ל"ג בעומר- יום חג לתורה שבעל-פה

"דבר תורה קצר לל"ג בעומר". מהו הסימן שהביא הטור: פל״ג ח״י?, מדוע ביום שיחול פורים יחול גם ל"ג בעומר?, "מה הקשר בין פורים ללג בעומר"?, "מה המשותף בין רבי עקיבא למשה רבנו ולרבי שמעון בר יוחאי"?, מה שאפשר להשיג בפורים ניתן גם להשיג ביום ל"ג בעומר...

ל"ג בעומר הוא ההכנה לחג מתן תורה!

 

הטור באורח חיים (הלכות ראש חודש תכח) מביא סימן לקביעת המועדים:

את - בש - גד - דק – הצ – ופ – פל״ג - ח״י

 

פירוש:

את - ביום שחל א׳ של פסח בו יהיה תשעה באב (וסימנך: על מצות ומרורים יאכלוהו(

בשביום שחל ב׳ של פסח שבועות.

גר -  ביום שחל ג'  של פסח ראש השנה.

דקביום שחל ד׳ של פסח קריאת התורה, והוא שמחת תורה.

הצביום שחל ה׳ של פסח  צום של יום הכיפורים.

ופ -  ביום שחל ו׳ של פסח היה כיום הפורים שעבר.

פל״ג ח״י, ביום שחל פורים יהיה ל"ג בעומר שמונה עשר לחדש אייר = י"ח אייר.

 

 

מדוע מחבר הטור את פורים עם ל"ג בעומר? לכאורה אין קשר בין שני המועדים הללו?

 

וכך כותב כף החיים בסימן תצג אות כו': "אכן מדברי שער הכוונות הנז׳ משמע שהשמחה היא משום שבאותו היום סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו ורבי שמעון בר יוחאי ע״ה הוא מתלמידיו הגדולים..."

 

 בפרק אלו הן הנחנקין) סנהדרין דף פו) מובא:

סתם משנה רבי מאיר סתם ברייתא רבי נתן וכולהו אליבא דרבי עקיבא 

 

המשותף למשה רבנו ורבי עקיבא ורשב"י

 

משה רבנו אבי התורה שבכתב

רבי עקיבא אבי התורה שבעל-פה

רשב"י אבי תורת הסוד

 

עד תקופתו של רשב"י עסקו בתורת הקבלה אבל לא כתבו אותה לנחלת הרבים אלא דור אחרי דור

 

ביום ל"ג בעומר (בהנחה שזהו יום פטירתו של רשב"י) התיר רבי שמעון לתלמידו רבי אבא לכתוב את תורת הסוד.

 

הוא מכנס אסיפה של שבעה תלמידי חכמיםר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי חייא ורבי יצחק, רבי שמעון מסביר להם כי אין ברצונו להיכנס לעולם הבא כשהוא בוש ונכלם, ולכן הוא עומד לגלות להם את "חכמת הקבלה" שעד עכשיו הייתה גנוזה בליבו.

 

וכך מובא באידרא זוטא:

 

"וכך אסדרנא לכו רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר ברי ילעי ושאר חברייא ירחשון בלבייהו"

 

והביאור בעברית:

וכך אסדר אתכם לפני שאדבר: "ר' אבא יכתוב, ר' אלעזר ישנן והשאר ישננו בשקט בליבם - ימלמלו.

 

 

ביום פורים מקבלים את התורה מחדש מובא בגמרא )שבת פח עמוד ב'(

"ויתיצבו בתחתית ההר"

אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם

 

אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא

אמר רבא: אף על פי כן, הדור קיבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) "קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".

 

יוצא איפה, שיום פורים יש לו קשר ברור עם ל"ג בעומר שבשני ימים אלו קיבלו עם ישראל את התורה וזהו יום חג לתורה שבעל-פה.

 

מוסיף הרב רוזנבלום ומשווה את שניהם כדברי הטור:

מה שאפשר להשיג בפורים (שמעלתו כיום הכיפורים ויש סוברים שאף יותר כדעת חז"ל: כיפורים = כ-פורים פחות במעלתו מפורים) ניתן גם להשיג ביום ל"ג בעומר...

 

הבה ננצל יום זה כדבעי... 

 


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏