פרקי אבות- ביאור פרק ג' משנה ב'

פרק ג של מסכת אבות" מתוך "ספר מעשי אבות של הרב דוד חדד": תפקידו וסופו של רבי חנינא סגן הכוהנים, פעולותיו של רבי חנינא בן תרדיון ומסירותו ללימוד התורה, "הוצאתו להורג של רבי חנינא בן תרדיון". "כיצד ניצל רבי אלעזר בן פרטא"?.

מסכת אבות
פרק ג  משנה ב

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: 
הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ. 

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר: 
שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה - 
הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, א)"וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". 

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה - שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, טז)
"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ".

אֵין לִי אֶלָּא שְׁנָיִם. 
מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר?
שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כח)"יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו".


באור המשנה

רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות - ואפילו מלכות של אומות העולם, 

שאלמלא מוראה - של המלכות על בני האדם היה איש את רעהו חיים בלעו - כלומר, אם בני אדם לא היו יראים מן המלכות היו בולעים אחד את השני, הגדול בולע את הקטן כמו הדגים שבים שכל הגדול מחבירו בולע את חבירו.

רבי חנניא בן תרדיון אומר: שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה - הרי זה מושב לצים - לפי שהם מניחים את לימוד התורה ששכרה רב, ועוסקים בדברי שיחה, שאין ליצנות גדולה מזו, 

למה זה דומה? 

לשנים שאומרים להם תספרו מטבעות זהב וכל מה שאתם סופרים יהיה שלכם, והם מתעצלים ולא רוצים לספור, ודאי שייחשבו ללצים כך גם דומים השניים שאין ביניהם דברי תורה (תוספות יום טוב).

שנאמר: "ובמושב לצים לא ישב" - וכתוב אחריו: "כי אם בתורת ה' חפצו" ומכאן לומדים שכל מקום שאין שם דברי תורה נקרא מושב לצים.

אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה - שכינה שרויה ביניהם - כלומר, שמתוך דברי תורתם משיגים הם מכבוד בוראם. 
שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" - "איש אל רעהו" הרי כאן שניים, ונאמר בהם: "ויקשב ה' וישמע", מכאן שהשכינה ביניהם.

אין לי אלא שנים - שגדול שכרם כשעוסקים בתורה, מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה, שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר? 
שנאמר: "ישב בדד וידום" - ישב וילמד תורה בקול דממה דקה, כי הלומד יחידי לומד בלחש, 
"כי נטל עליו" - הרי זה נחשב לו כאילו נתינת כל התורה כולה הייתה בעבורו בלבד.


מעשי אבות

רבי חנינא סגן הכוהנים שימש את אחרוני הכוהנים הגדולים בסוף ימי בית שני, הוא ראה בעיניו את החורבן שנגרם בגלל שנאת חינם ומלחמת האחים. לפיכך הזהיר מאוד על השלום ואמר: גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית (ספרי במדבר פיסקא מב).

רבי חנינא סגן הכוהנים נהרג ביד מלכות רומי הרשעה, יחד עם רבן שמעון בן גמליאל, ורבי ישמעאל כהן גדול ביום כ"ה בסיון והוא קבור בכפר חנניה (ראה מפה בסוף הספר).
 
רבי חנינא בן תרדיון היה תנא קדוש בדורו של רבי עקיבא. בתו ברוריה הייתה נשואה לרבי מאיר בעל הנס, הוא היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, כפי שמסופר במסכת עבודה זרה: 
שכאשר חלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, אמר לו: חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת. ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לך בחיקך!

אמר לו: מן השמים ירחמו, אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר התורה באש?!.
 
אמרו חכמים: 
לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא, והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו, הביאוהו וכרכוהו בספר התורה, והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו במהרה. 

אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך? אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עימי, מי שמבקש עלבונו של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. 

אמרו לו תלמידיו: רבינו, מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות באויר. 
אמרו לו: אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש! 
אמר להם: מוטב שיטלנה מי שנתנה ולא אחבל בעצמי. 
אמר לו הקוסטינר (קלציטונירי) הממונה על ההריגה: רבי! אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא? 
אמר לו: הן, 
השבע לי! נשבע לו, 
מיד הרבה בשלהבת ונטל הספוגין של צמר מעל לבו, ויצאה נשמתו במהרה, אף הוא הקוסטינר קפץ ונפל לתוך האור. 
יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקוסטינרו מזומנים הם לחיי העולם הבא. 
בכה על כך רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים (עבודה זרה יח.).


שנו רבותינו: 
כשנתפס רבי חנינא בן תרדיון ורבי אלעזר בן פרטא, אמר לו רבי אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון: אשריך רבי חנינא, שנתפסת על דבר אחד ואוי לי שנתפסתי על חמש עלילות. 
אמר לו רבי חנינא בן תרדיון: אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול, לפי שעסקת בתורה ובגמילות חסדים, אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואין אני ניצול לפי שלא עסקתי אלא בתורה בלבד. 

הביאו לרבי אלעזר בן פרטא, אמרו לו: למה למדת תורה, ולמה גנבת והיית לסטים? 
אמר להם: אם סיף לא ספר ואם ספר לא סיף, כלומר, מי שהוא גזלן אינו לומד, ומי שלומד אינו גזלן, וכשם שאין השני בי, כי אין שני דברים אלו באדם אחד, כמו כן הדבר הראשון אין בי. 

אמרו לו: ומפני מה קוראים לך רבי? 
אמר להם: רבם של טרסיים אני (רב אורגים), הביאו לו שתי אגודות של חוטים ואמרו לו אמור לנו איזה – של שתי ואיזה של ערב? 
נעשה לו נס ובא זיבורא (הוא מן עקרב) וישב על הערב, ובאה זיבורתא וישבה על השתי, כי השתי מקבל את הערב כמו שהנקבה מקבלת את הזכר. 
אמר להם: זה השתי וזה הוא הערב, אמרו לו: מה הטעם שלא באת לבית שאוכלים ושותים שם לכבוד עבודה זרה? 
אמר להם: אנכי איש זקן והתייראתי שמא תרמסוני ברגליכם. 
אמרו לו: וכי עד עתה נרמס שם פעם זקן? ולמה אתה אומר כן? נעשה לו נס, וביום ההוא נרמס שם זקן אחד, ולבסוף ניצל מהם ולא הרגוהו (עבודה זרה יז:).

רבי חנינא בן תרדיון נפטר לבית עולמו בכ"ז סיון והוא קבור בסכנין.


הוא היה אומר

רבי חנינא בן תרדיון אומר: כל הנותן דברי תורה על לבו, מבטלין ממנו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע, הרהורי אשת איש, הרהורי דברים בטלים, הרהורי בשר ודם, שכן כתוב בספר תהילים על ידי דוד מלך ישראל, שנאמר: 
"פיקודי ה' ישרים משמחי לב, מצות ה' ברה מאירת עינים" (תהלים יט, ט) 
ומכיון שעל ידי התורה הלב שמח ממילא מתבטלים ממנו כל אותם הרהורים וחטאים (אבות דרבי נתן פרק כ).

 

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏