שבועות- מעלת אמירת "נעשה ונשמע"

"מדרשי חז"ל לחג השבועות" מתוך חוברת בהלכה ובאגדה לשבועות של הרב שלום דוד נקי שליט"א. מעלת אמירת "נעשה ונשמע". "משלים ונמשלים לשבועות" המבארים מהי הזכות - המתנה הנפלאה שנתן הקב"ה לישראל ומדוע לא נתן אותה לגויים...

מעלת אמירת "נעשה ונשמע"

אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, יצתה בת קול ואמרה: מי גילה לבני רז זה, שמלאכי השרת משתמשים בו? שנאמר (תהלים קג כ): "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ", בתחילה עושי, ואחר כך לשמוע. (שבת פח ע"א)

אמרו חז"ל: לעתיד לבוא באים אומות העולם לפני הקב"ה ואומרים, רבונו של עולם רוצים אנו שכר, כשם שאתה נותן לישראל. אומר להם הקב"ה, אתם לא קיימתם. אומרים לו, רבונו של עולם, ישראל שקיבלו את התורה היכן קיימוה?! 

אומר להם הקב"ה (ישעיה מא כד): "הֵן אַתֶּם מֵאַיִן, וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע", כל פעולות טובות ונחמות שאני עושה עם ישראל, אינן אלא בשביל פעייה אחת שפעו לפני בהר סיני ואמרו: "כל אשר דבר ה', נעשה ונשמע".

ויש להבין, מה התשובה שעונה הקב"ה לאומות העולם, הלא טענתם שעם ישראל לא קיימו, אם כן מה שאמרו נעשה ונשמע, לא שווה כלום כי סוף סוף לא קיימו בפועל?

ומשלו משל:

לשדכן שהציע חתן טוב וירא שמים לבתו של עשיר גדול. כשהסכימו השניים להינשא, באו הורי החתן והכלה לסכם את תנאי השידוכים, כמה זה נותן וכמה זה נותן, אמר אבי הכלה אמנם אני עשיר ונותן סכום גדול, אך איני מוכן שיבוא החתן בידיים ריקות, ולכן אני דורש שהחתן יביא לפחות 20,000$. 

החתן לא ידע את נפשו, מאין יביא סכום זה. 

כשראה השדכן שאבי הכלה תכף עלול לבטל השידוך, קם ואמר: הנני מוכן לקבל על עצמי לשלם סכום זה במקום החתן, בעוד שלוש שנים. נרגע אבי הכלה וגמרו את השידוך, ונעשתה החתונה ברוב פאר והדר. 

מהכרת הטוב של החתן לשדכן, היה שולח לו מידי פעם מתנות חשובות, ומכבדו בכל הזדמנות שהיא. עברו שלוש שנים ובא אבי הכלה לשדכן, וביקש כי ימלא את הבטחתו. אמר לו השדכן: אדוני, מאין אביא לך סכום זה, הלוא לבני נתתי בקושי 10,000$, ולמה לבתך אתן 20,000?! 

הלך אבי הכלה וסיפר לחתנו. 

ויהי כשמוע החתן שהשדכן אינו רוצה לשלם, ויקצוף מאוד ויבוא אליו ויאמר לו, וכי לחינם כבדתיך במשך שלוש שנים, ובזבזתי עליך מיני מתנות?! 

אמר לו השדכן, טיפש שכמוך, הלוא אם אז לא הייתי אומר שאתן את הסכום במקומך, היה אבי הכלה מבטל כליל את השידוך. ורק בזכות שאמרתי שאתן, אתה נשוי היום עם ילדים. אם כן עצם זה שאמרתי, כבר מצדיק את כל מה שטרחת עבורי. ואל תפחד, וכי חמיך יגרש ביניכם?! לכל היותר יכעס ואחר כך ירגע, לכן אין לך להתלונן עלי, כי אם להודות לי.

והנמשל: 

אומר הקב"ה לאומות העולם, טיפשים שכמותכם, מה לכם אם ישראל קיימו את התורה או לא, הלוא עצם זה שאמרו "נעשה ונשמע", כבר מגיע להם שכר, שהרי אם הם לא היו מקבלים את התורה, היה העולם נהפך לתוהו ובוהו, ולא הייתם קיימים. 

נמצא שבזכות עם ישראל, העולם קיים ואתם קיימים, לכן די בסיבה זו שאתן להם שכר.

אבל עדין יש להבין, למה לא יאמר הקב"ה לאומות העולם, שעם ישראל באמת קיימו את התורה והמצוות, הלוא במשך אלפי שנים עם ישראל קיים ומסר עצמו על קדושת שמו יתברך, ועד היום ברוך ה' רבבות רבבות עם ישראל מקיימים מצוות ועוסקים בתורה, וכי כל זה כלום?! 

אלא משל לאדם נכבד ומפורסם, בעל שם עולמי, שהיה מומחה בהרבה מקצועות, פרופסור גדול, טכנאי מטוסים, צייר מיוחד במינו, נגן להלל ולשבח ועוד ועוד. והנה כשהגיע לגיל שבעים, אמר לאשתו חשקה נפשי לעזוב את העיר הגדולה ולהתגורר בכפר קטן שקט. 

הודיע האיש לכפר שהוא רוצה לבוא להתגורר עמהם, שמחו מאוד על הכבוד הגדול, בנו לו בית גדול, מרווח, חצר לנכדיו שיבואו לבקרו, גינה נחמדה וכל אשר ביקש. לשאלת אנשי הכפר באיזו עבודה אתה מתמחה, אולי תרצה לעבוד בה, אמר להם אני רופא ילדים מומחה, ומוכן לעבוד שעתיים ביום. 

אמרה לו אשתו למה לא תאמר להם שאתה טכנאי מטוסים, נגן מיוחד, צייר עולמי, הלוא כל ציור שלך שווה 1,000$. אמר לה, אשתי היקרה, וכי מה איכפת להם ממטוסים, ניגונים וציורים, אותם מעניין רופא ילדים בכפר, לזה הם צריכים, שלא יטרחו ללכת כל פעם עד העיר לקופת חולים. לכן דברתי עמהם כפי מה שצריך אליהם.

והנמשל: 

אומות העולם שואלים את הקב"ה, תורה שנתת לישראל היכן קיימוה. והלוא הם אפילו שבע מצוות שנצטוו לא קיימו, אם כן מה להם להתלונן על ישראל היכן קיימוה, אלא כל מטרתם הייתה רק לנגח את ישראל, ולא בשביל האמת, לכן עונה להם הקב"ה לפי הראש שלהם, שעצם זה שאמרו ישראל "נעשה ונשמע", די בזה כדי לתת להם שכר גדול, אפילו אם כדבריכם שלא קיימוה.

וזהו שאמר רבי שמעון, משל לשני גזברים אחד נתמנה לשמור על אוצר של תבן, ואחד על אוצר כסף וזהב, נחשד זה שהיה ממונה על אוצר של תבן, והיה מתרעם למה לא מינוהו על אוצר של כסף וזהב, אמרו לו רשע, אם על תבן נחשדת, היאך ימנו אותך על כסף וזהב?! 

כך אומות העולם אם בשבע מצוות לא עמדו, בתרי"ג מצוות האיך יעמדו?! (פסיקתא זוטרתא שמות פרק כ אות ב) 

ומעשה במין [כופר] רשע שראה את רבא מעיין בסוגיה קשה, ואצבעות ידיו תחת רגליו, וממעכן ברגליו, ומתוך שהיה טרוד בלימודו, לא שם לב שאצבעותיו נוטפות דם. 

אמר לו: עם פזיז אתם, שקודם ששמעתם אם תוכלו לקיים את התורה, קבלתם לקיימה. היה לכם בתחילה לשמוע, אם תוכלו לעמוד בה - תקבלו, ואם לאו - לא תקבלו. אמר לו רבא, אנחנו שהתהלכנו עם ה' בתמימות, וסמכנו עליו שלא יצוונו דבר שלא נוכל לעמוד בו, עלינו נאמר (משלי יא ג): "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם", אבל אתם שמלאים בשקרים ועלילות, עליכם נאמר (שם): "וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם". (שבת פח ע"א)

ויש להבין, הרי בנוהג שבעולם כשמגישים לאדם מסמך [חוזה לקבל משכנתא וכיוצא] לחתום עליו, ראשית הוא קורא את המסמך היטב, מבלי לדלג אף על השורות הקטנות, כדי לדעת על מה הוא חותם, שלא ירמו אותו. 

אם כן מטבע הדברים שאומות העולם ישאלו את הקב"ה מה כתוב בה, כי הם רוצים לדעת על מה הם מתחייבים, וכל שכן כשמדובר בדבר המחייב לכל החיים להם ולבאים אחריהם עד עולם? 

אלא משל לעשיר גדול מיליונר שהיו לו בתי חרושת לרוב ועסקים בכל המדינות, כשהגיע לימי זקנה ושיבה, רצה לתת במתנה את כל נכסיו לבנו יחידו, [שלא יקבלם אחר כך בתור ירושה ואז ייקחו ממנו מס הכנסה 5%]. 

לקח עורך דין שיעביר את כל הנכסים על שם בנו. והנה כשמגיש האב לבן מסמכים רבים לחתום עליהם, אין הבן מדקדק לראות כל פרט ופרט על מה הוא חותם, כי אין לו ספק שאביו רוצה רק את טובתו להעשירו ולא דבר אחר. ואם ידקדק לחקור כל פרט על מה הוא חותם, לחוצפה יחשב הדבר.

הנמשל:

אומר רבא לאותו מין רשע, אנחנו עם ישראל יודעים שהקב"ה אבינו מלכנו, רוצה את טובתנו, הוא היטיב לנו, הוא מיטיב לנו, הוא ייטיב לנו, ולכן סמכנו עליו שלא יצוונו בדבר שלא נוכל לעמוד בו, אם כן התמימות שבטחנו בו, היא שהנחתה אותנו ועמה הגענו עד הלום, עלינו נאמר: "תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם", 

אבל אתם הגויים ערלי לב, הרגילים בשקרים, עלילות ותככים, אין לכם אמון שמשהו רוצה את טובתכם בלי שום אינטרס ונגיעה אישית, אפילו בהקב"ה אינכם נותנים אמון, לא מסוגלים להאמין שכולו טוב, ורוצה רק להיטיב לברואיו, לכן יש לכם שאלות מה כתוב בה, עליכם נאמר: "וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם", שהעקמימות שבכם, אתם הבוגדים, שדדה וגזלה את הטוב מכם.



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏