שמיטה- פסק זמן של מחשבה

"מהותה של מצוות השמיטה" כפי המובא בחוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה" של הרב דוד שלום נקי שליט"א. החשש ששמחת ההצלחה של החקלאי, בראותו יבולים יפים, עלולה לגרור אותו בקלות לייחס את כל ההצלחה לעצמו באה שנ ת השמיטה להורות: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה', כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל"! כל ההצלחות מאת ה' הן, ורק אליו עינינו נשואות: אנא ה', הצליחה נא! ושלח ברכה רווחה והצלחה בכל מעשי ידינו!

וְזָכַרְתָּ אֶת ה', כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל! 

נדמיין לעצמנו מקרה:
אדון עצמוני אחז בשקית השטרות המרשרשת, וליבו טוב עליו. זה עתה ספר את כספי הפדיון היומי שהתקבל היום בסופרמרקט שבבעלותו - ברוך ה' הוא מצליח לעשות כסף טוב! 

אין זה פלא! 

כל כך הרבה מאמצים הוא משקיע בעסק הזה. הוא יודע לעמוד על המקח עם הספקים ולקבל מהם סחורה מעולה בהנחות משמעותיות ובמחירים זולים, כך שהוא יכול להרשות לעצמו למכור את המוצרים בחנות במחירים זולים, וזה כמובן מגדיל את מעגל הלקוחות באופן משמעותי. 

הוא גם דואג לעשות פרסומת טובה לעסק שלו, אין ספק שגם זה גורם מכריע! וכמובן מתלווה לכל זה גם יחס טוב ללקוחות, שירות אמין ומהיר, סדר וניקיון למופת. 

כל אלו הופכים את הסופרמרקט שלו לאטרקטיבי ומבוקש. הכל כמובן אודות לחריצותו, לחוש המסחר המפותח שלו, לכושר הניהול המעולה, ולכל המאמצים שהוא משקיע!
  

מקרה נוסף:

גברת כהן ליוותה את אחרוני האורחים והחניקה פיהוק גדול. זה עתה ארגנה בביתה מסיבת 'חתונת הזהב' להוריה היקרים שיחיו. כל המשפחה ידעה שאי אפשר לוותר ולדלג על מאורע שכזה! 

זו הזדמנות בלתי חוזרת להכיר טובה להורים היקרים, ולהרוות אותם במנה גדושה של נחת. 

אבל מי תוכל 'להרים' ערב כזה, לארח את כל המשפחה, שברוך ה' כבר התרחבה מאוד, בלי עין הרע? טוב, כולם ידעו שרק היא, ה'בלבוסטע' של המשפחה, תוכל לעשות את זה. והיא עשתה את זה, על הצד הטוב ביותר! כמה יפה היה, ממש מושלם! 

העריכה הנאה, הארגון המוצלח, האווירה הנעימה, ועל הכל כמובן התחום הגסטרונומי: תבשילים משובחים, תוספות מגוונות, סלטים מיוחדים, פשטידות מעולות, עוגות ריחניות, וקינוחים מקוריים. ערב נפלא, ברמה שרק היא מסוגלת! חברו לכך נסיון עשיר, חריצות רבה, מתכונים מצוינים, כושר ארגון מעולה, ועל הכל - כמובן, ידי הזהב המפורסמות שלה...


כן, כזה הוא האדם - כאשר הוא נוחל כישלון, אין הוא מייחס זאת לעצמו. העסק גרם להפסדים, העוגה יצאה לא מוצלחת, הפרנסה דחוקה וכדומה - אהה... "ביש מזל!" ובמקרה הטוב יותר: "הכל משמים!". 

אבל כשהוא רואה הצלחות - או אז נעים לו לזקוף הכל לזכותו - לכישרונותיו, לחריצותו, למומחיותו, זה טבע האדם. 


אולם עבודתנו היא, לדעת ולהכיר שכל הצלחותינו הן מאת ה' יתברך, כי הוא הנותן לנו כוח ורצון, כישרונות וחכמה, ידע ומומחיות - הכל! ככתוב בתורה (דברים ח יב-יח): פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה!" - וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל!



והנה הביא הקב"ה את עם ישראל אל ארץ ישראל - ארץ טובה, "ארץ זית שמן ודבש...". יושבים עם ישראל בארץ, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", עוסקים בעבודות האדמה, וברוך ה' רואים יבול משובח, פירות מעולים. שמחת ההצלחה של החקלאי, בראותו יבולים יפים, עלולה לגרור אותו בקלות לייחס את כל ההצלחה לעצמו: הרי בחריצות ובמסירות עיבד את שדותיו, במומחיות ובמקצועיות ידע כיצד להלחם בתופעות של חום וקור ומזיקים למיניהם, על פי ניסיונו העשיר - ידע איזו פעולה לבצע בכל עונה, ואלו זרעים לזרוע. 

והנה סוף סוף לאחר עבודה מפרכת ומתוכננת היטב, זוכה הוא לראות יבולים יפים!


באה מצות השמיטה, ונותנת לאדם פסק זמן של מחשבה, להבין ולראות, כי מי שעומד מאחורי כל ההצלחות - הוא רק ה' יתברך. 

הנה, דווקא בשנה השישית, שבה כביכול צריך היבול להיות דל יותר, לאחר שש שנים רצופות שהארץ הצמיחה ללא הפסקה, דווקא אז יש לו יבול מבורך פי שלוש! ובשנה השביעית, למרות שאיננו עובד באדמה - יש לו ברוך ה' פרנסה. 

הוי אומר: 
כל ההצלחות מאת ה' הן, ורק אליו עינינו נשואות: אנא ה', הצליחה נא! ושלח ברכה רווחה והצלחה בכל מעשי ידינו!


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏