ל"ג בעומר- סגולתו של יום לטהרה

"רעיון קצר ללג בעומר". למה כמעט בכל קהילות ישראל נהגו לשיר את השיר שבדברי רבי עקיבא: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים ואומר, מקווה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל"?. מדוע נבחר שיר זה מכל דבריו של רבי עקיבא? ועוד דווקא ביום זה?, "מה הקשר בין טהרה ללג בעומר"?! ביאור נפלא על "הסגולה המיוחדת של ל"ג בעומר"...

הסגולה לטהרה בל"ג בעומר לטהרה

נהגו לשיר בקהילות ישראל ביום ל"ג בעומר את השיר שהוא למעשה משנה שאמרה רבי עקיבא. 
מקורה הוא משנה במסכת יומא פרק ח' משנה ט':

"אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל פרק לו): "וזרקתי כה עליכם מים טהורים וטהרתם".
ואומר : "מקווה ישראל ה'" (ירמיה פרק יז), מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

נשאלת השאלה:    
מה הקשר לשיר את דברי המשנה הזו בל"ג בעומר?! 
אם הסיבה היא כיוון שביום זה סמך רבי עקיבא את תלמידיו, כפי שמביא כף החיים בסימן תצג אות כו': 

"אכן מדברי שער הכוונות הנז׳ משמע שהשמחה היא משום שבאותו היום סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו ורבי שמעון בר יוחאי ע״ה הוא מתלמידיו הגדולים..."

נשאלת השאלה:
האם חסרות משניות משמו של רבי עקיבא?! 
והלא גם מה שאמרו תלמידיו זה ממנו?! כפי שמביאה הגמרא (מסכת סנהדרין פו, א): "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא"?!

ומתרץ הרב ברוך רוזנבלום: 
המשנה הזו היא עיקר היום של ל"ג בעומר. במשנה הזו חבויה "הסגולה המיוחדת של ל"ג בעומר"!

בדבריו נשען הרב על משנה במסכת כלים (פרק יז' משנה יד'):

יש במה שנברא ביום הראשון טומאה, בשני אין בו טומאה, בשלישי יש בו טומאה, ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה, חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצפה... וכל שנברא ביום הששי, טמא.


ומסביר רבי עובדיה מברטנורא:
יש במה שנברא 
ביום הראשון יש בו טומאה - יש דברים שנבראו ביום ראשון שהעושה כלי מהם יש בהם טומאה, כגון הארץ שנבראת ביום ראשון, וכלי חרס הנעשים ממנה טמאים:

ביום השני אין בו טומאה - שבו נברא רקיע ואין בו טומאה:

ביום השלישי יש בו טומאה - נבראו אילנות, וכלי עץ הנעשים מהם מקבלים טומאה:

ברביעי אין בו טומאה - נתלו המאורות, ואין בהם טומאה:

בחמישי אין בו טומאה - עופות ודגים, ואם עשה מהן כלים אין מקבלים טומאה (אין בו טומאה דאורייתא אבל יש בו טומאה מדרבנן 
ולכן: חוץ מכנף העוז - כנף העוזניה. דרבנן גזרו טומאה בכלים הנעשים ממנה דאתי לאחלופי בשאר כלים: וביצה הנעמית המצופה - בת היענה מתרגמינן נעמיתא. ורבנן גזרו טומאה בביצתה כשהיא מצופה כח, כיון דבלא ציפוי נמי עומדת. אבל בשאר ביצים, אפילו במצופה לא גזרו, כיון דבאינה מצופה לא קיימא כלל:

וכל שנברא ביום השישי יש בו טומאה - חיות ובהמות ושרצים ואדם. אם עשה כלים מעצמותיהן או מעורותיהן, מקבלים טומאה:

יוצא איפה, ששלשה ימים יש בהם טומאה יום א', יום ג', ויום ו'.

מעניין לראות שדווקא בימים אלו לא יחול יום הכיפורים כפי הסימן שנתן הטור: לא אג"ו יום הכיפורים. כיוון שיום זה נועד לכפר בו את כל עוונותינו ולא יתכן לעשות ביום שיש בו טומאה, טהרה לבני ישראל...

עוד מעניין לראות שדווקא פורים לא יחול בימים שיש בהם טהרה אלא דווקא בימים שיש בהם טומאה כפי הסימן שביא הטור: ולא זב"ד פורים ומכאן גם ניתן להבין את דרשת חז"ל שמעלת פורים גדולה מיום הכיפורים (כיפורים = כ-פורים דומה אבל לא משתווה ברמתו אליו... שכיפורים תשובה מיראה ופורים תשובה מאהבה..).

ולפי ההשוואה שעשה הטור לקביעת יום ל"ג בעומר: פל"ג ח"י = שביום שיחול פורים יחול ל"ג בעומר - י"ח אייר, הרי שמעלתו של ל"ג בעומר זהה היא לפורים.
וכשם שבפורים יכולים להיטהר אפילו ביום של טומאה כך בל"ג בעומר ניתן להיטהר אפילו משיא הטומאה...

אם כן יוצא איפה, שלא בכדי קבעו רבותינו לשיר ביום ל"ג בעומר דווקא את דברי רבי עקיבא:  

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם?, אביכם שבשמים 
ואומר: "מקווה ישראל ה'". מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל"
  
יהי רצון שנזכה שהקב"ה יטהרנו ביום זה מכל טומאותינו ונגיע למתן תורה כשאנו מוכנים בהכנה הראויה...




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏