בראשית- קללת הנחש

"דבר תורה לשולחן השבת פרשת בראשית". מהי הקללה אצל הנחש: ועפר תאכל כל ימי חייך?, הרי מזונו מצוי לו תמיד ללא כל טורח ובשפע?! "משל ונמשל לפרשת בראשית" המבארים את הקללה הנוראה של מזון הנמצא בשפע ומזומן לנחש...

קללת הנחש

"ועפר תאכל כל ימי חייך"
 

מהי הקללה אצל הנחש?, הרי מזונו מצוי לו תמיד ללא כל טורח ובשפע? 

אלא, משל למה הדבר דומה:

למלך אחד שהיה לו בן. והיה אביו מספק לו כל צרכיו ומבוקשיו, ולא חסך ממנו דבר.

לימים, חטא הבן כנגד אביו. כעס עליו אביו והוכיחו בדברים. אך, ללא הועיל. קרא המלך לאחד משריו הקרובים, וביקש ממנו, כי הוא ייתן לבנו את כל מחסורו. 

תמה השר ושאל את המלך, מדוע נותן הוא לבנו כל מחסורו, אם חטא לו?! 

הסביר המלך את פשר כוונתו ואמר, שכל עוד בנו חביבו הלך בדרך הטובה, רצה תמיד לפוגשו ולראותו, ולכן, בכל פעם שהיה צריך לדבר מה, היה בא אליו ומבקש, והייתי אני, המלך, נותן לו כל מבוקשו. 

אך, עתה שחטא לי, אין אני חפץ לראותו כלל, ולכן, מבקש אני ממך, שתיתן לו כל צרכיו, שלא יבוא כלל לבקרני בארמוני. 

כך הוא הנמשל:

 גם אצל הנחש, הקב"ה לא מעוניין שיפנה אליו הנחש, שגרם לחטא כל כך חמור. הוא רוצה שעפר יהיה לו כל ימי חייו בכל מקום, וכך יסתלק מעליו...

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏