נח- הזהירות מאיסור גזל

"דבר תורה לשולחן שבת פרשת נח". "לא נחתם דינם של דור המבול אלא על הגזל" "סיפור לפרשת נח" על רבי אליהו דושניצר זצ"ל המראה כמה זהירות רבה נהגו גדולי ישראל, בכל הדורות, בממון שאינו שלהם, ולא הגיעו כלל לאיסור גזל.

"כי מלאה הארץ חמס מפניהם"

חמס זהו גזל

זהירות רבה נהגו גדולי ישראל, בכל הדורות, בממון חבריהם, ולא הגיעו כלל לאיסור גזל. 

ר' אליהו דושניצר, שהיה משגיח בישיבת לומז'א, היה חוסך בחשמל בביתו ללא גבול, משום שהיה ביתו מחובר לחשמל הישיבה. כשהיה יושב רכון על ספריו, עד לשעות הלילה המאוחרות, כיבה את החשמל והדליק עששית נפט, שמא, יירדם ליד הספר, ויישאר החשמל דולק שלא לצורך על חשבון הישיבה... 

מסופר גם על ר' יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, שהיה ממונה על קופה מיוחדת, שממנה היו עוזרים לבני ירושלים לחתונות ילדיהם. 

כל אדם שהיה זקוק, קיבל מהקופה סכום עצום של ארבעה זהובים. 

פעם אחת, עמד ר' יוסף חיים בעצמו להשיא את בתו, אך, לא רצה לקחת בעצמו מקופת העזרה, והמתין ששאר הגבאים הממונים יזכרו לתת לו את ארבעת הזהובים. אולם, הדבר נשכח מליבם. 

משראה הוא, כי שכחו הם לתת לו, הלך ולווה מאחד מעשירי ירושלים, העשיר שמח על ההזדמנות לעזור לרב הנערץ, והלווה לו מיד את הסכום המבוקש. 

לאחר זמן, נערכה החתונה ברב עם, יום למחרת, נזכרו הגבאים בבהלה כי לא נתנו לרב את ארבעת הזהובים. מיד רץ אחד הגבאים לבית הרב עם הסכום וביקש את מחילתו. 

"איני יכול לקחת את הסכום", אמר הרב, "קופת העזרה נועדה לעזור לחתן ילדים, ולא להחזיר חובות"...

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏