קרח- "הדמגוגיה של קרח"

"הסיפור של קרח". הסיפור שקורח מספר לעם על התנהגותם של משה ואהרון והתעללותם באלמנה המסכנה על פי המובא ב"ילקוט שמעוני לפרשת קורח". "כיצד הצליח קרח לגרור אחריו את כל העדה?". מדוע בכלל האמינו לו? כמה זהירות נדרשת שלא להיכנס למחלוקת ובפרט מחלוקת שאינה לשם שמים ומכוונת לגדולי ישראל...

"הדמגוגיה של קרח"

 

"ויקהל עליהם קרח את כל העדה"

 

מובא בילקוט שמעוני סיפור "מרגש" על התעללות של משה ואהרון שבדה קורח מליבו ודרכו הצליח לשלהב את העם.

 

הבה נראה את הסיפור ונבחן האם הוא עומד במבחן המציאות:

 

מעשה וכינס עליהם קורח את כל הקהל שנאמר: "ויקהל עליהם קרח את כל העדה".

 

התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות אמר להן:

 

הייתה אלמנה אחת בשכנותי ועמה שתי בנותיה נערות יתומות... וכל רכושה הסתכם בשדה אחת. 

 

באה המסכנה לחרוש את השדה (עם שור וחמור שהשאילה בחסדים מרובים משכניה) בכדי שיהיה לה להאכיל את עולליה והנה ניצב לפניה משה רבנו.

אמר לה משה: "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו". -  נאלצה במסכנה להישאר עם אחד מהם ולעבוד קשה מאוד.

 

והנה לאחר שסיימה את מלאכת החרישה, כשכל גופה "מפורק" באה  האומללה לזרוע את סוגי הזרעים שהשיגה מחיסכון של פת מפיה ומפיהן של בנותיה.

 

לא הספיקה להוציא את הזרעים מן השק והנה משה ניצב עליה ואמר לה: "שדך לא תזרע כלאים" - בלית ברירה ישבה על הקרקע והחלה לברור את הזרעים עד שעיניה הטרוטות יצאו מחוריהן...

 

בזה לא סיים משה את מסכת ההתעללות שלו. איך שזו באה לקצור ולעשות ערימה, אמר לה משה: אל תשכחי את ובנותייך, הניחו לקט שכחה ופאה! - בלית ברירה עד שסוף סוף ראתה יבול מעמלה המפרך נאלצה לוותר על חלק מהאדמה ועל שחכה של שיבולים ועומרים...

 

 

ואם חשבתם שבזה נגמר הסיפור, טעות גדולה בידכם היסה קורח את העם...

 

בסיום הקצירה שידיה מלאות ביבלות באה זו לעשות גורן ומי מגיע הפעם? משה עם תגבור של אחיו אהרון. אמר לה: "תני תרומה לאהרון אחי, מעשר ראשון בשבילי", הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו. 

 

כשראתה שלאחר כל עמלה בקושי נשאר לה לפרנסתה, החליטה לעשות צעד שישפר את מצבה הכלכלי ולא יאפשר למשה ואהרון לגזול את כספה...

מה עשתה? עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות במקומה, כך חשבה היא אוכל ללבוש את גיזותיהן ולהלביש אף את בנותי וליהנות מפירותיהן - הוולדות שיגיעו

 

כל כולה קורנת מאושר ביום ההמלטה אך לשמחה זו לא ארכה יותר מחמש דקות. כיון שאיך שילדו בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות שכך אמר לי הקב"ה: "כל הבכור אשר יולד תקדיש לה' אלוקיך...".

 

גם הפעם הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הוולדות, ובליבה תקווה שכאן זה ייגמר...

 

אך זה לא נגמר...

 

הגיע זמן הגזיזה וכולה מתרגשת שכן סוף סוף תוכל להלביש את בנותיה מבלי שיתקררו... וגזזה אותן. לא הספיקה להחזיק את הצמר בידיה ואהרון מגיע לביתה ואומר לה: "תני לי ראשית הגז!" שכן אמר הקב"ה: וראשית גז צאנך תיתן לו (לכהן)"... נתנה לו וגמרה בליבה ההחלטה להפסיק את הניצול של משה ואהרון מה עשתה?

 

אמרה אין בי כוח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן. שתי דקות לאחר ששחטה אותם מגיע שוב אהרון במלוא הדרו ואמר לה: "תני לי הזרוע והלחיים והקיבה!" 

 

אמרה המסכנה: "אפילו לאחר ששחטתי אותן ואיבדתי את ממוני לא ניצלתי מידו של זה?!". 

מיד קמה ואמרה: "הרי הן עלי חרם!" 

 

לרגע זה חיכה אהרון ואמר לה: "תודה רבה עכשיו כולו שלי הוא שכך אמר הקב"ה:  כל חרם בישראל לך יהיה", נטל את שתי הכבשות והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה... 

 

סיים קורח את סיפורו: "כך התעללו ועשקו משה ואהרון את האלמנה ובנותיה כשהם תולין את כל מעשיהם בשמו של הקב"ה... הייתכן?!"...

 

שואלים חז"ל:

איזה מין סיפור זה?! וכי היה במדבר שדה?! איזו דמגוגיה זולה... וכי במדבר מישהו יכול לגדל משהו?!

אך תמוה יותר: כיצד האמינו העם לקורח?!

 

והתשובה פשוטה

ליצירת מחלוקת אפילו סיפור שאין לו אחיזה במציאות מספיק בשביל להתסיס ולהתריס...

 

כמה זהירות נדרשת שלא להיכנס למחלוקת ובפרט מחלוקת שאינה לשם שמים ומכוונת לגדולי ישראל...



לוורט חזק!!! של החפץ חיים>>>לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏