בא- החיפזון למצווה הוא מדד

"משל לפרשת השבוע פרשת בא" את מצוות הפסח צריכים להיעשות בחיפזון - "כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ" מדוע דרושה המהירות גם בימנו? הרי כעת אין לנו לאן למהר?! משל ונמשל המבארים את מאמר חז"ל: "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"...

החיפזון למצווה הוא מדד לאהבה

עם ישראל יצאו בחיפזון ובשל כך נוצרה להם מצה - "לא הספיק בצקם להחמיץ".

נשאלת השאלה:
לשם מה נדרשת הזריזות כיום?! מה יש להשתבח במצה עלובה = לחם עוני?! אין ראוי יותר להשתבח בחלות תפוחות ושמנות?!


על מנת להבין את חשיבות הזריזות למצווה, נביא סיפור ששמעתי מפי הרב פינחס קזיוף שליט"א:

לא פעם אנו דוחים מצווה שבא לידנו, לא רק שאיבדנו אותה אלא הרסנו את מה שקיים.


משל למה הדבר דומה:

לקמצן אחד, שהחליט לקנות חליפה חדשה לאחר עשרים וחמש שנות נישואין. 

למחשבה החיובית הזו  נדרשה חשיבה רבת שנים... 

כדרכה של זו, התקבלה ההחלטה רק בערב החג בשעה שהחנויות לקראת סגירה.

המוכר היה קצר רוח, הוא אומנם מצא חליפה תואמת ללקוח, אך המכנס היה ארוך ונדרשה מקפלת של 5 ס"מ. מכיוון והחייט כבר הלך לביתו, נאלץ ידידנו לעשות זאת בכוחות עצמו.

כשהוא מאושר על הרכישה ניגש לרעיתו וביקש ממנה: "קניתי חליפה אנא גיזרי 5 ס"מ קפלי 5 ס"מ ותתפרי..."

האישה מצאה את שעת הכושר להזכיר נשכחות: "אתה לא מתבייש?! עד שכבר קנית יא-קמצן לא יכולת לשלם עוד 20 ש"ח ושיעשו לך מכפלת?! יש לי לסדר את הבית!"

בצר לו, פנה האיש אל ביתו בת החמש-עשרה שזה עתה סיימה קורס תפירה.

אך גם זו כאימה, החלה מיללת: "אבא וכי אינך רואה שיש לי מבחנים ובגרויות?! לא מצאת זמן?!..."

כשהוא המום מתשובותיהן של רעייתו וביתו, ניגש בלית ברירה לחמתו. 

מאז שנפטר בעלה = חמיו, לפני כשלוש עשרה שנה היא גרה אצלו וסועדת על שולחנו.

גם היא כצאצאיה בחרה להפר שתיקה: "עד מתי אשתוק?! כל הביבי-סיטר אני עושה לכם... את מטלות הבית אתם דוחפים רק לי... מה חשבת לעצמך?!"...

כשהוא מיואש ומצר על החליפה שקנה, שם את החליפה בארון והלך לישון.

אישתו סיימה את הניקיונות בשעה 12 בלילה ובשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו אישה רעה אני מה בסך הכול ביקש בעלי לאחר 20 שנה? מכפלת?!... אעשה לו הפתעה!..." 

קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס"מ קיפלה 5 ס"מ ותפרה.

בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את בעלה.... כך חשבה.

הבת שלו חזרה בשעה 2 בלילה וגם היא בשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו ילדה רעה אני. מה בסך הכול ביקש אבא ממני?... ועוד לאחר שהשקיע בי ונותן לי כל מה שביקשתי ממנו? מכפלת?!... אעשה לו הפתעה!..." 

קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס"מ קיפלה 5 ס"מ ותפרה.

בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את אבא... כך חשבה.

בשעה 4 לפנות בוקר קמה חמתו לשתות כדור. ובשעה של חשבון נפש אמרה לעצמה: "איזו חמה רעה אני מה בסך הכול ביקש חתני היקר שמארח אותי בביתו? מכפלת?!... אעשה לו הפתעה!..."

קמה מיד הוציאה את המכנסים מהארון גזרה 5 ס"מ קיפלה 5 ס"מ ותפרה.

בתחושה טובה עלתה על יצועה, מחר היא תשמח את .... כך חשבה.....

מסכן האיש, אפילו מכנס ברמודה לא נותר לו...


משל הוא וללמוד אנו צריכים לו: 
מצווה שבאה לידנו אם לא נקיימה מיד, לא רק שנאבד אותה אלא גם נחבל בה...

זריזות למצווה היא מדד לאהבה. אם יהודי מתאמץ להזדרז הרי הוא מגלה חיבה למי שציווה עליו...

עם ישראל משתבח במצה כי היא המוכיחה את אהבתנו לבורא עולם...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏