תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל פֶּסַח

מקבץ "הלכות לתְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל פֶּסַח" מנוקד כפי שמובא בחוברת "שער ההלכה ניסן של הרב שלום דוד נקי: בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע, "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'", קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה, חיוב נָשִׁים בהלל בערב הפסח.

תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל פֶּסַח 

בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע
לֵיל פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, אֵין הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֲמָרָהּ, אֵין לַקָּהָל לַעֲנוֹת אַחֲרָיו 'אָמֵן' כְּלָל. (רלא)

וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע, בִּגְלַל שֶׁבִּזְמַנָּם הָיוּ בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מִחוּץ לָעִיר, וּפְעָמִים הָיוּ יְחִידִים שֶׁמִתְאַחֲרִים וְגוֹמְרִים אֶת הַתְּפִלָּה אַחַר שֶׁהַצִּבּוּר יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהָיוּ חוֹזְרִים לְבַדָּם לְבֵיתָם בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ נִזּוֹקִים מִשֵּׁדִים שֶׁהָיוּ מְצוּיִים מְאֹד בִּזְמַנָּם, לְכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיֹּאמַר הַחַזָּן לְאַחַר הָעֲמִידָה בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְאָרֵךְ הַתְּפִלָּה קְצָת יוֹתֵר, כָּךְ שֶׁכֻּלָּם יַסְפִּיקוּ לְסַיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה וְיַחְזְרוּ יַחַד לְבֵיתָם. 

וּמֵעַתָּה, כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה עַל לֵיל פֶּסַח: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל (פסחים קט ע"ב) לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר מֵהַמַּזִּיקִים, אִם כֵּן, אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל מַזִּיקִים כְּלָל, וְאֵין צֹרֶךְ בְּבִרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע, שֶׁאַף אִם יְאַחֵר מִי מֵהַמִּתְפַּלְלִים, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִנָּזֵק. כך פסקו רב ניסים גאון, מחזור ויטרי, הריטב"א, התוספות, המאירי, הראב"ן, ארחות חיים, כל בו, המכתם, הטור, הריב"ש, הרשב"ש, שלטי הגיבורים. ומרן הבית יוסף העיד שכן המנהג. 

וְהָרַדְבַּ"ז כָּתַב: "כָּל הָרוֹצֶה לְאָמְרָהּ - דַּעַת חִיצוֹנִי הוּא, וְאֵין רָאוּי לִקְרוֹתוֹ מַחֲלֹקֶת כְּלָל, וְלֹא לָחוּשׁ לוֹ". וכן פסקו רבים מהאחרונים ומהם: הרמ"ע מפאנו, הלבוש, המגן אברהם, באר היטב, שלחן גבוה, שלמי צבור, רבנו זלמן, משנה ברורה ועוד. ומרן החיד"א ועוד כתבו, שגם לפי האר"י ז"ל אין לאומרה. וְכֵן פָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תפז ס"א) שֶׁאֵין לוֹמַר בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע. עַל כֵּן, יֵשׁ לְהָעִיר לְמִשְׁמַע אָזְנָם שֶׁל חַזָּנִים מְסֻיָּמִים שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילוּ לְהָבִין זֹאת, וּמַכְנִיסִים עַצְמָם לַחֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיָה סָפֵק מַמָּשׁ, הֲרֵי סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל וְלֹא מְבָרֵךְ, כָּל שֶׁכֵּן בְּדִין זֶה שֶׁכָּתַב הָרַדְבַּ"ז שֶׁאֵינוֹ מַחֲלֹקֶת כְּלָל, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין לְאָמְרָהּ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֲמָרָהּ, אֵין לַקָּהָל לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן. (רלא. ועיין חזו"ע שבת א שמ)

קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה
מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה בְּלֵיל יוֹם טוֹב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּתְפִלַּת עַרְבִית. וִיכַוֵּן בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לִפְטֹר אֶת הַהַלֵּל שֶׁקּוֹרְאִים בְּסוֹף הַהַגָּדָה. (רכז)

כָּתַב הַטּוּר (סימן תעג): מָה טוֹב וּמָה נָעִים מִנְהָג הַמְּקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרְאִים אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בַּצִּבּוּר, וְיֵשׁ לוֹ סֶמֶךְ בְּמַסֶּכֶת סוֹפְרִים. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְרוֹתוֹ וּלְבָרֵךְ עָלָיו וּלְאוֹמְרוֹ בִּנְעִימָה, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו". 

וּכְשֶׁקּוֹרֵא בְּבֵיתוֹ בַּהַגָּדָה, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שֶׁכְּבָר בֵּרֵךְ עָלָיו בָּרַבִּים. וְכָתַב הַחִידָ"א, שֶׁכֵּן הִנְהִיגוּ הַגְּאוֹנִים רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּהֵן, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹמֹה לִינְגוֹ, וְעוֹד רַבָּנִים בְּעָרֵיהֶם. וְכֵן עָשׂוּ מַעֲשֵׂה רַב הַגָּאוֹן מַהֲרַ"ם א"ש, וְהַגָּאוֹן מִמּוּנְקַאטְשׁ וְעוֹד. 

וַאֲפִלּוּ יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְאָמְרוֹ יֹאמַר בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה כֵן הַמְקֻבָּל הָרַמַ"ע מִפָּאנוֹ, וּמַהֲרַ"ן פּוּאָה, וְהַנּוֹדָע בִּיהוּדָה. אֱמֹר מֵעַתָּה, מָה טוֹב וּמָה נָעִים שֶׁאוֹתָן קְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נָהֲגוּ בָּזֶה, כְּחֵלֶק מֵעֲדַת הַתֵּמַנִים, שֶׁרָאוּי וְנָכוֹן שֶׁיְּשַׁנּוּ מִנְהָגָם וְיֹאמְרוּ הַהַלֵּל בִּבְרָכָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי הַמָּקוֹר לְהַלֵּל זֶה הוּא מִגְּדוֹלֵי עוֹלָם, [כמבואר בירושלמי, תוספתא, מסכת סופרים, תוספות, הרשב"א, רבי יהודה החסיד, ראבי"ה, הרוקח, אור זרוע, המאירי, צדה לדרך, רבנו האר"י ועוד.] 
וְכֵן פָּסַק מָרָן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (תפז ס"ד): בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח גּוֹמְרִים הַהַלֵּל בַּצִּבּוּר בִּנְעִימָה בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף. וְשׁוֹמֵעַ לָנוּ יִשְׁכֹּן בֶּטַח. (רכז)

נָשִׁים - גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּהַלֵּל זֶה. וְאַף אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, תַּעֲמֹד קֹדֶם תְּחִלַּת הַסֵּדֶר וְתִקְרָא אֶת הַהַלֵּל בִּבְרָכָה עַד סוֹפוֹ בְּבִרְכַּת 'יְהַלְלוּךָ'. וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִקְרֹא, תִּשְׁמַע מֵחֲבֶרְתָּהּ וְתֵצֵא יְדֵי חוֹבָתָהּ. (רל)

מִי שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו עֲדַיִּן לֹא קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, לֹא יַקְפִּיד וְלֹא יִכְעַס בִּגְלַל שֶׁמְּעַכְּבִים אוֹתוֹ לְהַתְחִיל אֶת הַסֵּדֶר מִיָּד, כַּמְּבֹאַר לְהַלָּן, אֶלָּא יֹאמַר לָהֶם בְּנַחַת וּבִנְעִימָה שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַהַלֵּל, וְיַמְתִין לָהֶם בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיְּסַיְּמוּהוּ, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם.


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏