה עיר פלונית, הלוא הם: הרב פלוני, והרב פלוני, והרב פלוני, שאגבהו כל זמן שארצה". יכתבו תאריך, ויחתמו שני העדים. (תקסח)


מי הם העדים?
לכתחילה יקפידו שהעדים לא יהיו קרובים לעושה הפרוזבול. (יבי"א ח"י חו"מ סימן ג אות ח)

ופשוט שהעדים הם רק גברים ולא נשים. וצריכים להיות יראי שמים שומרי תורה ומצוות, אבל אדם העובר על איסור לא תעשה במזיד, פסול לעדות. ולכן המתגלח בסכין או מחלל שבת פסול לעדות, וכן כל כיוצא בזה. ויש אומרים שהמסתכל בטלוויזיה מראות אסורות, כיון שעובר על לא תעשה מן התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", פסול לעדות. 

אשר על כן, ייקח שני עדים כשרים בוודאי ולא מפוקפקים חס ושלום. וכאן המקום להעיר למשמע אוזנם של כמה ממסדרי הקדושין, שלוקחים עדים שבאמת נראים כשומרי תורה ומצוות, אבל אינם שמים לב שאותם אנשים נכשלים בעוון הנ"ל, ושמא הם פסולים לעדות. (ענף עץ אבות עמ' שסג)
פרוזבול באמצעות שליח

רשאי המלווה למנות שליח שיכתוב לו פרוזבול. (יבי"א חלק ב חו"מ סימן ה) והנוסח כדלהלן: "בפנינו עדים החתומים מטה, בא פלוני ואמר לנו: פלוני שלחני שתהיו עדים עליו, שמוסר כל חוב שיש לו לבית הדין אשר פה עיר פלונית, הלוא הם: הרב פלוני, והרב פלוני, והרב פלוני, שיגבהו כל זמן שירצה". יכתבו תאריך, ויחתמו העדים.


זמן כתיבת הפרוזבול
כותבים את הפרוזבול לקראת סוף שנת השמיטה, והכתיבה מועילה לכל החובות שהיו קודם סידור הפרוזבול, אבל חובות שהלוה לאחר מכן, אינם כלולים בפרוזבול והשביעית משמטת אותם, אלא אם כן יעשה פרוזבול נוסף. (תקסט)

לאור האמור לעיל, שהמלוה כסף לחברו ולא קבע מועד לפירעון, אינו רשאי לתובעו בתוך שלושים יום, נמצא שהכותב פרוזבול בחודש אלול, ואחר כך הלוה עוד לאחרים ולא קבע מועד לפירעון, אינו צריך לכתוב פרוזבול שני, כי בלאו הכי השביעית אינה משמטת לחובות הללו, כיון שמועד הפירעון שלהם רק לאחר שנת השמיטה. אלא אם כן קבע את מועד הפירעון בחודש אלול, שאז השביעית משמטת, ועל זה יצטרך פרוזבול נוסף. (תקעא)

פרוזבול אפשר לכותבו בלילה, כי אין זה כמשפט ממש שדנים אותו רק ביום. שהרי גם אם היו הדיינים או העדים קרובים למלוה, הפרוזבול כשר. (יבי"א ח"י חו"מ ג ח)


יתומים קטנים
יתומים קטנים שהלוו, אינם צריכים לכתוב פרוזבול, כי בית הדין הוא אביהם של היתומים, ואם כן חובותיהם כאילו כבר מסורים לבית דין. (תקעו)


קופות צדקה וגמילות חסדים
מנהלי קופות צדקה וגמ"חים, מעיקר הדין אינם צריכים לכתוב פרוזבול, שנחשב כאילו נמסרו כל חובות הצדקה לבית הדין. (חו"מ סימן סז סעיף כח. יבי"א חלק י חו"מ סימן ג אות טז)


בנקים
מנהלי בנקים חייבים לעשות פרוזבול, ודי בפרוזבול אחד לכל חובותיהם. (יבי"א שם)


לא עשה פרוזבול
מי שלא עשה פרוזבול, ונזכר בערב ראש השנה סמוך לשקיעה או אפילו בבין השמשות, יאמר על פה את נוסח הפרוזבול בפני שני עדים, ויגבה חובותיו. (תקעט)


מלווה שלא עשה פרוזבול, אסור לו לגבות את חובותיו מהלווים. ואם בא הלווה לשלם לו, יאמר לו המלוה: "משמט אני, ואינך חייב לי", [כלומר, עוזב אני את החוב, ולכן אינך חייב לי]. ואם אמר לו הלווה: "אף על פי כן רצוני שתקבל ממני", יקבל ממנו. ולא יאמר הלווה שנותן את הכסף בפירעון, אלא במתנה בלבד. ואם נתן את הכסף ולא אמר שנותנם לו במתנה, יאריך עמו בדיבורים עד שיאמר כן. ואם עדיין לא אמר כן, לא יקח המלוה את הכסף, אלא יחזירם לו. (שו"ע חו"מ סימן סז סעיף לו. תקפח)


רוח חכמים נוחה הימנו
לווה המחזיר את חובו אחר השביעית בתור מתנה, רוח חכמים נוחה הימנו. (תקפח)


חסידים ואנשי מעשה
הרוצה להתחסד ולקיים מצות 'שמיטת כספים' ממש, ילווה לחברו מעט כסף [אפילו חצי שקל] לאחר שכתב פרוזבול, ויקבע את זמן הפירעון קודם ראש השנה, ואז כשיבוא חברו להחזיר לו לאחר השמיטה, יאמר לו: 'משמט אני', ולא יקבל ממנו. [שנאמר 'וזה דבר השמיטה', שבדיבורו מקיים את מצות השמיטה]. (תקפט)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏