"עֲרִיכַת לֵיל הַסֵּדֶר"

"מה צריך לעשות בלֵיל הַסֵּדֶר"? "עריכת ליל הסדר שלב אחר שלב מנוקד, כפי שמובא בחוברת "שער ההלכה ניסן של הרב שלום דוד נקי: קַדֵּשׁ. וּרְחַץ. כַּרְפַּס. יַחַץ. מַגִּיד. רָחְצָה. מוֹצִיא מַצָּה. מָרוֹר. כּוֹרֵךְ. שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ. צָפוּן. בָּרֵךְ. הַלֵּל. נִרְצָה. לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עִקַּר הַמִּצְוָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה, אֲכִילָה וּשְׁתִייָּה בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה וקְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה...

עֲרִיכַת לֵיל הַסֵּדֶר

קַדֵּשׁ. וּרְחַץ. כַּרְפַּס. יַחַץ. מַגִּיד. רָחְצָה. מוֹצִיא מַצָּה. מָרוֹר. כּוֹרֵךְ. שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ. צָפוּן. בָּרֵךְ. הַלֵּל. נִרְצָה.

יָכִינוּ קְעָרָה בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר וְיַנִּיחוּ בְּתוֹכָהּ:
שָׁלֹשׁ מַצּוֹת. זְרוֹעַ. בֵּיצָה. מָרוֹר. חֲרֹסֶת. כַּרְפַּס. חֲזֶרֶת (חסה).

קַדֵּשׁ
יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יְקַדֵּשׁ מִיָּד. וִיסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ, לְהַרְאוֹת דֶּרֶךְ חֵרוּת וּבְנֵי מְלָכִים. וְיָכִין מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב בַּהֲסִבָּה, דֶּרֶךְ חֵרוּת בְּנַחַת. (א, ו)

כּוֹס - מוֹזְגִים כּוֹס רִאשׁוֹן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת, וְקֹדֶם לָכֵן יִשְׁטְפוּ אֶת הַכּוֹס מִבַּחוּץ, וִישַׁפְשְׁפוּהוּ מִבִּפְנִים. וְטוֹב שֶׁאַחֵר יִמְזֹג לְבַעַל הַבַּיִת, דֶּרֶךְ חֵרוּת. (טו)

מִצְוַת חִנּוּךְ - מִצְוָה לָתֵת מְעַט יַיִן גַּם לִפְנֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁמְּבִינִים בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּדֵי לְחַנְּכָם בְּמִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת. (ה)

יַיִן - מִצְוָה לְקַדֵּשׁ עַל יַיִן אָדֹם. [זֵכֶר לְדַם פֶּסַח וְדַם מִילָה שֶׁבִּזְכוּתָם נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְזֵכֶר לְמַכַּת דָּם שֶׁהִכָּה ה' אֶת מִצְרַיִם] וּלְכַתְּחִלָּה אִם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן מַמָּשׁ בְּאֹפֶן שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר מִזֶּה, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. אַךְ מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, יִשְׁתֶּה מִיץ עֲנָבִים. (יא, יג)

קִדּוּשׁ - הַמְקַדֵּשׁ צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבַת הַקִּדּוּשׁ אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים, וְכֵן הַשּׁוֹמְעִים צְרִיכִים לְהַקְשִׁיב לַקִּדּוּשׁ מִלָּה בְּמִלָּה, וּלְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, וְלַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן'. וְלֹא יַעֲנוּ 'בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ', מֵחֲשָׁשׁ הֶפְסֵק. (יז, יט)

יַקְפִּיד הַמְקַדֵּשׁ לְבַטֵּא אֶת הַקִּדּוּשׁ כַּהֹגֶן, וְלֹא יִבְלַע אוֹתִיּוֹת. וְאִם אֵינוֹ מְבַטֵּא כַּהֹגֶן, יֹאמַר הַשּׁוֹמֵעַ בְּעַצְמוֹ בְּלַחַשׁ אֶת הַקִּדּוּשׁ, וְלֹא יַעֲנֶה 'אָמֵן' אַחַר הַמְקַדֵּשׁ. (יז)

בְּבִרְכַת שֶׁהֱחֶיָנוּ, יְכַוֵּן לִפְטֹר גַּם אֶת מַצּוֹת אֲכִילַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר. (כְּג)

הֲסִבָּה - אַרְבַּע כּוֹסוֹת צָרִיךְ לִשְׁתּוֹתָם בַּהֲסִבָּה, וְהַיְנוּ שֶׁיַּטֶּה אֶת גּוּפוֹ בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל צַד שְׂמֹאל. וְאִם הֵסֵב עַל צַד יָמִין כְּאִלּוּ לֹא הֵסֵב, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת בַּהֲסִבָּה לְצַד שְׂמֹאל. וְאוּלָם, אִשָּׁה שֶׁלֹּא הֵסֵבָּה [בְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהָסֵב], אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר. (ו, ט)

גַּם אָדָם שְׂמָאלִי יָסֵב לְצַד שְׂמֹאל, וּמִכָּל מָקוֹם, אִם טָעָה וְהֵסֵב לְצַד יָמִין, יָצָא. (ט)

קוֹדֵם הַקִּדּוּשׁ, יַזְכִּיר לִבְנֵי בֵּיתוֹ לְהָסֵב, מֵאַחַר וְאֵין רְגִילִים בָּזֶה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. (ט)

שְׁתִיַּת הַיַּיִן - צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בַּכּוֹס לְפָחוֹת רְבִיעִית יַיִן [81 גְּרָם]. וּלְכַתְּחִלָּה יִשְׁתֶּה רְבִיעִית שְׁלֵמָה. וְאִם שָׁתָה רֹב רְבִיעִית [41 גְּרָם], יָצָא. וּכְשֶׁהַכּוֹס גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִרְבִיעִית, יִשְׁתַּדֵּל לִשְׁתּוֹת אֶת רֹב הַכּוֹס. (טז)
יִשְׁתֶּה אֶת הָרְבִיעִית בְּבַת אַחַת, וְלֹא יִשְׁהֶה בְּאֶמְצַע הַשְּׁתִיָּה כְּלָל. (טז)

יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּעִקָּר בְּכוֹס רִאשׁוֹן לִשְׁתּוֹת לְפָחוֹת רְבִיעִית, מִשּׁוּם שֶׁיֶּשְׁנָהּ הֲלָכָה שֶׁהַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת סָמוּךְ לַסְּעוּדָה, וַהֲרֵי סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם נִמְשָׁךְ זְמַן רַב עַד הַסְּעוּדָה, אֲבָל בָּזֶה שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן בַּקִּדּוּשׁ נֶחְשָׁב לוֹ כִּסְעוּדָה לְגַבֵּי דִּינֵי קִדּוּשׁ. (כמבואר בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" חלק א) וְאוּלָם אֵין זֶה מְעַכֵּב, כֵּיוָן שֶׁסִּפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא נֶחְשָׁב הֶפְסֵק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַסְּעוּדָה. (יז)

לֵיל הַסֵּדֶר שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת - מְבָרְכִים בַּקִּדּוּשׁ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִדּוּשׁ וְגַם הַבְדָּלָה, וְסִימָנָן יקנה"ז, רָאשֵׁי תֵּבוֹת: יַיִן [בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן], קִדּוּשׁ [מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים], נֵר [בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ], הַבְדָּלָה [הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ], זְמַן [שֶׁהֶחֱיָנוּ]. וְאִם טָעָה בְּבִרְכַּת הַהַבְדָּלָה וּבִמְקוֹם 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ' חָתַם: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל', אֵינוֹ חוֹזֵר. (רעא, רעב)

שָׁכַח וְלֹא הִבְדִּיל בַּקִּדּוּשׁ כְּלָל: אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָכַל כַּרְפַּס, יַבְדִּיל מִיָּד עַל כּוֹס אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לִטְעֹם קֹדֶם הַבְדָּלָה, וְלֹא יְבָרֵךְ 'הַגֶּפֶן'. נִזְכַּר אַחַר כָּךְ קֹדֶם הַהַגָּדָה, יַבְדִּיל מִיָּד. נִזְכַּר בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה, יְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ' מִיָּד, וְלֹא יַבְדִּיל אֶלָּא עַל הַכּוֹס הַשֵּׁנִי אַחַר בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ'. וְאִם לֹא בֵּרַךְ עַל הַנֵּר קֹדֶם, יְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ', 'מְאוֹרֵי הָאֵשׁ' וּבִרְכַּת הַהַבְדָּלָה. נִזְכַּר בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה, יַפְסִיק וְיַבְדִּיל מִיָּד. נִזְכַּר אַחַר הַסְּעוּדָה, יַבְדִּיל עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי. נִזְכַּר אַחַר כָּךְ, יַבְדִּיל עַל כּוֹס רְבִיעִי. נִזְכַּר בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, יַבְדִּיל עַל כּוֹס אַחֵר וִיבָרֵךְ 'הַגֶּפֶן', 'מְאוֹרֵי הָאֵשׁ', וְהַבְדָּלָה. (רעב)

בֵּיצָה - טוֹב לֶאֱכֹל בֵּיצָה אַחַר הַקִּדּוּשׁ, זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, וִיבָרֵךְ אַחֲרֶיהָ "נְפָשׁוֹת". (לא) וְאַף שֶׁמְּבֹאָר לְהָלָן שֶׁאִם טָעָה וְאָכַל כַּזַּיִת מֵהַכַּרְפָּס לֹא יְבָרֵך נְפָשׁוֹת, שׁוֹנֶה הַדִּין בְכַרְפָּס כֵּיוָן שֶׁהוּא כְּחֶלֶק מֵהַסְּעוּדָה וּמִמִּצְוַת הַסֵּדֶר, לֹא כֵן הַבֵּיצָה שֶׁאֵינָה קְשוּרָה לַסְּעוּדָה כְּלָל, מְבָרֵךְ. (עי' שו"ת חזו"ע יח)

מַמְתַּקִּים - מְחַלְּקִים לַיְלָדִים מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי [שֶׁמְּחַלְּקִים קֹדֶם הַסְּעֻדָּה] וְיִשְׁאֲלוּ, וְיָשִׁיב לָהֶם מַה אֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ, וּמַה עָשָׂה ה' לְמִצְרַיִם. (רמב"ם חמץ ומצה פ"ז ה"ג)

וּרְחַץ
כָּל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. כְּלוֹמַר, הָאוֹכֵל מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו רְטִיבוּת מֵאֶחָד מֵהַמַּשְׁקִים דִּלְהַלָּן: יַיִן, דְּבַשׁ דְּבוֹרִים, שֶׁמֶן זַיִת, חָלָב, מַיִם - צָרִיךְ לִטֹּל אֶת יָדָיו לְלֹא בְּרָכָה. וְאָמְנָם יֶשְׁנָם ג' אֳפָנִים שֶׁבְּהִצְטָרֵף שְׁנַיִם מֵהֶם, אֵין צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו: א. כְּשֶׁיָּדָיו אֵינָן נוֹגְעוֹת בַּמַּשְׁקֶה. ב. כְּשֶׁהַמַּאֲכָל פָּחוֹת מִ"כַּזַּיִת" [27 גְּרָם]. ג. כְּשֶׁהַמַּשְׁקֶה מְבֻשָּׁל. נִמְצָא שֶׁהַמַּטְבִּיל עוּגִיָּה קְטַנָּה בַּתֵּה, פָּטוּר מֵהַנְּטִילָה אַף שֶׁנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקֶה, כֵּיוָן שֶׁהִיא פָּחוֹת מִ"כַּזַּיִת" וְגַם הַמַּשְׁקֶה מְבֻשָּׁל. וְכֵן אִם אוֹכֵל "כַּזַּיִת", אַךְ הַמַּשְׁקֶה מְבֻשָּׁל וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בִּמְקוֹם הָרְטִיבוּת. אוֹ אִם אוֹכֵל פָּחוֹת מִ"כַּזַּיִת" וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשְׁקֶה לֹא מְבֻשָּׁל, פָּטוּר מֵהַנְּטִילָה. כמבואר בחוברת "הלכות ברכות".

לְאוֹר הָאָמוּר, תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לִטֹּל יָדַיִם קֹדֶם אֲכִילַת הַכַּרְפַּס, כֵּיוָן שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ. וְטוֹב שֶׁלֹּא יְדַבֵּר מֵהַנְּטִילָה עַד אֲכִילַת הַכַּרְפַּס. (לב)

כַּרְפַּס
יִקַּח כַּרְפַּס פָּחוֹת מִ"כַּזַּיִת" [כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְסָפֵק אִם לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְיִקַּח כַּ-15 גְּרָם, לַחְשֹׁשׁ לרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם שֶׁהַכַּזַּיִת 18 גְּרָם], וְיִטְבֹּל אוֹתוֹ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּמֵי מֶלַח אוֹ בְּמַיִם עִם מִיץ לִימוֹן, וִיבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", וִיכַוֵּן בְּבִרְכָתוֹ לִפְטֹר אֶת הַמָּרוֹר שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ. (לג, מא)

הַנּוֹהֲגִים לִטְבֹּל אֶת הַכַּרְפַּס בְּמַיִם עִם מִיץ לִימוֹן, טוֹב שֶׁכַּמּוּת הַמַּיִם תִּהְיֶה מְרֻבָּה יוֹתֵר מֵהַמִּיץ לִימוֹן, כְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב לְאֶחָד מִשִּׁבְעָה מַשְׁקִים שֶׁחַיָּב לִטֹּל עֲלֵיהֶם יָדַיִם. (לה)
יָשִׂים לֵב בְּטִבּוּל הַכַּרְפַּס שֶׁיִּגְּעוּ יָדָיו בֶּעָלִים הָרְטֻבִּים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיֵּב בִּנְטִילָה, שֶׁהֲרֵי הַכַּרְפַּס הוּא פָּחוֹת מִ"כַּזַּיִת", וְאִם יָדָיו אֵינָן נוֹגְעוֹת בָּרְטִיבוּת, אֵינוֹ חַיָּב בִּנְטִילָה.

יַחַץ
מִתּוֹךְ שְׁלֹשׁ הַמַּצּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּקְּעָרָה, יִקַּח אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית וְיִבְצָעֶנָּה לִשְׁתַּיִם. יַנִּיחַ אֶת הַחֵלֶק הַקָּטָן בֵּין שְׁתֵּי הַמַּצּוֹת, וְהַחֵלֶק הַגָּדוֹל יִשְׁמְרֵהוּ לָאֲפִיקוֹמָן. וְיַעַטְפֵהוּ בְּמַפָּה, זֵכֶר לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם", וְיַצְנִיעֵהוּ. (מג)

הַטַּעַם שֶׁבּוֹצְעִים אֶת הַמַּצָּה לִשְׁנַיִם קֹדֶם הַהַגָּדָה, כֵּיוָן שֶׁבִּתְחִלַּת הַהַגָּדָה אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים 'הֵא לַחְמָא עַנְיָא' [זוֹ הַמַּצָּה לֶחֶם עֹנִי], וּכְמוֹ שֶׁעָנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין לוֹ לֶחֶם שָׁלֵם אֶלָּא פְּרוּסָה, כָּךְ אֲנַחְנוּ מַרְאִים שֶׁלֶּחֶם זֶה הוּא שֶׁל עֲנִיִּים - פְּרוּסָה. וּמָה שֶׁמַּצְנִיעִים אֶת חֲתִיכַת הַמַּצָּה שֶׁל הָאֲפִיקוֹמָן, הֲרֵי זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה לֶאֱכֹל אֶת כָּל הַמַּצּוֹת בַּסְּעֻדָּה, וְלֹא יִשָּׁאֵר לוֹ לְסוֹף הַסְּעֻדָּה לָאֲפִיקוֹמָן. (מד)

מַגִּיד
מַגְבִּיהִים אֶת הַקְּעָרָה וְאוֹמְרִים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא וְכוּ'". וּלְאַחַר מִכֵּן יַנִּיחוּ אֶת הַקְּעָרָה בְּסוֹף הַשֻּׁלְחָן כְּאִלּוּ כְּבָר אָכְלוּ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַיְלָדִים שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי וְיִשְׁאֲלוּ עַל זֶה, וְאָז יַעֲנוּ לָהֶם שֶׁלֹא אוֹכְלִים עַד שֶׁמְּסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. (מז)

מוֹזְגִים כּוֹס שֵׁנִי וְאוֹמְרִים "מַה נִּשְׁתַּנָּה". וּמַחֲזִירִים אֶת הַקְּעָרָה, וּמְגַלִּים אֶת הַמַּצָּה שֶׁבַּקְּעָרָה, וּמַתְחִילִים לוֹמַר "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם" וּשְׁאַר הַהַגָּדָה. (נד, נה)

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס הַשֵּׁנִי אֶלָּא בְּסוֹף הַהַגָּדָה, בְּכָל זֹאת מוֹזְגִים אוֹתוֹ עַכְשָׁו, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּתְמִיהוֹת וּבְשִׁנּוּיִים, שֶׁהֲרֵי מִמָּתַי שׁוֹתִים עוֹד כּוֹס אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם הַסְּעֻדָּה. וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרְרוּ הַיְלָדִים לִשְׁאֹל וּלְהִתְעַנְיֵן, מָה פֵּשֶׁר הַשִּׁנּוּיִים הַמַּתְמִיהִים הַלָּלוּ. (סימן תעג ס"ז)

סַבָּא - בֵּן נָשׂוּי הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל אָבִיו, אֵין צָרִיךְ הַבֵּן לְסַפֵּר בְּעַצְמוֹ לְבָנָיו [הַנְּכָדִים], אֶלָּא יוֹצֵא הוּא יְדֵי חוֹבָה לְכַתְּחִלָּה בִּשְׁמִיעָתוֹ מֵהַסַּבָּא שֶׁמְּסַפֵּר לְכֻלָּם. כמבואר ברשב"ם, תוספות, רבי אליהו מלונדריש, הרמב"ן, הריטב"א, המאירי, הרא"ם, אור זרוע, רבנו ישעיה, מחזור ויטרי, הראבי"ה, הרא"ש, רבנו ירוחם, ארחות חיים, כל בו, אגור, העיטור, בית יוסף, מהר"ם אלשקר, כנסת הגדולה, מהר"ם מלובלין, החיד"א, חקרי לב, ישרי לב, מהר"י נג'אר, ימי יוסף ועוד. וכן הובא במעשה רב על הגאון מוילנא, שהיה אומר את ההגדה בליל פסח בעליצות ושמחה, והיה מספר ביציאת מצרים וכולם שומעים. (מז)

נָשִׁים - חַיָּבוֹת בִּקְרִיאַת הַהַגָּדָה וּבְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִקְרֹא, תֵּצֵא יְדֵי חוֹבָה בִּשְׁמִיעָתָהּ מִפִּי אֲחֵרִים. וְאִם אֵינָהּ מְבִינָה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ שֶׁיְּתַרְגְּמוּ לָהּ אֶת הַהַגָּדָה וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. (נב)

עִקַּר הַמִּצְוָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְסַפֵּר סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּפִי הֲבָנַת הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י ב): "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". וְנֶאֱמַר (שם יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". וְהַמִּצְוָה הִיא לְסַפֵּר לְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁהַקְּדִימָה וְהָעֲדִיפוּת לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְגִיל מִצְווֹת, וְאַחַר כָּךְ לִנְכָדָיו הַקְּטַנִּים, וְאַחַר כָּךְ לִשְׁאָר כָּל אָדָם. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (חמץ ומצה פ"ז ה"א): "כָּל הַמַּאֲרִיךְ בְּלַיְלָה זֶה בַּדְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ וְשֶׁהָיוּ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח". (נה)

יִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר מְאֹד, רֵאשִׁית, בְּסִפּוּר תֶּרַח וְהַקּוֹדְמִים לוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם כּוֹפְרִים בְּהַקָּבָּ"ה וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, וְהֵיאַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ יָצָא נֶגֶד כֻּלָּם וּמָסַר עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (חמץ ומצה פ"ז ה"ד): וְכָל הַמּוֹסִיף וּמַאֲרִיךְ בִּדְרַשׁ פָּרָשָׁה זוֹ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְאַחַר כָּךְ בְּסִפּוּר עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת וִיצִיאַת מִצְרַיִם. וִיסַפֵּר בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת מִמִּדְרְשֵׁי אַגָּדָה שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ הַמּוֹשְׁכִים אֶת לִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים עַל נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת בא דף מ ע"ב): כָּל אָדָם שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׂמְחָה, מְזֻמָּן הוּא לִשְׂמֹחַ עִם הַשְּׁכִינָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַקָּבָּ"ה שָׂמֵחַ בְּסִפּוּרוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מְכַנֵּס הַקָּבָּ"ה לְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְאוֹמֵר לָהֶם: לְכוּ וְשִׁמְעוּ אֶת סִפּוּר הַשֶּׁבַח שֶׁלִּי שֶׁמְּסַפְּרִים בָּנַי, וּשְׂמֵחִים שֶׁהוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם. וְאָז כָּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים וּמִתְחַבְּרִים עִם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹמְעִים שֶׁמְּסַפְּרִים בְּשִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה שֶׁל אֲדוֹן הָעוֹלָם. 

וּבָאִים וּמוֹדִים לְהַקָּבָּ"ה עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּמוֹדִים לוֹ עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּאָרֶץ שֶׁשְּׂמֵחִים בִּישׁוּעָתוֹ. וּבָזֶה מוֹסִיפִים כֹּחַ וּגְבוּרָה לְמַעְלָה וְכוּ'. עַד כָּאן. וְלָזֹאת הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי, וְיַאֲרִיךְ לְסַפֵּר כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו וְלֹא יְמַהֵר, אֶלָּא יַרְחִיב הַדִּבּוּר בִּנְעִימוּת, בְּסַבְלָנוּת, בְּרֹגַע, בְּשַׁלְוָה וְנַחַת. אִי לְכָךְ, טוֹב וְנָכוֹן שֶׁיָּכִין אֶת עַצְמוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד מִתּוֹךְ 'שַׁעַר הָאַגָּדָה' הַמּוּבָא לְעֵיל, בִּפְרָט עַל עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, כְּדֵי שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר יְסַפֵּר לְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּצוּרָה מְעַנְיֶנֶת, מְרַתֶּקֶת וּמוּחָשִׁית, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ הָיָה שָׁם וְיָצָא לַחֵרוּת. (נו)

וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ם (חמץ ומצה ז ו): "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ יָצָא עַתָּה מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם" וְגוֹ', וְעַל דָּבָר זֶה צִוָּה הַקָּבָּ"ה בַּתּוֹרָה, "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה", כְּלוֹמַר, כְּאִלּוּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ הָיִיתָ עֶבֶד, וְיָצָאתָ לַחֵרוּת וְנִפְדֵּיתָ".

לְאוֹר הָאָמוּר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְבַל יְצַעֵר עַצְמוֹ בְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְעֵינָיו וְלִבּוֹ יִהְיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר הַחֲרֹסֶת וְהַ'שֻּׁלְחָן עוֹרֵךְ', וּבִגְלַל זֶה יְמַהֵר בַּהַגָּדָה וְלֹא יְסַפֵּר כָּרָאוּי כְּפִי שֶׁצִּוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ. אֶלָּא יָכִין אֶת עַצְמוֹ מֵעֶרֶב הֶחָג וְיֹאכַל מַאֲכָלִים הַמַּרְגִּיעִים אֶת נַפְשׁוֹ, כְּתַפּוּחֵי אֲדָמָה וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָקוּץ חַס וְשָׁלוֹם, בַּמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת. 

וּכְמוֹ כֵן יַקְפִּיד שֶׁהוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָנוּחוּ כָּרָאוּי בְּעֶרֶב הֶחָג, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מְיֻשָּׁב וְרָגוּעַ, יַאֲרִיךְ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו, וִיחַזֵּק אֶת הַשּׁוֹמְעִים בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית עָלֵינוּ בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל. [וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הֵכִינוּ בְּנֵי הַבַּיִת אֶת עַצְמָם כְּדֵי הַצֹּרֶךְ לְלֵיל הַסֵּדֶר בִּמְעַט אֲכִילָה וְשֵׁנָה, וְקָשֶׁה לָהֶם לְהִתְרַכֵּז כָּל כָּךְ, יִזְדָּרֵז עַתָּה וִיסַפֵּר לָהֶם בְּהַרְחָבָה לְאַחַר הַסְּעוּדָה.]

הֶפְסֵק - לֹא יַפְסִיקוּ בְּדִבּוּר בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וְרָאוּי גַּם שֶׁלֹּא לְעַשֵּׁן בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא יִהְיוּ כֻּלָּם קְשׁוּבִים וּמְרֻתָּקִים לַהַגָּדָה וּלְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. (נז)

אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה
מֻתָּר לִשְׁתוֹת בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה מַשְׁקָאוֹת קַלִּים, קוֹלָה, מִיץ עֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא, אַךְ יִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁתוֹת יַיִן, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִמָּנַע מֵעֲשִׂיַּית הַסֵּדֶר וּקְרִיאַת הַהַגָּדָה. וּכְמוֹ כֵן, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים, שׁוֹקוֹלָד וְכַיּוֹצֵא, לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הַמְּסֻבִּים, כְּדֵי לְהַרְחִיב יוֹתֵר בְּסִפּוּרֵי הַהַגָּדָה. 

כמבואר בשלחן ערוך (סימן תעג ס"ג), וכן כתבו חק יעקב, אליה רבה, שלחן גבוה, רבנו זלמן, משנה ברורה, כף החיים ועוד. וְאַדְּרַבָּה אִם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִטְעֹם מַשֶּׁהוּ, יִטְעַם וְלֹא יְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ. וּבִפְרָט שֶׁמִּצְוָה בֶּחָג לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּכָל רֶגַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', וְכָל שֶׁכֵּן בַּלַּיְלָה הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁצְּרִיכִים לְהַרְגִּישׁ בְּנֵי חוֹרִין.

'דַּיֵּינוּ' - יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים לַאֲמִירַת 'דַּיֵּינוּ' בַּהַגָּדָה, קוֹרְאִים כֻּלָּם קֶטַע זֶה יַחַד, וְכָל אֶחָד לוֹקֵחַ בְּיָדוֹ בָּצָל יָרֹק שֶׁהוּכַן מִקֹּדֶם לָכֵן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאוֹמֵר תֵּבַת 'דַּיֵּינוּ', מַכֶּה בַּעֲדִינוּת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ עַל יָדוֹ וְכַיּוֹצֵא. וְהַטַּעַם בָּזֶה כְּדֵי לְשַׁמֵּחַ וּלְעוֹרֵר אֶת הַצִּבּוּר מֵעֲיֵפוּתָם שֶׁטָּרְחוּ וְעָמְלוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם לַלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

כְּשֶׁיַּגִּיעַ לוֹמַר: "לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים...", יְכַסֶּה אֶת הַמַּצָּה. [כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּים אֶת הַפַּת בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּיֵּשׁ שֶׁמְּבָרְכִים קֹדֶם עַל הַיַּיִן, אַף שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר. (בית יוסף סימן תעג)] וְיַגְבִּיהַּ אֶת הַכּוֹס עַד סוֹף בִּרְכַּת "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ", וּבִגְמַר הַבְּרָכָה יִשְׁתֶּה אוֹתוֹ בַּהֲסִבָּה, וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן". [וְאִם שָׁכַח לְהָסֵב, יַחֲזֹר וְיִשְׁתֶּה בַּהֲסִבָּה, וְלֹא יְבָרֵךְ שׁוּב "הַגֶּפֶן".] וּמִנְהַג אַשְׁכְּנַז לְבָרֵךְ "הַגֶּפֶן" עַל כּוֹס שֵׁנִי. (נט)


"וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ"
אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה כג): לָמָּה כָּל הַשִּׁירוֹת נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה - "שִׁירָה", וְאִלּוּ כָּאן נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן זָכָר - "שִׁיר"? לוֹמַר לְךָ: מָה הַנְּקֵבָה הַזֹּאת מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, כָּךְ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶן, מִשְׁתַּעְבְּדִים וְנִגְאָלִים וְחוֹזְרִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים וְנִגְאָלִים, שֶׁכָּךְ עָמְדוּ בָּבֶל, מַדָּי, יָוָן וֶאֱדוֹם וְשִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין עוֹד צָרוֹת אַחַר הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה טז): כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְנֶאֱמָר (ישעיה לה י): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. 

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹמְרִים "שִׁיר" לְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמָר (תהלים צח א): שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ. וְכֵן אָמְרוּ בַּתַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (שביעית פ"ו ה"א): מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִים, עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִים. מָה טַעַם? שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַזָּכָר יוֹלֵד, כָּךְ אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִים, עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִים. ע"כ. (סא)


רָחְצָה
יִטֹּל יָדָיו עִם בְּרָכָה, בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת לִקְרַאת הַמִּצְווֹת שֶׁעַתָּה בָּא לְקַיֵּם. (סב)

מוֹצִיא מַצָּה
יִקַּח אֶת הַמַּצּוֹת כַּסֵּדֶר שֶׁהִנִּיחָן, הַפְּרוּסָה הָאֶמְצָעִית בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, יֹאחֲזֵן בְּיָדוֹ, וְיֹאמַר לַמְּסֻבִּים לְכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה בַּאֲכִילַת הַמַּצָּה, זֵכֶר לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בְּחִפָּזוֹן וְלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ. [וְאִם לֹא כִּוְּנוּ, יָצְאוּ.] וִיכַוֵּן לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָה בַּבְּרָכוֹת, וִיכַוְּנוּ גַּם הֵם לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה. 

וִיבָרֵךְ: "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ". אַחַר כָּךְ שׁוֹמֵט אֶת הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה מִיָּדוֹ, וּמְבָרֵךְ: "עַל אֲכִילַת מַצָּה", וּבוֹצֵעַ מֵהָעֶלְיוֹנָה וּמֵהַפְּרוּסָה יַחַד, "כַּזַּיִת" [27 גְּרָם] מִכָּל אַחַת [סַךְ הַכֹּל 54 גְּרָם], וְיִטְבֹּל בְּמֶלַח וְיֹאכְלֵן בַּהֲסִבָּה. (סה, סח)

קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בַּהֲסִבָּה, יְחַלֵּק לִבְנֵי בֵּיתוֹ "כַּזַּיִת" מֵהָעֶלְיוֹנָה וְ"כַּזַּיִת" מֵהַפְּרוּסָה. עַל כֵּן, יִטְעַם תְּחִלָּה מֵהַמַּצָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּלִי הֲסִבָּה, וִיחַלֵּק לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ מִיָּד בַּהֲסִבָּה, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל הוּא בַּהֲסִבָּה. (סז)

אִם אֵין בִּשְׁתֵּי הַמַּצּוֹת שֶׁלְּפָנָיו כְּדֵי לָתֵת "כַּזַּיִת" מִכָּל מַצָּה לְכָל אֶחָד, יִקַּח מֵהַמַּצּוֹת הַמּוּכָנוֹת לוֹ מִקֹּדֶם, וְאַז דַּי שֶׁיִּתֵּן "כַּזַּיִת" אַחַת לְכָל אֶחָד. וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ כֵן מֵרֹאשׁ, טוֹב שֶׁיָּכִין לְכָל אֶחָד "כַּזַּיִת" קֹדֶם הַנְּטִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁהוּ זְמַן רַב בֵּין הַבְּרָכוֹת לַאֲכִילָה. (סה, סז) ולְאַחַר שֶׁיְּבָרֵךְ, טוֹב שֶׁיִתֵּן לָהֶם גַּם מְעַט מֵהַמַּצּוֹת שֶׁלְּפָנָיו שֶׁבֵּרַךְ עֲלֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְדֵי חוֹבַת לֶחֶם מִשְׁנֶה. (הגר"ז סימן קסז סעיף כ)

יֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ כְּשֶׁאוֹכֵל מֵהַמַּצָּה הָעֶלְיוֹנָה וּמֵהַמַּצָּה הַפְּרוּסָה, אוֹכֵל "כַּזַּיִת" מִזֶּה וְ"כַזַּיִת" מִזֶּה, וְאִלּוּ כְּשֶׁאוֹכֵל מֵהַמַּצּוֹת הָאֲחֵרוֹת, דַּי בְּכַזַּיִת אַחַת? תְּשׁוּבָה: מָה שֶׁאוֹכֵל כַּזַּיִת מִזֶּה וְכַזַּיִת מִזֶּה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנָהּ מַחֲלֹקֶת בַּפּוֹסְקִים, עַל מָה מְבָרֵךְ 'עַל אֲכִילַת מַצָּה', הַאִם עַל הַעֶלְיוֹנָה אוֹ עַל הַפְּרוּסָה, לָכֵן אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתֵן לַמְּסֻבִּים מֵהַמַּצּוֹת הָאֲחֵרוֹת, דַּי בְּכַזַּיִת אַחַת. (סה. ועיין משנ"ב תעה ט ובאה"ל)

מֻתָּר לִשְׁקֹל אֶת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר בְּמִשְׁקָל מֶכָנִי, כֵּיוָן שֶׁזּוֹ שְׁקִילָה שֶׁל מִצְוָה. וְיִשְׁתַּדֵּל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בְּרֶוַח, כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע "כַּזַּיִת" מַצָּה, חוּץ מֵהַנִּשְׁאָר בַּשִּׁנַּיִם וּבַחֲנִיכַיִם. (עג)

לְכַתְּחִלָּה יֹאכַל את המצה תּוֹךְ 4 דַּקּוֹת, אַךְ אִם קָשֶׁה לוֹ לֶאֱכֹל תּוֹךְ זְמַן זֶה, יַקְפִּיד שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה יוֹתֵר מִשֶּׁבַע וָחֵצִי דַּקּוֹת. (חזו"ע סוכות קיב. סו)

יִלְעַס אֶת הַמַּצָּה הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מַצָּה בְּפִיו. וְלֹא יִבְלַע אֶת כָּל "כַּזַּיִת" הַמַּצָּה יַחַד, אֶלָּא מְעַט מְעַט כְּכָל אֲכִילָה רְגִילָה. (כֵּן פָּסְקוּ מַהֲרִי"ל, אֵלִיָּה רַבָּה, זֶרַע אֱמֶת, ושכן דעת מרן והרמ"א. שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ, מָגֵן הָאֶלֶף ועוד) וְכֵן נָהַג הַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס אֶת כָּל הַכַּזַּיִת בְּפִיו בְּבַת אַחַת, אֶלָּא אוֹכֵל וּבוֹלֵעַ מְעַט מְעַט. (תשובות והנהגות לחזון איש. סו, סט)

הַ"כַּזַּיִת" הוּא: 27 גְּרָם. אוּלָם, חוֹלֶה אוֹ זָקֵן שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לֶאֱכֹל כַּמּוּת זוֹ, יֵשׁ לְהָקֵל לָהֶם שֶׁיֹּאכְלוּ רַק 18 גְּרָם [כְּהָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם], אַךְ לֹא יְבָרְכוּ הֵם, אֶלָּא יִשְׁמְעוּ מֵאַחֵר. (עג)

יֹאכַל אֶת הַמַּצָּה לְבַדָּהּ לְלֹא שׁוּם לִפְתָּן. אוּלָם חוֹלֶה אוֹ זָקֵן שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַמַּצָּה לְבַדָּהּ, רַשַּׁאי לְטָבְלָהּ בְּמַשְׁקֶה אוֹ בְּמָרָק מְעַט חַם. וְאִם עֲדַיִן קָשֶׁה לוֹ, יְפוֹרֵר אֶת הַמַּצָּה לְפֵרוּרִים דַּקִּים וְיֹאכְלָהּ. (עב, עג)

לֹא יְדַבֵּר עַד שֶׁיִּגְמֹר לֶאֱכֹל "כַּזַּיִת" מַצָּה. וְאִם דִּבֵּר, אֵינוֹ חוֹזֵר לְבָרֵךְ. וְרָאוּי שֶׁלֹּא יְדַבֵּר מִשָּׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַמַּצָּה עַד אַחַר הַ'כּוֹרֵךְ' עִם הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר. וְאוּלָם דִּבּוּרִים שֶׁהֵם מֵהַעִנְיָן, מוּתָרִים לְכַתְּחִלָּה. (סח, קא)

אָכַל מַצָּה וְשָׁכַח לְהָסֵב, חוֹזֵר לֶאֱכֹל שׁוּב בַּהֲסִבָּה, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ שֵׁנִית. (סח)

אֵחַר וְלֹא אָכַל מַצָּה עַד חֲצוֹת [24:40 בְּעֵרֶךְ] - יֹאכַל, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מַצָּה". (פא)

מָרוֹר
יִקַּח "כַּזַּיִת" [27 גְּרָם] מָרוֹר [חַסָּה], וְיִטְבְּלֶנּוּ בַּחֲרֹסֶת, אַךְ לֹא יַשְׁהֶנּוּ בְּתוֹכָהּ, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל טַעַם מְרִירוּת הַמָּרוֹר, וִינַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו. [וְלֹא כְּאוֹתָם הָאוֹכְלִים אֶת הַמָּרוֹר עִם הַרְבֵּה חֲרֹסֶת, וּמְבַטְּלִים לְגַמְרֵי מִצְוַת מָרוֹר, שֶׁהֲרֵי אֵינָם מַרְגִּישִׁים אֶת מְרִירוּתוֹ.] וִיכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת מִצְוַת אֲכִילַת מָרוֹר, וִיבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מָרוֹר", וְיֹאכְלֶנּוּ בְּלֹא הֲסִבָּה. (פט)

בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה - אֵין מְבָרְכִים עַל הַמָּרוֹר "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", מאחר ובֵּרַכְנוּ עַל הַכַּרְפַּס וּפָטַרְנוּ אֶת הַמָּרוֹר. וְאַף אִם יָצָא בֵּינְתַיִם לַחוּץ [שֶׁבֵּדִינֵי בְּרָכוֹת, הַיְצִיאָה נֶחְשֶׁבֶת כְּהֶסַּח הַדַּעַת וּמַצְרִיכָה בְּרָכָה שׁוּב], אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁחַיָּבִים מִן הַדִּין לֶאֱכֹל מָרוֹר, הֲרֵי זֶה כְּמַאֲכָל הַבָּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה שֶׁאֵין מְבָרְכִים עָלָיו, כִּי נִפְטָר בְּבִרְכַּת "הַמּוֹצִיא". (צט)

חֲרֹסֶת - תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לַעֲשׂוֹתָהּ זֵכֶר לַטִּיט שֶׁהִשְׁתַּעְבְּדוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וְלָכֵן מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לַעֲשׂוֹת הַחֲרֹסֶת עָבָה כַּטִּיט, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרָמָ"א (תעג ס"ה): הַמִּנְהָג לַעֲשׂוֹתָהּ מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל: תְּמָרִים, רִמּוֹנִים, תְּאֵנִים, תַּפּוּחִים, אֱגוֹזִים, שְׁקֵדִים וְעוֹד. וִיעָרֵב בָּהֶם תַּבְלִין שֶׁלֹּא נִטְחַן הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהּ גַּם זֵכֶר לַתֶּבֶן. (רמב"ם) וְיִתֵּן מְעַט יַיִן אָדֹם סָמוּךְ לַטִּבּוּל בַּחֲרֹסֶת, זֵכֶר לַדָּם. (טור ועוד)

מִנְהַג בְּנֵי בָּבֶל לַעֲשׂוֹת חֲרֹסֶת מִתְּמָרִים לְבַד, וּמַרְתִּיחִים וּמְסַנְּנִים אוֹתָם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה דְּבַשׁ, וּמְעָרְבִים בָּהֶם אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים שְׁחוּקִים. וּכְשֶׁחָל פֶּסַח בְּשַׁבָּת, יִתֵּן אֶת הָאֱגוֹזִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת בַּדְּבַשׁ. וְאִם לֹא נָתַן, רַשַּׁאי לִתֵּן בַּשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּשִׁנּוּי - שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֱגוֹזִים קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַדְּבַשׁ. וְאֵין לָחוּשׁ לְאִסּוּר לָשׁ, כִּי אַף שֶׁהַבְּלִילָה עָבָה, מִכָּל מָקוֹם לְצֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר. (צז)

אֵחַר וְלֹא אָכַל מָרוֹר עַד חֲצוֹת [24:40 בְּעֵרֶךְ]  - יֹאכַל, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מָרוֹר". (ק)

כּוֹרֵךְ
יִקַּח "כַּזַּיִת" [27 גרם] מֵהַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּקְּעָרָה, וְכוֹרְכָהּ עִם "כַּזַּיִת" מָרוֹר, וְיִטְבְּלֵם בַּחֲרֹסֶת וְלֹא יַשְׁהֵם בְּתוֹכָהּ, וְאֵין צָרִיךְ לְנַעֵר הַחֲרֹסֶת. וְאוֹמֵר: "זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ...", וְיֹאכְלֵם בַּהֲסִבָּה. וְאִם שָׁכַח לְהָסֵב וְקָשֶׁה לוֹ לֶאֱכֹל שׁוּב, יָצָא. (ק, קא)

הַטַּעַם שֶׁבְּ'כוֹרֵךְ' אֵין צָרִיךְ לְנַעֵר מֵהַחֲרֹסֶת, כִּי מֵאַחַר וְאֵינוֹ מַשְׁהֶה אֶלָּא מְטַבֵּל בִּלְבַד, בֶּאֱמֶת לֹא נֶאֱבָד טַעַם הַמָּרוֹר. וּמַה שֶּׁבַּאֲכִילַת הַ'מָּרוֹר' צָרִיךְ לְנַעֵר, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הֶחְמִירוּ כִּי אֲכִילַת הַמָּרוֹר הִיא מֵהַדִּין, אֲבָל 'כּוֹרֵךְ' הוּא רַק לְזֵכֶר בִּלְבַד, וְלֹא הֶחְמִירוּ. (קא)

אִם קָשֶׁה לוֹ מְעַט לֶאֱכֹל כּוֹרֵךְ כַּנַּ"ל, דַּי שֶׁיִּקַּח 18 גְּרָם מַצָּה ו-18 גְּרָם מָרוֹר, וְיִטְבֹּל בַּחֲרֹסֶת וְיֹאכַל. וְאִם גַּם זֶה קָשֶׁה לוֹ, דַּי שֶׁיִּקַּח חֲתִיכָה קְטַנָּה מְאֹד שֶׁל מַצָּה וּמָרוֹר, וְיִטְבֹּל בַּחֲרֹסֶת וְיֹאכַל. וְאִם קָשֶׁה לוֹ מְאֹד, רַשַּׁאי לְוַתֵּר עַל הַכּוֹרֵךְ, וְלֹא יְצַעֵר עַצְמוֹ, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא לְזֵכֶר בִּלְבַד. (קב)

פָּשׁוּט שֶׁאִם לֹא מַסְפִּיק 'כּוֹרֵךְ' לְכָל הַמְּסוּבִּים מֵהַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה, יִקַּח מֵהַמַּצּוֹת הַמּוּכָנוֹת לוֹ מִקֹּדֶם, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּ'מוֹצִּיא מַצָּה'. וְכֵן יַעֲשֶׂה בַּ'אֲפִיקוֹמָן' דִּלְהַלָּן. (קַח)

שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ
יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹ וְיִסְעַד לִבּוֹ בְּשִׂמְחָה, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ לְבַל יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לְבַסּוֹף אֶת הָאֲפִיקוֹמָן בְּתֵאָבוֹן, וְלֹא בַּאֲכִילָה גַּסָּה. (קג)

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר אוֹ עוֹף צָלִי בְּלֵיל פֶּסַח, אוֹכְלִים. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אֵין אוֹכְלִים. וּכְשֶׁהַזְּרוֹעַ שֶׁמֻּנָּח בַּקְּעָרָה הוּא צָלִי, אָסוּר לְאָכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל אִם הוּא מְבֻשָּׁל, מֻתָּר, אַךְ יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר עָלָיו שֵׁם פֶּסַח כְּלָל. (קג)

יִזְדָּרֵז בַּסְּעוּדָה כְּדֵי לְהַסְפִּיק לוֹמַר אֶת הַהַלֵּל קֹדֶם חֲצוֹת [24:40 בְּעֵרֶךְ] בְּנַחַת, וְכָךְ בַּאֲמִירָתוֹ יִתְבּוֹנֵן בהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם עָלֵינוּ בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל. (קיד, קכד)

צָפוּן
בִּגְמַר הַסְּעוּדָה אוֹכְלִים 'כַּזַּיִת' מֵהַמַּצָּה שֶׁחָצָה אוֹתָהּ בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר וְהִנִּיחָהּ בְּמַפָּה. וִיכַוֵּן זֵכֶר לְקָרְבָּן פֶּסַח וְזֵכֶר לַמַּצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת עִמּוֹ. [וְיֵשׁ מַחְמִירִים לֶאֱכֹל "שְׁנֵי כְּזֵיתִים", וְדַי לֶאֱכֹל 36 גְּרָם.] וְהוּא הַנִּקְרָא: "אֲפִיקוֹמָן". (קו)

בֵּאוּר הַמִּלָּה "אֲפִיקוֹמָן" - בַּמִּשְׁנָה מַסֶּכֶת פְּסָחִים (קיט ע"ב) אָמְרוּ: "אֵין מַפְטִירִים אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן". וּפֵרְשׁוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁכְּשֶׁנִּפְטָרִים מֵהַסְּעֻדָּה, אֵין אוֹמְרִים הוֹצִיאוּ וְהָבִיאוּ מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁרְגִילִים בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה לְהָבִיא קִנּוּחִים לְאַחַר הַסְּעֻדָּה.

אוֹכֵל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן לְבַדּוֹ לְלֹא שׁוּם לִפְתָּן. וְיֹאכְלֵהוּ לְתֵאָבוֹן, אֲבָל אִם הָיָה שָׂבֵעַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּץ בַּאֲכִילָתוֹ, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָה, שֶׁאֲכִילָה גַּסָּה אֵינָהּ אֲכִילָה. (קז)

יֹאכַל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן קֹדֶם חֲצוֹת [24:40 בְּעֵרֶךְ]. וְאִם אָכַל אַחַר חֲצוֹת, יָצָא בְּדִיעֲבַד. (קט)

קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, יֹאמַר: "זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח הַנֶּאֱכַל עַל הַשָּׂבָע", וְיֹאכַל בַּהֲסִבָּה. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הֵסֵב, וְקָשֶׁה לוֹ לֶאֱכֹל שֵׁנִית, יָצָא. (קו, קח)

שָׁכַח לֶאֱכֹל אֲפִיקוֹמָן, וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁעָשָׂה מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ שֶׁאָמַר 'בּוֹאוּ וּנְבָרֵךְ', יֹאכְלֵהוּ מִיָּד בְּלִי בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא". וְאִם הִתְחִיל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, יְסַיֵּם אֶת הַבְּרָכָה, וְלֹא יִשְׁתֶּה כּוֹס שְׁלִישִׁי, אֶלָּא יִטֹּל יָדָיו [וְלֹא יְבָרֵךְ עַל הַנְּטִילָה אִם אוֹכֵל רַק כַּזַּיִת], יְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכַל, וִיבָרֵךְ שׁוּב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְיִשְׁתֶּה כּוֹס שְׁלִישִׁי. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שְׁלִישִׁי, אֲפִלּוּ נִזְכַּר בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה [אִם לֹא אָכַל עוֹד מֵהַמַּצָּה הַשְּׁמוּרָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, שֶׁאז זֶה נֶחְשָׁב לוֹ כָּאֲפִיקוֹמָן], יִטֹּל יָדָיו, יֹאכַל, וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלִי כּוֹס. (קי)

אָסוּר לֶאֱכֹל אַחַר הָאֲפִיקוֹמָן כְּלוּם, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר טַעַם הַמַּצָּה בְּפִיו. וְאִם טָעָה וְאָכַל וְעֲדַיִן לֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, חוֹזֵר וְאוֹכֵל אֲפִיקוֹמָן. וּמֻתָּר לִשְׁתּוֹת אַחַר הָאֲפִיקוֹמָן, תֵּה אוֹ קָפֶה וְכָל מַשְׁקֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁכֵּר, וְכֵן בֵּין כּוֹס שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי, מֻתָּר, וְכָל שֶׁכֵּן לְאַחַר הַסֵּדֶר. וּבְנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים בָּזֶה, אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאָר אַחַר הַסֵּדֶר לִלְמֹד וּלְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁרַשַּׁאי לִשְׁתּוֹת לְצֹרֶךְ לִמּוּדוֹ. (קיב)

בָּרֵךְ
מַיִם אַחֲרוֹנִים - יִטֹּל יָדָיו לְמַיִם אַחֲרוֹנִים עַד קִשְׁרֵי הָאֶצְבָּעוֹת (ה"ע ח"ב מה). יִשְׁטֹף אֶת הַכּוֹס מִבַּחוּץ וִישַׁפְשֵׁף מִבִּפְנִים, יִתֵּן בּוֹ יַיִן, וְיֹאחֲזֵהוּ בְּיַד יָמִין, וִיבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְטְוֹב שֶׁיַּגְבִּיהֶנּוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח [כַּ-10 ס"מ], וְלְפָחוֹת בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, וּלְאַחַר מִכֵּן יֹאחֵז בּוֹ כְּשֶׁהוּא מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן. (קיד. שיבת ציון ח"א רצג)

יַעֲלֶה וְיָבוֹא - יָשִׂים לֵב לְאָמְרוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאִם טָעָה וְלֹא אָמַר, אִם נִזְכַּר כְּשֶׁאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה'', קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם', יֹאמַר 'לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ', שֶׁיֵּרָאֶה כְּאוֹמֵר פָּסוּק, וְיַחֲזֹר לוֹמַר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא'. וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁחָתַם 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם', יֹאמַר בְּשֵׁם וּמַלְכוּת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן [בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְ] יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ [בשבת: הַשַּׁבָּת וְ] יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". וְהוּא הַדִּין אִם הִתְחִיל בְּרָכָה רְבִיעִית וְאָמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם' וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁאָמַר 'לָעַד הָאֵל אָבִינוּ...', שֶׁיֹּאמַר שָׁם אֶת הַנֻּסָּח הַקּוֹדֵם 'אֲשֶׁר נָתַן...'. אַךְ אִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁאָמַר תֵּבַת 'לָעַד ...', חוֹזֵר לִתְחִלַּת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהוּא הַדִּין בְּכָל זֶה בְּאִשָּׁה שֶׁשָּׁכְחָה. (סימן קפח ס"ו. קטז)

בִּגְמַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מְבָרֵךְ 'הַגֶּפֶן' וְשׁוֹתֶה בַּהֲסִבָּה. וְאִם לֹא הֵסֵב, חוֹזֵר וְשׁוֹתֶה. (קטז)

הַלֵּל
מוֹזֵג כּוֹס רְבִיעִי, וְיַגְבִּיהֶנּוּ כְּדֵי לוֹמַר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. ואִם קָשֶׁה לוֹ לְהִגְבִּיהוֹ בְּכָל הַהַלֵּל, יִשְׁתַּדֵּל לְהִגְבִּיהוֹ לְפָחוֹת בְּבִרְכַּת 'יְהַלְלוּךָ'. וִיעוֹרֵר אֶת הַמְּסֻבִּים לוֹמַר אֶת הַהַלֵּל בְּנַחַת, בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, וְלֹא כְּשֶׁהֵם חוֹטְפִים הַמִּלִּים אוֹ מִתְנַמְנְמִים. (קיז)

מִצְוָה שֶׁיִּהְיוּ בַּהַלֵּל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, כְּדֵי שֶׁהַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם יֹאמַר: 'הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב', וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ: 'כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ', וְכֵן יַעֲשׂוּ בִּשְׁאַר הַפְּסוּקִים שֶׁל 'כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ'. ואִם אֵין לוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, יֹאמַר לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הַקְּטַנִּים, וְהֵם יַעֲנוּ לוֹ. (קכג)

שׁוֹתֶה כּוֹס רְבִיעִי בַּהֲסִבָּה, וְלֹא מְבָרֵךְ עָלָיו 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן', וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז מְבָרֵךְ. וְיִשְׁתַּדֵּל לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית [81 גְּרָם] בְּבַת אַחַת, כְּדֵי לבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה 'עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן'. וְאִם שָׁכַח לְהָסֵב, חוֹזֵר לִשְׁתּוֹת בַּהֲסִבָּה. אֶלָּא שֶׁאִם נִשְׁאָר לוֹ מְעַט יַיִן בַּכּוֹס, יְמַלְּאֶנּוּ וְיִשְׁתֶּה וְלֹא יְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן', ואִם לֹא נִשְׁאָר לוֹ יַיִן בַּכּוֹס, יְמַלְּאֶנּוּ וִיבָרֵךְ וְיִשְׁתֶּה בַּהֲסִבָּה. (קכה)

לְכַתְּחִלָּה יְסַיֵּם אֶת הַהַלֵּל עִם שְׁתִיַּת הַכּוֹס הָרְבִיעִי קֹדֶם חֲצוֹת [24:40 בְּעֵרֶךְ]. וּמִכָּל מָקוֹם גַּם אִם הִתְאַחֵר עַד חֲצוֹת, רַשַּׁאי לַחְתֹּם בִּרְכַּת 'יְהַלְלוּךָ' בְּשֵׁם ה'. וּלְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּבָרְכִים 'הַגֶּפֶן' עַל כּוֹס רְבִיעִי, אִם הִגִּיעַ חֲצוֹת, לֹא יְבָרְכוּ. (פמ"ג, דרך החיים. קכד)

נִרְצָה
יִרְצֶה ה' פָּעֳלוֹ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵעִם ה'. (קכו) וְכָתַב מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תפא סעיף ב): "חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּלְסַפֵּר בַּנִּסִּים וּבַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ, עַד שֶׁתַּחְטְפֶנּוּ שֵׁנָה". עַל כֵּן, יַעֲשֶׂה כָּל אָדָם כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וַה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים. 

אִם חָטַפְתּוֹ הַשֵּׁנָה, יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, וִיבָרֵךְ 'הַמַּפִּיל' בְּשֵׁם וּמַלְכוּת אַף לְאַחַר חֲצוֹת כִּבְכָל לַיְלָה. כֵּן הוֹרָה מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל (הלכה ברורה חי"ב רסד. קכו)

* * * חָסַל סֵדֶר פֶּסַח * * *



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏