ארבעת המינים בשנה השביעית

"דיני ארבעת המינים בשנת השמיטה" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: דיני לולב בשביעית. דיני הדס בשביעית. דיני ערבה בשביעית. דיני אתרוג בשביעית, אתרוג שחנט בשישית, אתרוג שחנט בשביעית, קניית אתרוג מעם הארץ, נוי סוכה בפירות שביעית

ארבעת המינים בשנה השביעית

לולב. הדס. ערבה.
דינם כסתם עצים שאין בהם קדושת שביעית, ומותר לסחור בהם. וכן מה שנהגו רבים לשרפם בביעור חמץ בערב פסח, מותר לעשות כן לכתחילה אף בשל שביעית. (תמ, תמג. מהרי"ל דיסקין, ציץ הקודש, חשב האפוד, ציץ אליעזר, הגרשז"א, חזו"ע סוכות שב, שטו)

שדה שעבדו בה בשביעית באיסור, מעיקר הדין מותר לקחת ממנה לולב, הדס וערבה לארבעת המינים, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (תמה)

יש שגוזמים את הערבה כחודשיים לפני חג הסוכות ולא משאירים בה עלים כלל, ומשקים פעמיים בשבוע, כדי שעד סוכות יהיו בעץ הרבה ערבות נאות. וכמו כן, יש השורפים את עץ ההדס, כדי שיוציא הדסים משולשים, ויש ללמדם שאסור לעשות כן בשביעית, שהרי זו עבודת אילן האסורה. ואם עברו ועשו, יוצאים ידי חובה בהדסים ובערבות אלו, אך המחמיר תבוא עליו ברכה. (תמז)


אתרוג
אתרוג של שביעית, כשר למצות ארבעת המינים. ומותר למשמש בו בידיים, אף על פי שהקליפה קצת נפסדת. (תמח, תנא)


נעבד ונשמר - אף אם עבדו בעץ באיסור, או שלא הפקירו הבעלים כדין, כשר האתרוג למצוה, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (אגרות משה, ציץ אליעזר. תמח, תנה)


חנט בשישית - אתרוג שחנט בשנה השישית, ונקטף מהעץ בשנה השביעית, מן הדין אין נוהג בו קדושת שביעית [כיון שחנט בשישית], אך ראוי להחמיר לנהוג בו קדושת שביעית, [לחשוש לדעת הרמב"ם שהולכים באתרוג אחר הלקיטה]. דין זה מיוחד באתרוג בלבד, אבל בשאר פירות האילן, כבר בארנו לעיל שלכל הדעות הולכים רק אחר חנטה, וכיון שחנטו בשישית, אין בהם קדושת שביעית. (סימן שלא סעיף קכו. תמח)

חנט בשביעית - אתרוג שחנט בשביעית, ונקטף מהעץ בשנה השמינית, יש בו קדושת שביעית. אך יש להחמיר להפריש עליו תרומות ומעשרות בלי ברכה. (תנג)


קניית אתרוג מעם הארץ - אין לקנות אתרוג של שביעית מעם הארץ שחשוד שלא ינהג בקדושה בדמי האתרוג, אלא אם כן קונה ממנו גם לולב [או חפץ אחר שאין בו קדושת שביעית], שאז מכיון שבלולב אין קדושת שביעית, מבליע לו את דמי האתרוג בלולב, כלומר שמשלם יותר על הלולב במקום על האתרוג.

למשל: אם הלולב עולה 20 ₪ והאתרוג 50 ₪, יאמר לו: אני משלם לך 70 ₪ עבור הלולב, ונמצא שקיבל את האתרוג במתנה מהמוכר (תנג). [וכבר התבאר שיכול גם לקנות ממנו את האתרוג בהקפה או על ידי צ'יק או כרטיס אשראי, שבתשלומים אלו אין הכסף קדוש בקדושת שביעית כדלעיל].


שיווק אתרוגים לחוץ לארץ - כבר התבאר לעיל שאין להוציא פירות שביעית לחוץ לארץ, ומכל מקום בדיעבד שהוציאו אתרוג לחוץ לארץ, מותר לברך עליו, ויזהרו לנהוג בו בקדושת שביעית. (תנז)


מצווה גוררת מצווה - טוב לקחת אתרוג ששמרו עליו את דיני השמיטה כהוגן, ונוהג בו קדושת שביעית, שכיון שנעשתה בו מצות שביעית, תֵעשה בו עוד מצוה אחרת, רק שיזהרו לנהוג בו בקדושה. (תסא)


נויי סוכה - מותר לתלות אתרוג לנוי בתוך הסוכה, אך לא יתחב בו איזה מחט, שנמצא שמפסיד את פירות שביעית בידיים. ויתנה קודם החג, שאינו מקצה את דעתו מהאתרוג כל בין השמשות של שמונת ימי החג, שאז לא יהיה האתרוג מוקצה במשך ימי החג, ויהיה מותר לאוכלו גם בחג הסוכות. (תנד)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏