שבועות- "הלכות לליל שבועות"

"הלכות לליל חג השבועות" מתוך חוברת בהלכה ובאגדה לשבועות של הרב שלום דוד נקי שליט"א. "דיני תפילת ערבית בליל חג השבועות", "דיני תפילת ערבית בליל חג השבועות שחל במוצאי שבת", "דיני הבדלה בליל חג השבועות שחל במוצאי שבת", סעודות החג, ברכת המזון ויעלה ויבוא,

הלכות לליל שבועות

ליל שבועות

תפלת ערבית - בליל החג יתפלל השליח צבור בניגון ובנעימה קדושה, בשמחה ובטוב לבב, לכבוד היום הקדוש והמיוחד, הבא לקראתנו פעם בשנה.

* כשחל החג במוצאי שבת, אזי בתפילת ערבית, מוסיפים בעמידה 'ותודיענו' [במקום 'אתה חוננתנו'] כמובא בסידורים. ואם שכח ולא אמרו - אם נזכר כשאמר 'ברוך אתה' קודם שהמשיך 'ה' מקדש ישראל והזמנים', חוזר ואומר 'ותודיענו', אבל אם כבר אמר 'ברוך אתה ה'' - כיון שהזכיר שם ה', אינו חוזר. (ח"ע פסח רסח)

* מוסיפים בקידוש ברכת ההבדלה וברכת הנר. נמצא שבסך הכל מברכים חמש ברכות, שהן [ראשי תבות יקנה"ז]: יין - בורא פרי הגפן. קידוש - מקדש ישראל והזמנים. נר - בורא מאורי האש. הבדלה - המבדיל בין קודש לקודש. זמן - שהחיינו.

סעודות החג - חייב אדם לאכול פת בשתי הסעודות של הלילה והיום. ורשאי לאכול את הלחם עם סלטים או עם כל תבשיל אחר. (שז)

דברי תורה - ישתדל בסעודה לדבר עם בני ביתו במעלת וחשיבות היום הקדוש הזה, שבו בחר בנו ה' מכל העמים ונתן לנו את תורתו, וירחיב במעלת התורה שאין למעלה ממנה, וכמו שאמרו חז"ל: "אפילו כל מצוותיה של תורה, אינן שוות למילה אחת של תורה". וכמובא להלן בהלכות תלמוד תורה. (ירושלמי פאה פרק א הלכה א, שנות אליהו לגר"א)

כוס של ברכה - בכל השנה כאשר יש זימון, מצווה לברך על כוס יין. וכבר האריכו רבותינו בתועלת הרוחנית העצומה למברך על הכוס, וזוכה לתקן את פגם הברית, וגם להעלות את השכינה לרום המעלות ומתברכת על ידו, וזוכה שנשמתו תאיר באור התורה. [וכותב הרה"ג רבי בן ציון מוצפי שליט"א, בשם אביו רבי סלמן זצ"ל, ששמע מהגאונים רבנו יוסף חיים ורבנו יהודה פתיה זצ"ל, כי מעלת המזמן על הכוס יותר ממעלת מי שעולה אלף עליות שישי לספר תורה בשבת קודש.] (שיבת ציון חלק א עמוד רפז)

קודם הזימון ישטוף את הכוס מבחוץ וישפשף בידיו מבפנים. ימזוג בכוס יין, ויקבל המזמן את הכוס בשתי ידיו מאדם אחר שיתן לו גם כן בשתי ידיו. ובברכה יאחז את הכוס בידו הימנית ללא סיוע מידו השמאלית, ויגביהנו מעל השלחן טפח [8 ס"מ]. ואם קשה לו להגביהו כל זמן הברכה, ישתדל להגביהו לפחות בברכה הראשונה, ולאחר מכן יאחז בו כשהוא מונח על השולחן. (חזו"ע פסח קיד. שיבת ציון ח"א רצג)

בנוסח הזימון אומר: "ברשות מלכא עלאה קדישא, [וברשות שבת מלכתא,] וברשות יומא טבא אושפיזא קדישא". (שיבת ציון ח"א רצו)

לאחר ששתה המזמן את היין, ישלח את הכוס לאשתו, שתטעם ממנו ותתברך מכוס של ברכה. וטוב שגם שאר הציבור יטעמו, כדי שתחול הברכה על כולם. (ברכות נא ע"ב. זוהר. רבנו האר"י. סימן קפג ס"ד ומשנ"ב ועוד) וישים לב, לכוון להוציאם ידי חובה בברכת 'הגפן'. ואם לא כיוון, יברכו קודם הטעימה.

ברכת המזון - יברך בשמחה גדולה ובכוונת הלב. וכתוב בזוהר הקדוש, שכגודל כוונתו ושמחתו, כך יזכה לקבל משמים שפע טובה וברכה יותר, ויזכה גם כן לדרגות גבוהות מאוד ברוחניות. (כף החיים סופר סימן קנז ס"ק כג)

אומרים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון. ואם שכח ונזכר כשאמר "ברוך אתה ה'", קודם שסיים 'בונה ירושלים', יאמר 'למדני חוקיך', שיראה כאומר פסוק, ויחזור לומר 'יעלה ויבוא'. ואם נזכר לאחר שחתם 'בונה ירושלים', יאמר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם חַג הַשָּבוּעוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". והוא הדין אם נזכר אחר שהתחיל ברכה רביעית ואמר: 'ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם' אך נזכר קודם שאמר 'לעד האל אבינו...', יאמר שם את הנוסח הנ"ל 'אשר נתן ימים טובים...'. אבל אם נזכר אחר שאמר אפילו מילה אחת 'לעד...' אינו חוזר, כי ספק ברכות להקל. (שז)

דין זה של השוכח 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, הוא בין אם שכח בסעודת הלילה ובין אם שכח בסעודת היום. וכמו כן, אין הבדל בזה בין אנשים לנשים.



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏