שמיטה- איסור ספיחים"

"דיני איסור ספיחים" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "מהו הטעם לאיסור ספיחים?", דין הנאה מספיחים, ספיחים של גויים, ספיחים בשביעית ובשמינית, מהם הספיחים המותרים?, מה דינם של ספיחים בגולן?...

איסור ספיחים

טעם האיסור
מחמת שהיו בזמנם אנשים רמאים שזורעים שדותיהם בשביעית בסתר, ואומרים שזרעים אלו גדלו מאליהם, לכך אסרו חכמים באכילה את כל הספיחים [תבואה, קטניות וירקות], אפילו אותם שבאמת גדלו מאליהם, כגון שנפל זרע בשדה בשביעית.

ירקות - שזרעם בסוף השנה השישית והושרשו בשביעית, אסרום חכמים משום ספיחים. אך אם הושרשו בשישית, לא אסרום חכמים ומותרים הם באכילה, וינהג בהם בקדושה. (תוספות, הרמב"ן, רבנו שמשון, הרא"ש, חזון איש, משנת יוסף, מנחת שלמה ועוד. קנט, תצ, תקה)

תבואה וקטניות - שזרעם בשישית, אם לא הגיעו ל'עונת המעשרות' בשישית אלא בשביעית, הרי הם באיסור ספיחים. ו'עונת המעשרות' היינו, שגדל עד שראוי לזרוע ממנו ויצמח, ובתבואה זמנה משגדלה שליש. ועיין רמב"ם הלכות מעשר (פ"ב ה"ה) שבאר את עונת המעשרות של כל מין ומין. (שמיטה פ"ד ה"ט)

הספיחים נאסרו באכילה אבל בהנאה לא נאסרו, ולכן רשאי להריח בהם או למכרם לגוי וליהנות מהכסף. (שער המלך, מנחת שלמה, אור לציון. תצב)

כאשר קונים קטניות וירקות קפואים, אפילו לאחר זמן רב מהשמיטה, טוב להקפיד שתהיה השגחה עליהם, לבל יכשל באיסור ספיחים שאסורים באכילה לעולם. ואולם מעיקר הדין רשאי לקנותם, כיון שהרוב אינן ספיחים.


ספיחים של גויים
אין איסור ספיחים בקרקע של גוי, כיון שלא נאסרו הספיחים אלא מפני הרמאים עוברי עבירה שזורעים בשביעית, והרי לגויים מותר לעבוד בקרקע בשביעית. ואפילו אם יהודי עבד בקרקע של הגוי, לא נאסרו הגידולים משום ספיחים. (תצג)


ספיחים בשביעית ובשמינית
ספיחים שנלקטו בשביעית, אסורים באכילה לעולם. אולם אם נלקטו בשמינית, אסורים עד שיהיה אפשר לזרוע כיוצא בהם בשנה השמינית ויגדלו, [ומצוי מאוד בירקות עלים כעלי חסה וכיוצא שגדלים מהר]. ומכל מקום כשיגיע יום ראשון של חנוכה, מותרים יהיו הספיחים באכילה, גם אותם שאי אפשר לזרוע כיוצא בהם. מכיון שכל זה קנס וחשש מדרבנן, מפני הרמאים שמא יזרעו בשביעית, לכך לא החמירו חכמים כל כך לאסרם עליו יותר מחנוכה. (רמב"ם ומהר"י קורקוס פ"ד שמיטה ה"ו. תקיא)


ספיחים המותרים
זרעים שהתפתחו מאליהם כששהו במחסן, כגון הבצלים שמוסיפים עוד אחר תלישתם, לא גזרו בהם חכמים איסור ספיחים. (תצד)

שטחי שדה שאינו זורע בהם, מותרים הספיחים שגדלו מאליהם שם, שכיון שאין השטחים מיועדים לזריעה, לא שייך לגזור שמא יזרע שם באיסור. (תצד)

לא גזרו חכמים איסור ספיחים במיני צמחים שאין רוב בני אדם זורעים אותם. ולכן מותר לזרוע מינים אלו עד ערב שביעית. (תצד)

מין שאינו נותן פירות בשנה הראשונה לנטיעתו כמו הבננה, אין בו איסור ספיחים, שהרי אם אנו רואים פירות, בודאי שלא זרעוהו בשביעית, ולהעברת שתילים ממקום למקום לא חששו חכמים. (הגאון רבי פנחס עפשטיין, החזון איש, הגרא"ח נאה, הגרצ"פ פראנק, הגרש"ז אוירבך, ישועת משה, ברית עולם, דרך אמונה ועוד. תצד)

שיח שנותן פירות יותר משנה אחת, כמו נענע, פאפיה, חצילים וכיוצא - מהשנה השניה והלאה, אין בו איסור ספיחים, כיון שברור שלא נזרע בשביעית. (הגרצ"פ פראנק ועוד. תצח)

מין שאין נוהג בו קדושת שביעית, כבשמים, פרחים וכדומה, אין נוהג בו איסור ספיחים. ובלאו הכי הלוא הספיחים נאסרו רק באכילה ולא בהנאה. (מעדני ארץ, אור לציון. תצט)

מקומות שהותרו בזריעה בשביעית, כמו הגידולים בחממות, בבתים, בגינה שעל הגג, וכיוצא בהם, ודאי שלא שייך בהם איסור ספיחים.

הביאו לפניו ירקות, והוא מסופק אם יש בהם איסור ספיחים, מותר לו לאוכלם. כיון שהשמיטה בזמנינו מדברי חכמים, ובספק בדברי חכמים, אנו מקילים. (קז)


ספיחים בגולן
אע"פ שאסרו חכמים לעבוד באדמת הגולן בשביעית, מכל מקום ירקות שגדלו מאליהם שם, מותרים באכילה, שלא החמירו חכמים שם באיסור ספיחים, אולם בדרום הגולן יש להחמיר. (עז)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏