שמיטה- "קדושת פירות שביעית"

"דיני קדושת פירות שביעית". מתוך החוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א: "אלו דינים חלים על פירות הקדושים בקדושת שביעית?", "מה נחשב כגידולי שביעית"?, "קרקע של יהודי בשמיטה", "ערלה בשמיטה", האם יש קדושת שביעית ב: ערלה, עלי גפן, גת, פטריות, פרחים, בשמים, דשא, צמר גפן, ודבש...

קדושת פירות שביעית

המקור מן התורה
נאמר בתורה (ויקרא פרק כה פסוק יב): "כִּי יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם"
מכאן דרשו חז"ל, "מה היא [היובל] קודש, אף תבואתה קודש" [והשמיטה נלמדת מדין יובל]. דהיינו שהגידולים שגדלו בשנה השביעית - קדושים הם בקדושת שביעית. (שנח)

פירות הקדושים בקדושת שביעית - חלים עליהם כמה דינים מיוחדים, ומהם: 

א. בעל הפירות צריך להפקירם. 
ב. אין מפרישים מהם תרומות ומעשרות. 
ג. אסור לאבדם ולהפסידם מאכילה. 
ד. אין עושים בהם סחורה. 
ועוד. ובהמשך יבוארו הפרטים אחד לאחד, ותחילה נבאר מהם הפירות שחלה עליהם קדושת שביעית.

הנאתם וביעורם שווה
קדושת שביעית חלה בגידולי הארץ ש"הנאתם וביעורם שווה". 
כלומר, שבאותו זמן שנהנה מהם, הם כלים מהעולם, אבל אם ההנאה באה לאחר שכלו מהעולם, אין בהם קדושת שביעית. 
למשל: פירות - הנאתם באה בשעת כלותם מהעולם, דהיינו שבשעה שהוא לועס ובולע, הוא נהנה מהפרי והפרי כלה מהעולם, לכן נוהגת בהם קדושת שביעית. 
וכן שמן זית, שבשעה שהוא דולק ונהנים מאורו, הוא כלה ונגמר. 
לא כן בעצים שהנאתם באה לאחר שנעשו גחלים, נמצא שאין הנאתם בשעת ביעורם, אלא קודם מבערים אותם ואחר כך נהנים מהם, לכך אין נוהגת בהם קדושת שביעית. (שנט)

דברים שהנאתם וביעורם אינה שווה כל כך, כגון, מיני חומרים לכביסה, שבשעה שמכבס מתחיל הבגד להתנקות מעט, ואם כן נהנה מעט מהחומר בשעת ביעורו, אך אין ההנאה נגמרת עד שיתנקה הבגד לגמרי [וילבשהו], גם בהם חלה קדושת שביעית. 
ואין זה דומה לעצים, שאין הנאה כלל בביעורם, וההנאה באה רק לאחר ביעורם. (כסף משנה פ"ה ה"י, חזון איש שביעית סימן יג אות ו)

"מה נחשב כגידולי שביעית"?
פירות - פירות האילן, שגדלו והגיעו בשנה השישית ל'עונת המעשרות' [דהיינו, שגדלו עד שראוי לזרוע מהם ויצמח, והוא הנקרא "חנטה", והוא הנקרא שהביאו שליש. (חזו"א. ערלה רמב), למשל בענבים - משיראה החרצן שלהם מבחוץ. ועיין ברמב"ם (מעשר פ"ב ה"ה) זמנו של כל פרי ופרי], אף שליקטן בשביעית, דינם כפירות שישית, ואין בהם קדושה כלל, וחייבים בתרומות ומעשרות, [ודין עץ אתרוג יבואר להלן], כיון שהקובע בפירות הוא עונת המעשרות. 
נמצא שפירות שהגיעו לעונת המעשרות בשביעית, אף שליקטן בשמינית, יש בהם קדושת שביעית, ופטורים מתרומות ומעשרות ככל דין פירות של שביעית. (רמב"ם שמיטה פ"ד ה"ט. תעא)


תבואה וקטניות - תבואה וקטניות שגדלו והגיעו בשנה השישית לעונת המעשרות [עיין ברמב"ם (מעשר פ"ב ה"ה) זמנו של כל מין ומין], אף שליקטן בשביעית, דינם כגידולי שישית, ואין בהם קדושה כלל, וחייבים בתרומות ומעשרות, כיון שהקובע בתבואה ובקטניות הוא עונת המעשרות. 

אולם תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות בשביעית, אסורים באכילה משום ספיחים, כמבואר בהרחבה להלן בדיני ספיחים.


ירקות - בירקות הלקיטה היא הקובעת לקדושת שביעית, ולכן ירקות שגדלו בשישית, אך קטפום בשביעית, יש בהם קדושת שביעית. [ואינם אסורים משום ספיחים, כיון שהושרשו בשישית, כמבואר בהרחבה להלן בדיני ספיחים].


לסיכום: 
קדושת שביעית חלה על: 
1. פירות שחנטו בשביעית, 
2. ירקות שנקטפו בשביעית. 
אולם אינה מצויה בתבואה וקטניות [כי הגדל מהם בשביעית - נאסר, מלבד במקומות מסוימים שלא גזרו בהם איסור ספיחים וכדלהלן].


קרקע של יהודי
אין קדושת שביעית אלא בגידולים שבקרקע של יהודי, אבל בקרקע של גוי אין קדושת שביעית. ואין להחמיר בזה, כי בבית דינו של מרן רבנו יוסף קארו זצ"ל עשו חרם על כל מי שיחמיר לשמור קדושת שביעית בגידולים שבקרקע של גוי. 
ופירות אלו חייבים בתרומות ומעשרות [בלי ברכה], אם גמר המלאכה היה אצל היהודי.  וכן דעת הרדב"ז, הרמ"א, מהר"ם גלאנטי, הלבוש, הפרישה, מהריק"ש, מהר"ם בן חביב, החיד"א, מהר"ש סלאנט, הגאון ר' יהושע מקוטנא, הגאון ר' יצחק אלחנן מקובנא ועוד. (שסה)

קנה פירות מחנות המוכרת גם פירות מקרקע של גוי וגם פירות שיש בהם קדושת שביעית ['אוצר בית דין', כדלהלן], ואינו זוכר מאלו פירות קנה, רשאי להחמיר ולנהוג בהם קדושה, ואין חשש מהחרם הנ"ל, כיון שהחרם לא היה במקרה של ספק. (שסז)


ערלה - אין קדושת שביעית נוהגת בפירות של ערלה [שמאחר ואסורים הם באכילה, לא שייכת בהם מצות התורה 'לאכלה ולא להפסד' כפי שיתבאר בהמשך]. (ילקו"י ערלה תמ)


עלי גפן - שממלאים בהם אורז ובשר, יש בהם קדושת שביעית. ויקפידו לנקותם היטב מהתולעים כמבואר תהליך הניקוי בחוברת 'כשרות המטבח'. ואותם הקונים עלי גפן בקופסאות שימורים המיובאים מחו"ל, בודאי שאין בהם קדושת שביעית. (רמב"ם שמיטה פ"ז הט"ז)


גת - שיח גת שלועסים אותו להתרענן, אין נוהג בו קדושת שביעית. (עצי עולה לה. רפט)


פטריות - אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, ולכן פטריות כיון שאינם יונקים מהקרקע, אין בהם קדושת שביעית. (המאירי, הגרצ"פ פראנק, דרך אמונה. שס)


פרחים - שנטע לנוי, בין אם יש בהם ריח בין אם אין בהם ריח, אין בהם קדושת שביעית, שהרי אין הנאתם וביעורם שווה. (שצ)

בשמים - אין נוהגת בהם קדושת שביעית, אלא אם כן עשויים לתת טעם וריח בתבשיל, שאז הנאתם וביעורם שווה. ולכן מותר לבשל עלי הדס לחולה סכרת, כדי שישתה את המים לרפואה, כיון שאין בהדסים קדושה. (מהרי"ל דיסקין, חשב האפוד, ציץ הקודש, ציץ אליעזר, תנובות שדה ועוד. שצב. חזון עובדיה סוכות שטו. תמו)

דשא - העומד לנוי, אין בו קדושת שביעית, ולכן מותר אפילו לשרפו. (שיד)

צמר גפן, ודבש [מפרחי הדר] - אין בהם קדושת שביעית. (מנחת יצחק, כרם ציון. שצה)

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏