פרקי אבות- ביאור פרק ג' משנה א'

פרק ג של מסכת אבות" מתוך "ספר מעשי אבות של הרב דוד חדד": גדולתו של עקביא בן מהללאל, שמירתו על עקרונותיו עד שהעיד עליו רבי יהודה ברבי אלעאי: לא נמצא בין כולם גדול בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אימרות חז"ל ועצתם לניצחון היצר הרע ושבח למתגבר עליו. נוהגים לומר משנה זו קודם הלווייתו של אדם לקבורה.

מסכת אבות
פרק ג משנה א

עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: 
הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. 
דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, 
וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. 
מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. 
וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. 
וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? 
לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.


באור המשנה

הערה:  נוהגים לומר משנה זו קודם הלווייתו של אדם לקבורה.

עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה - כלומר, התבונן ושים לב לשלשת הדברים הבאים ועל ידי כך לא תיכשל בעבירה: 

א. דע מאין באת. 
ב. ולאן אתה הולך. 
ג. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.

א. מאין באת? 
מטיפה סרוחה - זכור שתחילת בריאתך היא מטיפה שהיא במעט זמן נעשית סרוחה, ועל ידי מחשבה זו ינצל האדם מן הגאווה.

ב. ולאן אתה הולך? 
למקום עפר רימה ותולעה - כמו שכתוב: "כי מעפר באת ואל עפר תשוב" (בראשית ג, יט) ועל ידי מחשבה זו תנצל מן התאווה והחמדה אל הממון.

ג. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? 
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא - זכור שאתה עתיד להשפט לפני הקדוש ברוך הוא על כל מעשיך ועל ידי כך תפרוש מן החטא שאפילו העומד לדין לפני מלך בשר ודם הוא מתיירא, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים, שאין לפניו לא שכחה ולא משוא פנים.

בירושלמי מובא ששלשת דברים אלו שאמר עקביא בן מהללאל במשנתנו שיסתכל בהם האדם ולא יבוא לידי עבירה, דרש אותם מפסוק אחד בקהלת (יב, א): 

"וזכור את בוראיך" - בארך, בורך, בוראך: 

בארך - ממקום שבאת: 
בורך - למקום שאתה הולך: 
בוראך - לפני מי שאתה עתיד ליתן דין וחשבון (ירושלמי סוטה פ"ב, ה"ה).


מעשי אבות

עקביא בן מהללאל חי בזמן בית שני בימי הלל הזקן, נאמר עליו במסכת עדויות (פרק ה, משנה ו) שהוא העיד על ארבעה דברים, וחכמים חלקו עליו, ואמרו לו, עקביא חזור בך ונמנה אותך אב בית דין לישראל, אמר להם: מוטב שאקרא שוטה כל ימי ולא להעשות כרשע שעה אחת לפני המקום, שלא יאמרו הבריות בשביל שררה חזר בו. 
ועוד שנינו שם, העיד רבי יהודה ברבי אלעאי, שלעולם לא הייתה העזרה ננעלת בשעת הקרבת קרבן פסח בפני כל אדם מישראל, שאז היו כל ישראל באים בהמוניהם, ולא נמצא בין כולם גדול בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. 

בשעת פטירתו ציווה את בנו שיחזור בו מן ארבעת הדברים שהיה אומר, אמר לו, אבא ולמה אתה לא חזרת בך? 
אמר לו: בני, אני שמעתי מפי המרובים, וחכמים שחלקו עלי שמעו גם כן מפי המרובים, אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתם, אבל אתה שמעת מפי היחיד, ושמעת גם דעת המרובים, מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובים, שאחרי רבים להטות. 

אמר לו: אבא, פקוד עלי לחבריך שיקרבוני, אמר לו: איני מפקד. 
אמר לו: שמא עוולה מצאת בי? אמר לו: לא, אלא מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך (עדויות פ"ה, מ"ז).


עקביא בן מהללאל במשנתנו מלמד את האדם שכדי להינצל מן העבירה הוא צריך להתבונן בשלשה דברים הבאים: 
א. ידע מאין הוא בא – מטיפה סרוחה. 
ב. ולאן הוא הולך – למקום עפר רימה ותולעה. 
\ג. ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. 

ובפרק ב' משנה א' ראינו שרבי יהודה הנשיא אמר שעל האדם להסתכל בשלשה דברים אחרים כדי להינצל מן העבירה, שעליו לדעת מה למעלה ממנו: עין רואה, ואוזן שומעת וכל מעשיו בספר נכתבים? 

ואין סתירה ביניהם לפי שכל אחד מהם דיבר כנגד שני מיני חוטאים, יש חוטאים מתוך העדר אמונה ויש שחוטאים מרוב תגבורת כוח יצר הרע. 

הנה עקביא בן מהללאל היה בזמן בית המקדש ולכן לא הוצרך לעורר על האמונה, כי הכל ראו את השגחת ה' יתברך בעולם בחוש ולכן הוא הוצרך לעורר רק כנגד תאוות יצר הרע שבאדם, ואילו רבי יהודה הנשיא היה חי אחר החורבן ולכן הוצרך לעורר על חיזוק האמונה שיש משגיח במרומים הרואה הכל וכל המעשים נכתבים לפניו בספר. 
ולא היה צריך לעורר על כיבוש תאוות הגוף לפי שהלכו בני ישראל בגולה ולא נתנו לבם לתאוות העולם הזה, אבל כיום אנו זקוקים לשתי העצות, הן לחיזוק האמונה והן לכיבוש יצר הרע (מעם לועז ע"פ ספר תולדות יהושע).


דרש רב נחמן ברב חסדא: 
מהו שנאמר (בראשית ב, ז): "וייצר" – בשני יודי"ן? שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא באדם: אחד יצר טוב ואחד יצר רע (ברכות סא.).

אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יעסוק בתורה, אם נצחו מוטב – ואם לאו יקרא קריאת שמע. אם נצחו – מוטב, ואם לאו – יזכיר לו יום המיתה (ברכות ה.).

תנא דבי רבי ישמעאל: 
בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא – נימוח, אם ברזל הוא – מתפוצץ (סוכה נב:).

אמר רבי אסי: 
יצר הרע בתחילה דומה לחוט של עכביש ולבסוף דומה לעבותות העגלה, (החבלים שרותמים בהם את הסוסים לעגלה) שנאמר (ישעיה ה, יח): "הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה" (בראשית רבה כב).

נאמר בגמרא: כך אומנותו של  יצר הרע: היום אומר לו: עשה כך, ולמחר אומר לו: עשה כך, עד שאומר לו: לך ועבוד עבודה זרה – והולך ועובד (שבת קה:).

מובא בירושלמי: 
יצר הרע ראשו מתוק וסופו מר (ירושלמי שבת פי"ד, ה"ג).

אומר שלמה המלך במשלי (כג, כו): 
"תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תיצורנה" – מה ראה הקדוש ברוך הוא לשאול מישראל הלב והעיניים שיהיו אחריו? 
לפי שהעבירה תלויה בהם, זהו שנאמר (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחר עיניכם" – הלב והעיניים שני סרסורים של עבירה הם (מדרש רבה במדבר י).

אמר רבי שמעון בן לקיש: 
הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות (בבא בתרא טז.) ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד עליו לעולם הבא (סוכה נב:).

ובאבות דרבי נתן אמר רבי ראובן בן אצטרובלי: 
יצר הרע מצוי רק באדם ולא בבהמה, בוא וראה בגדי ובטלה, כיון שהוא רואה את הבאר מיד חוזר לאחוריו לפי שאין בו יצר הרע, אבל התינוק, יצר הרע זורקו בבת ראש, מניח ידו על גבי נחש או על גבי עקרב ועוקצו, מניח ידו על גבי גחלים ונכווה (אבות דרבי נתן טז).

בן זומא אומר: 
איזהו גיבור? הכובש את יצרו (אבות ד, א).

 

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏