שמיטה- "איסור סחורה בפירות שביעית"

"דיני סחורה בפירות שביעית" מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: עונש הסוחר בפירות שביעית, אופנים שהותר למכור פירות שביעית, אופן מכירת פירות שביעית, כסף קדוש הייתכן?!, דין מוכר עם הארץ, פריעת חוב מכסף של פירות שביעית, פירות מקרקע של גויים.

"איסור סחורה בפירות שביעית"

המקור מן התורה
נאמר בתורה (ויקרא פרק כה פסוק ו): 
"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה". 
ודרשו חז"ל: לאכלה - ולא לסחורה. ולכן, אסור לסחור בפירות שביעית.


עונש הסוחר בפירות שביעית

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: בא וראה כמה קשה עונשו של הסוחר בפירות שביעית, בתחילה יורד מנכסיו ומוכר את כליו כדי לפרנס את בני ביתו. 
אם לא שם לבו לפורענות הבאה עליו ולא חזר בו מהעבירה, יורד מנכסיו עוד עד שמוכר את שדותיו. 
לא חזר בו, מוכר את ביתו. 
לא חזר בו, מוכר את בתו שתעבוד אצל אחרים, כדי שיהיה לו כסף. 
לא חזר בו, יצטרך ללוות בריבית. 
לא חזר בו, מוכר את עצמו לעבד. (גמרא קידושין דף כ עמוד א)


אופנים שהותר למכור
מותר למכור כמות מועטת של פירות [שיעור שלוש סעודות, כ-650 גרם], שכיון שצריך לקנות בכסף רק דברי מאכל כדלהלן, נחשב שמטרתו עדיין לאכילה ולא לסחורה. ואם לקח פירות משדה הפקר, ונשארו לו מהפירות, מותר לו למכור את השאר. (רמב"ם שמיטה ויובל ו, א ב)


צורת המכירה - גם כשהותר למכור את הפירות, לא ימכרם במשקל ולא במנין, כדי שלא יהיה נראה כסוחר בפירות שביעית, אלא ימכרם באומד, להראות שהפירות הפקר, ומוכרם בזול, רק כדי לקנות בכסף זה אוכל אחר. (שמיטה פ"ו ה"ג, רדב"ז)


כסף קדוש - הכסף שקיבל עבור הפירות, הריהו קדוש בקדושת שביעית, וקונה בו דברי מאכל בלבד, ויאכלם בקדושת שביעית, ולאחר שקנה בכסף, יוצא הכסף לחולין והמוכר רשאי לעשות בו כרצונו. 

את המאכל הנ"ל שקנה, רשאי להחליף במאכל אחר, ואז הקדושה עוברת מהמאכל שקנה למאכל האחר, ובכל אופן הפירות הראשונים נשארים בקדושתם לעולם כמו שהיו מתחילה. (רמב"ם שמיטה פ"ו ה"א)

למשל: 
מכר יין של שביעית, ובכסף שקיבל קנה בשר - נוהג בבשר קדושת שביעית כדין היין [וכן נוהג בבשר דין ביעור, כאשר יבואר להלן בהרחבה]. 

מכר את הבשר וקנה בכסף דגים - יצא הבשר מקדושתו, ונוהג קדושה בדגים. מכר הדגים וקנה שמן - יצאו הדגים מקדושתם וינהג קדושה בשמן. 
מכר השמן וקנה דבש - יצא השמן מקדושתו ועבר לדבש. והיין של שביעית נשאר לעולם בקדושתו [ואם נשאר מהדבש או מהיין, צריך לבערם בפסח, כדלהלן]. ואין עושים מהדבש או מהיין רפואה, ולא מפסידים אותם, כדין כל פירות שביעית. (רמב"ם שמיטה פ"ו ה"ז)


מוכר עם הארץ - אף באופן שמותר לקנות פירות שביעית, אין לקנות ממוכר עם הארץ שחשוד שלא ינהג בכסף בקדושת שביעית, שנמצאת מכשילו באיסור. 
אולם רשאי לקנות ממנו אם משלם לו בהקפה, או על ידי צ'יק, או בכרטיס אשראי, שבתשלומים אלו, אין הכסף קדוש בקדושת שביעית. [והטעם בזה, כיון שתשלום בהקפה, נחשב כפירעון חוב, ולא כתשלום עבור הפירות]. (חזון איש, אז נדברו. תכד, תכה)


למנוע מכשול - טעה וקנה פירות שביעית מעם הארץ, וחושש שמא לא ינהג בכסף בקדושה, רשאי הקונה לחלל את המעות שאצל עם הארץ על מאכל שאצלו. [שכלל גדול בידינו: "זכין לאדם אפילו שלא מדעתו"].

ובמקום צורך, רשאי לחלל את הכסף אפילו על מאכל ששווה פחות מסכום הדמים שנתן לחברו, ולפחות שיהיה המאכל שווה פרוטה. וכיצד מחלל? לוקח מאכל, ואומר: "קדושת השביעית שיש במעות שאצל פלוני, תהיה מחוללת על מאכל זה". ואוכל את המאכל בקדושת שביעית. (חזון איש)


פריעת חוב
הכסף שקדוש בקדושת שביעית, אין לפרוע בו שום חוב, ואפילו חוב של מצווה, כגון שקנה עלייה לספר תורה, או שהתחייב בעבר לתת סכום מסוים לצדקה וכיוצא, אבל לתת בסתם לעני, רשאי, רק שיודיע לו שינהג בו קדושת שביעית. (תכא, תכב)

וכמו כן, אין לשלם בכסף זה עבור דברים שרגילים בני אדם לשלמם, שנמצא כפורע חובו מכסף של שביעית, ולכן אין לתת מתנה לחתונה מכסף זה, שהמתנה היא כתשלום חוב עבור אכילתו שם. ואפילו אם אינו אוכל שם, אלא שהחתן נתן לו בעבר מתנה לחתונתו, ומן הנימוס להחזיר לו מתנה, וכן כל כיוצא בזה. (תכד)

עבר וקנה בכסף של שביעית חפצים שונים, או שילם לספּר וכדומה, קנסוהו חכמים שיאכל מאכלים בקדושת שביעית בשווי של אותו כסף. (רמב"ם שמיטה פ"ו ה"י)


פירות מקרקע של גויים - מותר לסחור בהם כרגיל ללא שום שינוי. (תכ, תכב)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏