פרקי אבות- ביאור פרק ה' משנה יג'

"ביאור לפרקי אבות פרק ה משנה יג". "ביאור למשנה יג בפרק ה של מסכת אבות" מתוך "ספר מעשי אבות של הרב דוד חדד": "ארבעת המידות בנותני צדקה", בגודל מעלת הנתינה - צדקה. "שקולה צדקה כנגד כל המצוות", גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות. "הסיפור על מונבז המלך", "מהם עשרה הדברים הקשים שנבראו בעולם"? ומה הפתרון לשבר אותם?... מעשה באבא יהודה והתנאים רבי אליעזר רבי יהושע ורבי עקיבא. "הניסיון הגדול של אבא יהודה", "מי שמתאמץ - מרוויח", "ברכת חכמים מתקיימת"

מסכת אבות
פרק ה משנה יג

אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדְקָה: 
הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים - עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. 
יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן - עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ. 
יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים - חָסִיד. 
לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים – רָשָׁע.


באור המשנה
ארבע מידות בנותני צדקה - כלומר, ישנם ארבעה סוגי אנשים בעניין נתינת צדקה, ואלו הם:

א. הרוצה שייתן ולא יתנו אחרים - ישנו אדם שרוצה לבדו לתת צדקה ושאחרים לא יתנו. 
עינו רעה בשל אחרים - לפי שיודע הוא שמי שנותן צדקה מתעשר, ואינו רוצה שאחרים יתעשרו.

ב. יתנו אחרים והוא לא ייתן - אדם שרוצה שאחרים יתנו צדקה לעניים, אבל משלו אינו רוצה לתת. 
עינו רעה בשלו - שחושש הוא ומתיירא שמא יחסר לו.

ג. ייתן ויתנו אחרים - אדם שנותן צדקה לעניים משלו, וגם מזרז אחרים לתת משלהם. 
הרי זה חסיד - שעושה לפנים משורת הדין.

ד. לא ייתן ולא יתנו אחרים - אדם שאינו רוצה לתת צדקה לעניים, וגם מייעץ לאחרים שלא יתנו. 
הרי זה רשע - שמתאכזר על העניים ואינו מרחם עליהם.


מעשי אבות

למדנו במשנתנו שיש ארבע מידות בנותני צדקה והמעולה שבכולן זהו החסיד, שנותן בעצמו ומזרז גם אחרים לתת צדקה לעניים. 
וכבר ראינו בפרק ג משנה ז את דבריו הנפלאים של רבי אלעזר איש ברתותא בעניין הצדקה שאמר: תן לו משלו שאתה ושלך שלו. וכן בדוד הוא אומר: "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" (דברי הימים-א כט, יד).


אמר רבי אסי: שקולה צדקה כנגד כל המצוות (בבא בתרא ט.). אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר (משלי נא, ג): "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" (סוכה מט:). 


מעשה במונבז המלך, שחילק את כל אוצרותיו ואוצרות אבותיו לעניים בשנת בצורת. 
באו כל אחיו ובית אביו ואמרו לו: אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם?! 

אמר להם: 
אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה. 
אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו. 
אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות ואני גנזתי דבר שעושה פירות (שהשכר בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא). 
אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות. 
אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי. אבותי גנזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא 
(בבא בתרא יא.).


רבי יהודה היה אומר: עשרה דברים קשים נבראו בעולם: 
הר קשה – ברזל מחתכו, 
ברזל קשה – אור מפעפעו, 
אור קשה – מים מכבים אותו, 
מים קשים – עבים (עננים) סובלים אותם, 
עבים קשים – רוח מפזרתם, 
רוח קשה – גוף סובלו, 
גוף קשה – פחד שוברו, 
פחד קשה – יין מפיגו, 
יין קשה – שנה מפכחתו. 
ומיתה קשה מכולם – וצדקה תציל מן המיתה שנאמר (משלי י, ב): "וצדקה תציל ממוות" 
(בבא בתרא י.).


בירושלמי (מסכת הוריות פ"ג ה"ד) מובא מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שהלכו לאנטיוכא, על מנת לגבות משם צדקה עבור הישיבה בה לומדים תלמידי חכמים. והיה שם איש אחד ושמו אבא יהודה, שתמיד היה נותן להם צדקה בעין יפה כיד ה' הטובה עליו.
פעם אחת ירד אבא יהודה מנכסיו ואיבד את כל ממונו. וכששמע שבאו רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא לעירו לגבות צדקה הצטער צער גדול על כך, שאין לו מה לתת להם כפי שהיה רגיל לתת להם בכל שנה ושנה. 

וכשנכנס לביתו ראתה אותו אשתו שהוא בצער. אמרה לו: מדוע אתה בצער בעלי? 
אמר לה: רבותינו באו לכאן לגבות צדקה, ואין לי מה לתת להם. אשתו, שהייתה צדקת ממנו אמרה לו: נשארה לך שדה אחת, לך ומכור את חציה ואת הכסף שתקבל על כך תן להם.

שמע אבא יהודה לעצת אשתו והלך ומכר את חצי שדהו שנשארה לו ואת הכסף נתן לרבנים. 
כשראו זאת הרבנים הם מאוד התרגשו מכך והתפללו עליו ואמרו לו: הקדוש ברוך הוא ימלא חסרונך! 

כשהלכו להם ירד אבא יהודה לחרוש את חצי השדה שנשארה לו ובאמצע החרישה נפלה פרתו לבור ונשברה רגלה. 
כשירד אבא יהודה להעלותה האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו ומצא שם אוצר. 
אמר: לטובתי נשברה רגל פרתי. 
כשחזרו רבותינו שאלו את אנשי העיר על מצבו של אבא יהודה, במה הוא מתעסק כעת? 
אמרו להם אנשי העיר: מי יכול לראות את פני אבא יהודה?! אבא יהודה הוא נעשה עשיר מופלג בעל שוורים חמורים וגמלים...

כששמע אבא יהודה שבאו הרבנים לעירו מיד הלך אליהם ושאל בשלומם. 
אמרו לו: מה אבא יהודה עושה? 
אמר להם: אשריכם ותודה רבה לכם, עשתה תפילתכם פירות ופירי פירות. 
אמרו לו: אף על פי שנתנו אחרים בשנה שעברה יותר ממך, אותך כתבנו בראש הרשימה.
 בקשו ממנו שישב איתם וקראו עליו את הפסוק: "מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו" 
(ירושלמי הוריות פ"ג ה"ד).


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏