"הלכות מכירת חמץ"

מקבץ "הלכות מכירת חמץ" מנוקד כפי שמובא בחוברת שער ההלכה ניסן של הרב שלום דוד נקי: אִסּוּר הַשְׁהָיַת חָמֵץ, "חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח", מַאַכְלֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, מְכִירַת חָמֵץ, זְמַן הַמְּכִירָה, חָמֵץ שֶׁל אֲחֵרִים, הזהירות בַּאֲכִילַת אִסּוּר שֶׁל "חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח".

מְכִירַת הֶחָמֵץ לְגוֹי

 אִסּוּר הַשְׁהָיַת חָמֵץ
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שמות יב יט): "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם, כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ". וּלְהַלָּן נֶאֱמַר (יג ז): "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וְנֶאֱמַר עוֹד (שמות יב טו): "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם".

אָסוּר לְהַשְׁהוֹת חָמֵץ שֶׁלָּנוּ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח. וְהַמַּשְׁהֶה חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם", וְעָבַר גַּם עַל אִסּוּר "לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ". (סט)

חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח
אָדָם שֶׁעָבַר וְהִשְׁאִיר חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶסַח, מֵאַחַר וְעָבַר עַל הָאִסּוּרִים הַנַּ"ל, אָסְרוּ חֲכָמִים חָמֵץ זֶה בַּהֲנָאָה בֵּין לְבַעַל הֶחָמֵץ וּבֵין לַאֲחֵרִים, וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ אֲפִלּוּ לִבְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף שֶׁל הֶפְקֵר אוֹ לְגוֹי. (סימן תמח סעיף ג, ו. סט, עה)

מַאַכְלֵי בַּעֲלֵי חַיִּים
יזָּהֵר מְאֹד בְּמַאַכְלֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָהֶם תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, שֶׁנִּמְצָא שֶׁמְּבַטֵּל מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ", וְעוֹבֵר עַל אִסּוּר "לֹא יֵרָאֶה". וּמָצוּי הַדָּבָר מְאֹד בְּמַאֲכַל הַדָּגִים.


מְכִירַת חָמֵץ
כָּאָמוּר, אֵין לְהַשְׁאִיר חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ, [וַאֲפִלּוּ אִם בִּטְּלוֹ, שֶׁאָז אֵינוֹ עוֹבֵר אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר לְהַלָּן, עֲדַיִן אָסְרוּ חֲכָמִים לְהַשְׁאִיר חָמֵץ בָּעַיִן.] אוּלָם, אִם מוֹכֵר אֶת הֶחָמֵץ לְגוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחָמֵץ נִשְׁאָר בְּבֵיתוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחָמֵץ שַׁיָּךְ לוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיַּנִּיחַ אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מֻצְנָע וְסָגוּר, לְבַל תִּגַּע שָׁם יַד אָדָם. (תוספתא, סימן תמח סעיפים ג, ה ובאחרונים. ע)

מִי הַמְבַצֵּעַ - מְכִירַת הֶחָמֵץ מִתְבַּצַּעַת עַל יְדֵי בֵּית דִּין צֶדֶק אוֹ הָרַבָּנוּת הַמְּקוֹמִית שֶׁבְּכָל עִיר. וְעַל כָּל אָדָם לִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ בְּטָפְסֵי הַמְּכִירָה, שֶׁבָּזֶה הוּא מְמַנֶּה אוֹתָם כִּשְׁלוּחִים עֲבוּרוֹ לִמְכֹּר אֶת חֲמֵצוֹ לְגוֹי. [נִתָּן לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ גַּם בְּאֶמְצָעוּת אֲתַר "הִדַּבְּרוּת"]. וְאֵין לוֹ לִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ וְלִמְכֹּר בֵּינוֹ לְבֵין הַגּוֹי, כִּי פְּרָטֵי וְדִינֵי הַמְּכִירָה רַבִּים הֵם עַד מְאֹד. (ע)

יֵשׁ לָדַעַת, כִּי מְקוֹר מְכִירַת הֶחָמֵץ לְגוֹי בְּעֶרֶב פֶּסַח, הוּא מֵרַבּוֹתֵינוּ הַתַּנָּאִים בַּתּוֹסֶפְתָּא, וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (חמץ ומצה פ"ד ה"ו): יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה וְהָיָה חָמֵץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעָה שָׁעָה חֲמִישִׁית, הֲרֵי זֶה מוֹכְרוֹ לַגּוֹי אוֹ נוֹתְנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, וְחוֹזֵר וְלוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ אַחַר הַפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְנֶנּוּ לוֹ בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה. 

וְאוֹמֵר הַיִּשׂרָאֵל לַגּוֹי עַד שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ מִגּוֹי בֹּא וְקַח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ וְאֶקַּח מִמְּךָ אַחַר הַפֶּסַח, אֲבָל לֹא יִמְכֹּר לוֹ וְלֹא יִתֵּן לוֹ עַל תְּנַאי. וְכָתַב בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חָמֵץ סָמוּךְ לַפֶּסַח, וְקָשֶׁה לוֹ לְבַעֲרוֹ וְנוֹתְנוֹ לְגוֹי בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה, וְהַיִּשׂרָאֵל מַכִּירוֹ לְאוֹתוֹ גּוֹי וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע בֶּחָמֵץ כְּלָל, אֶלָּא יִשְׁמְרֵהוּ לוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְיַחֲזִירֵהוּ לוֹ, יֵרָאֶה שֶׁמֻּתָּר, רַק שֶׁיִּתְנֵהוּ לַגּוֹי לְלֹא שׁוּם תְּנַאי. 

וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף, אַף שֶׁאֵין לְךָ הָעֲרָמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, הִתִּירוּ חֲזַ"ל, שֶׁסּוֹף סוֹף נַעֲשָׂה הַקִּנְיָן כַּדִּין. וְכָתַב הַחֲתַם סוֹפֵר, וְהַעֲרָמַת מְכִירָה זוֹ הִיא הֶתֵּר גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק, כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹכֵר מְכִירָה גְּמוּרָה מֵהַקִּנְיָנִים שֶׁהַגּוֹי קוֹנֶה בָּהֶם. ואע"פ שֶׁשְּׁנֵיהֶם יוֹדְעִים בְּלִבָּם שֶׁהֶחָמֵץ יֻחְזַר לַיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר הַפֶּסַח, מִכָּל מָקוֹם הַמְּכִירָה מְכִירָה גְּמוּרָה הִיא, וְיָכוֹל הַקּוֹנֶה לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֶפְצוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹהֵב לַיִּשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן וּמְשַׁמְּרוֹ לוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְחוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לַיִּשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הֶתֵּר גָּמוּר בְּלִי פִּקְפּוּק. 
וְרַשַּׁאי הַיִּשׂרָאֵל לוֹמַר לַגּוֹי בְּפֵרוּשׁ, אִם תִּרְצֶה לַחֲזֹר וּלְמוֹכְרוֹ לִי לְאַחַר הַפֶּסַח, קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁאֶקַּחֵהוּ מִמְּךָ בִּמְחִירוֹ. וְגַם אִם אֵין בְּדַעַת הַגּוֹי לִקְנוֹתוֹ מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים. וְעַל פִּי זֶה פָּשַׁט הַמִּנְהָג בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל לִמְכֹּר הֶחָמֵץ לְנָכְרִי הַמַּכִּירוֹ וּמַחֲזִירוֹ לְאַחַר הַפֶּסַח. וְכֻלָּם מוֹדִים שֶׁמְּכִירָה גְּמוּרָה הִיא, וְהַמְעַרְעֵר עַל זֶה רָאוּי לִגְעָרָה, כֵּן נִרְאֶה לִי בָּרוּר בעזה"י. עכ"ד הַחֲתַם סוֹפֵר. וּמַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם שֶׁמַּפְקִיעִים קְדוּשַׁת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה מֵהַתּוֹרָה, עַל יְדֵי מְכִירַת אֹזֶן הַבְּהֵמָה לְגוֹי, כַּמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא בְּכוֹרוֹת (ג ע"א), 

וְכַנָּהוּג בְּכָל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁמִּן הַדִּין מֻתָּר לְהַעֲרִים אֲפִלּוּ בְּאִסּוּר תּוֹרָה, וְכַמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׁר שֵׁנִי וְעוֹד. וְכֵן כָּתְבוּ הַגָּאוֹן מִלִּיסָא, הַפְּרִי מְגָדִים, צֶמַח צֶדֶק, מַהַרְשַׁ"ם וְעוֹד רַבִּים מֵהָאַחֲרוֹנִים. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (עבודה זרה עא ע"א), וְנִרְאֶה לְהַחְמִיר וּלְהַקְנוֹת לַגּוֹי אֵיבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵיפָה, כְּגוֹן הָרֵאָה וְהָרֹאשׁ, אָמְנָם אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הַגּוֹי מָעוֹת בְּשֹׁוִי הָרֹאשׁ וְהָרֵאָה, אֶלָּא דַּי שֶׁיַּקְנֵם בִּפְרוּטָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר כִּפְלַיִם, אֵין לָחוּשׁ מִשּׁוּם בִּטּוּל מִקָּח, כִּי הַיִּשׂרָאֵל גָּמַר לְהַקְנוֹת לַגּוֹי כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִדִּין בְּכוֹר בַּבְּהֵמָה. ע"כ. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת בִּנְיַן עוֹלָם, הִלְכָּךְ הַמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לִמְכֹּר הַבְּהֵמוֹת לְגוֹי קֹדֶם פֶּסַח, כְּדֵי לְהַאֲכִילָם חָמֵץ בַּפֶּסַח, אֵין בּוֹ חֲשָׁשׁ אִסּוּר, וְכָל מָקוֹם שֶׁהֲלָכָה רוֹפֶפֶת בְּיָדְךָ, הֲלַךְ אַחַר הַמִּנְהָג. 

וְכָתַב הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה, וַאֲנִי מֵאָז וּמֵעוֹלָם מוֹרֶה לְהַתִּיר בָּזֶה. וְכָתַב בְּשׁוּ"ת עֲטֶרֶת חֲכָמִים, כֵּן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט וְלֹא חוֹשְׁשִׁים לְהָעֲרָמָה, מֵאַחַר שֶׁמֵּחֲמַת הָאִסּוּר גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לְהַקְנוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם לֵב הַמּוֹכֵר פּוֹנֶה לְמַחְשָׁבָה לֹא נְכוֹנָה, אֵין זֶה אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב שֶׁאֵינָם דְּבָרִים לְבַטֵּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמְּכִירָה עַל יְדֵי הַקִּנְיָנִים כַּדָּת. וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁכְּבָר פָּשַׁט הַהֶתֵּר בְּכָל מְדִינַת פּוֹלִין, זֶה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם שָׁנָה, עַל פִּי הוֹרָאַת גְּאוֹנֵי עוֹלָם שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים יוֹם יוֹם, וְאֵין כָּאן נִדְנוּד אִסּוּר כְּלָל וְעִקָּר. עכ"ד. 

וּבְשׁוּ"ת אִגְּרוֹת מֹשֶׁה כָּתַב, וְאֵין סְבָרָא לְהַחְמִיר אַחַר הַפֶּסַח שֶׁלֹּא לִקְנוֹת חָמֵץ מֵחֶנְוָנִי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר מִצְווֹת, שֶׁמָּכַר חֶמְצוֹ לְנָכְרִי קֹדֶם הַפֶּסַח בִּמְכִירַת חָמֵץ כַּנָּהוּג, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא הָיְתָה הַמְּכִירָה בְּלֵב גָּמוּר, כִּי אַף אִם לֹא הָיָה בְּלֵב גָּמוּר, הוּא דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב שֶׁאֵינָם דְּבָרִים, וְאֵינוֹ כְּלוּם לְבַטֵּל הַמְּכִירָה. ע"כ. וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, רוֹאֶה כִּי מְכִירַת הֶחָמֵץ לְגוֹי, יֵשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים וְנֶאֱמָנִים. 

וְעַל כֵּן נָהֲגוּ בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעוֹלָם, כַּמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת וְעַד הַיּוֹם, לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּכִירָה בְּכָל שָׁנָה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל בָּתֵּי הַדִּין צֶדֶק וְהָרַבָּנוּיוֹת הַמְקוֹמִיּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַחֲתַם סוֹפֵר: "וכן פָּשַׁט הַמִּנְהָג בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהַמְעַרְעֵר עַל זֶה רָאוּי לִגְעָרָה". ע"כ. (יבי"א ח"י יו"ד סימן לח)

זְמַן הַמְּכִירָה - יִזְדָּרֵז כָּל אָדָם לְהֵרָשֵׁם לִמְכִירַת הֶחָמֵץ, וְלֹא יַמְתִּין לַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח. וְעַל כָּל פָּנִים, רַשַּׁאִים לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ לְגוֹי, עַד שָׁעָה שֶׁיֵּאָסֵר בַּהֲנָאָה [דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב הֶחָג, גְּמַר שָׁעָה חֲמִישִׁית לְפִי שָׁעָה זְמַנִּית כְּדִלְהַלָּן, בְּעֵרֶךְ: 11:20]. וּבְדִיעֲבַד יָכֹל לְמָכְרוֹ עַד שָׁעָה רְגִילָה לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם [בְּעֵרֶךְ: 11:40]. (ס)

כֻּלָּם מוֹכְרִים - גַּם אָדָם שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר חָמֵץ בְּבֵיתוֹ כְּלָל, יִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ לְגוֹי, כִּי לִפְעָמִים נִשְׁאָר בְּטָעוּת אֵיזֶשֶׁהוּ חָמֵץ אוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עָלָיו, וְאִם לֹא יִמְכְּרֵהוּ [הֲגַם שֶבִּטְּלוֹ] יַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁאָסְרוּ לְהַשְׁאִיר חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ, וְשֶׁמָּא יֵאָסֵר הֶחָמֵץ בַּהֲנָאָה. (ע)

כְּלֵי חָמֵץ - יִמְכֹּר רַק אֶת הֶחָמֵץ בְּלֹא הַכֵּלִים. וְאִם טָעָה וּמָכַר גַּם אֶת הַכֵּלִים, צָרִיךְ לְהַטְבִּילָם בְּמִקְוֶה לְאַחַר פֶּסַח, כְּדִין הַקּוֹנֶה כֵּלִים מִגּוֹי, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ עַל הַטְּבִילָה. (הגאון החזון איש בספרו אמונה ובטחון פרק ג אות ח. פא)

חָמֵץ שֶׁל אֲחֵרִים - מֻתָּר לִמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ שֶׁל הוֹרָיו אוֹ שֶׁל חֲבֵרָיו, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינָם מוֹכְרִים בְּעַצְמָם. וְהַנָּכוֹן שֶׁיּוֹדִיעֵם קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁיְּמַנּוּ אוֹתוֹ שָׁלִיחַ לִמְכֹּר עֲבוּרָם. אַךְ גַּם אִם לֹא הוֹדִיעַ לָהֶם, רַשַּׁאי לִמְכֹּר עֲבוּרָם, [כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְזַכּוֹת לְאָדָם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ].

לִתְשׂוּמֶת לֵב: יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְנוֹת חָמֵץ לְאַחַר הַפֶּסַח אֶלָּא מֵחֲנוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תְּעוּדַת מְכִירַת חָמֵץ מֵהָרַבָּנוּת הַמְּקוֹמִית, הַתְּקֵפָה לְשָׁנָה זוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵּן, עָלוּל לְהִיכָּשֵׁל בַּאֲכִילַת אִסּוּר שֶׁל "חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח". (ע)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏