"כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח"

מקבץ "הלכות כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח" מנוקד כפי שמובא בחוברת "שער ההלכה ניסן של הרב שלום דוד נקי: לְהַקְפִּיד שֶׁכָּל מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן שֶׁקּוֹנִים לְפֶסַח יִּהְיוּ כְּשֵׁרִים לְפֶסַח בְּהַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת, "דין קִטְנִיּוֹת בפסח": חָתָן, בֵּן נָשׂוּי, אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי, סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי, אוֹרֵחַ, בְּדִיקַת הָאֹרֶז, מַצָּה עֲשִׁירָה, חֲנֻיּוֹת המוכרות 'מַצָּה עֲשִׁירָה', פִּיצּוּחִים, פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, תַּמְרוּקִים. מִשְׁחַת נַעֲלַיִם. חָמְרֵי נִקּוּי, מִשְׁחַת שִׁנַּיִם, תְּרוּפוֹת, תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, מוֹרֵה צֶדֶק, "חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל", תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, "תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח", "נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם", מִרְקַחַת - רִיבָּה

כַּשְׁרוּת הַמִּצְרָכִים בְּפֶסַח

הַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת
כָּל מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן שֶׁקּוֹנִים לְפֶסַח, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים לְפֶסַח בְּהַשְׁגָּחָה מֻסְמֶכֶת. וְיַקְפִּיד בָּזֶה אֲפִלּוּ בְּמִצְרָכִים שֶׁאֵינָם מִמִּינֵי דָּגָן, כִּי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁבְּאֶחָד מִן הָרְכִיבִים יֶשְׁנָהּ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה לָנוּ.

קִטְנִיּוֹת
יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, כִּי הָאֹרֶז וְכָל הַקִּטְנִיּוֹת, כְּמוֹ חוּמוּס, שְׁעוּעִית, אֲפוּנָה, עֲדָשִׁים וְעוֹד, אֵינָם חָמֵץ כְּלָל וְעִקָּר, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר לְאָכְלָם בְּפֶסַח.

כַּמְבֹאָר בְּמִשְׁנָה פְּסָחִים (קיד ע"א) שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין בְּלֵיל פֶּסַח. וּבַּגְּמָרָא: אָמַר רַב הוּנָא שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, כְּגוֹן סִילְקָא [תֶּרֶד] וְאֹרֶז. וְרָבָא הָיָה מְהַדֵּר כָּל שָׁנָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל פֶּסַח דַּוְקָא סִילְקָא וְאֹרֶז, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו שֶׁל רַב הוּנָא. וְאָמַר רַב אָשִׁי, מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שֶׁחָלַק עַל חֲכָמִים וְאָמַר שֶׁהָאֹרֶז הוּא מִין דָּגָן. ע"כ.

אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר הָיוּ שְׂדוֹת הַחִטָּה וְהַקִּטְנִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ, הָיוּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים גַּרְעִינֵי חִטָּה לִשְׂדוֹת הַקִּטְנִיּוֹת וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְלֹא כֻּלָּם בְּקִיאִים הָיוּ לִבְרֹר אֶת הַקִּטְנִיּוֹת הֵיטֵב לְבַל תִּשָּׁאֵר שָׁם שׁוּם חִטָּה. לֹא פַּעַם קָרָה שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים בְּפֶסַח גַּרְגֵּר חִטָּה בַּתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. אִי לְכָךְ, בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ עַל עַצְמָם חֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְבָרְרָם כַּהֹגֶן. מִלְּבַד זֹאת, פְּעָמִים רִבּוֹת הָיוּ מְיַבְּאִים אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּשַׂקֵּי הַקֶּמַח, וְהָיָה נִדְבָּק קֶמַח בָּאֹרֶז, שֶׁדָּבָר זֶה גָּרַם לְחָמֵץ גָּמוּר. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַל בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַמְשִׁיך בְּמִנְהָגָם, מִשּׁוּם "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". (פב)

חוּץ לָאָרֶץ - יֶשְׁנָן קְהִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת מִבְּנֵי סְפָרַד בְּחוּץ לָאָרֶץ, כְּמוֹ בְּחֵלֶק מֵעָרֵי מָרוֹקוֹ וְעוֹד, שֶׁנָּהֲגוּ בחֻמְרָה זֹו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּפֶסַח קִטְנִיּוֹת אוֹ חֵלֶק מִסּוּגֵי הַקִּטְנִיּוֹת. וְאָמְנָם, לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַמָּרָא דְאַתְרָא, הוּא מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ זיע"א, אֲשֶׁר כָּל הַסְּפָרַדִּים וַעֲדוֹת הַמִּזְרָח לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל קִבְּלוּ הוֹרָאוֹתָיו, רַשָּׁאִים הֵם לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם וְלֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא הַתָּרָה.
 [וְרַק אִם הִמְשִׁיכוּ בְּחֻמְרָתָם לְאַחַר שֶׁעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְאַחַר מִכֵּן רוֹצִים לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגָם, יַעֲשׂוּ הַתָּרָה]. וּכְבָר הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן חָכָם צְבִי שֶׁהָיָה מֵרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז לִפְנֵי כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאָמַר: "הַלְוַאי וְהַמַּצָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּלֵיל הַסֵּדֶר תִּהְיֶה כְּשֵׁרָה לְלֹא שׁוּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, כְּמוֹ הָאֹרֶז וְהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁאוֹכְלִים אַחֵינוּ הַסְּפָרַדִּים בְּפֶסַח". (פד, פו)

יָדוּעַ, כִּי כַּמָּה מִמִּנְהָגֵי בְּנֵי אַשְׁכְּנַז הֻנְהֲגוּ בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים בְּחוּץ לָאָרֶץ בִּקְהִלּוֹת בְּנֵי סְפָרַד, וּכְפִי שֶׁמְּעִידִים כַּמָּה גְּדוֹלִים, כְּדִלְהַלָּן: כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: וְנִתְפַּשֵּׁט מִנְהָג זֶה בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל מַקְנֵס, בִּשְׁנַת תער"ב, עַל יְדֵי אִישׁ צַדִּיק רַב וְעָצוּם כמוהר"ר זְאֵב הַיילְפְּרִין, שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, וְהִרְבִּיץ תּוֹרָה הַרְבֵּה בְּעָרֵי הַמַּעֲרָב, וְקָבַע מִנְהָג זֶה. וּבַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה עָשׂוּ כִּדְבָרַיו רַק בַּיְּשִׁיבָה, אַךְ שְׁאָר הַצִּבּוּר לֹא נָהֲגוּ כֵן, אֲבָל בַּשָּׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, כֻּלָּם נִגְרְרוּ אַחַר מָה שֶׁהִנְהִיג אוֹתוֹ רַב מֵאַשְׁכְּנַז, וְנָהֲגוּ כְּמוֹתוֹ. ע"כ. 

וּבְשׁוּ"ת חֲמוּדֵי דָּנִיּאֵל כָּתַב, חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז בִּקְּרוּ בְּכַמָּה אֲרָצוֹת שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד, כְּמוֹ הֹדּוּ, בָּבֶל, פָּרַס, מַרוֹקוֹ וְעוֹד, וְלִמְּדוּ הֲלָכוֹת וְהִנְהִיגוּ כְּפִי הַמִּנְהָגִים שֶׁלָּהֶם, וְעַד הַיּוֹם בְּהֹדּוּ אֵינָם זָזִים מִסֵּפֶר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ גַאנְצְפְרִיד, כְּפִי שֶׁרַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז הִנְהִיגוּ אוֹתָם. וְדַרְכָּם שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד שֶׁהֵם נִכְנָעִים לְקַבֵּל וְנִכְפָפִים לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז, בִּפְרָט אַחַר שֶׁהֵקִימוּ שָׁם תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת. ע"כ. 

וּבַהַקְדָּמָה לְסִדּוּר אֲבוֹתֵינוּ כָּתַב, וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים רָצוּ שְׁלִיחֵי חַבָּ"ד לְעַרְעֵר עַל מִנְהָג מְסֻיָּם בְּמַרוֹקוֹ וְהִצִּיעוּ סְדָרִים חֲדָשִׁים בְּעִנְיְנֵי הַכַּשְׁרוּיוֹת, וּמִיָּד נִקְרְאוּ לְסֵדֶר דָּחוּף עַל יְדֵי בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּקַזַּבְּלַנְקָה. וְאָמְרוּ לָהֶם אֲנַחְנוּ מְכַבְּדִים אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר בָּזֶה, וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לָכֶם בְּכָל מָה שֶׁקָּשׁוּר לַהֲפָצַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲבָל אֵינְכֶם רַשַּׁאִים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לְהִתְעָרֵב בְּמִנְהֲגֵי הָאָרֶץ הַזּוֹ. ע"כ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתְבוּ עוֹד מִגְּדוֹלֵי וּגְאוֹנֵי מַרוֹקוֹ רַבִּי רְפָאֵל עַבּוּ וְעוֹד. (ילקו"י שבת א ח"ב תרפא)

צֵא וּרְאֵה מָה כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָמָן עַל חָכָם אֶחָד, שֶׁכָּתַב כִּי בְּצַפְרוֹ שֶׁבְּמַרוֹקוֹ נָהֲגוּ אִמּוֹתֵינוּ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וְאַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְלֹא הִיא בִּכְלָל, אֶלָּא רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הַבָּנוֹת הַצְּעִירוֹת שֶׁהָיוּ לוֹמְדוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל חַבָּ"ד, אוֹ בְּטַאנְגִּ'יר בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל חַבָּ"ד, שָׁם לִמְּדוּ אוֹתָן לְבָרֵךְ אַחַר הַהַדְלָקָה כְּמִנְהָג הָאַשְׁכְּנַזִּים, אַךְ אֲנִי מַקְפִּיד עַל בְּנוֹתַי לְבָרֵךְ רַק לִפְנֵי הַהַדְלָקָה, וּכְדַעַת מָרָן מַלְכָּא ע"ה, וְכָךְ הָיָה מִנְהָג אִמּוֹתֵינוּ וְכוּ', וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר, אָסוּר לוֹמַר שֶׁבְּעִירֵנוּ צַפְרוֹ הָיָה הַמִּנְהָג בָּזֶה כְּהָרַמָ"א, וְלֹא הִיא בִּכְלָל, אֶלָּא הָעִקָּר לַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן בְּבֵית יוֹסֵף". ע"כ. (שם תרפד)

לְהַלָּן מִכְתָּב מְאֹד מְעַנְיֵן שֶׁשָּׁלַח לִפְנֵי כ-50 שָׁנָה, הָרַב הַגָּדוֹל, עֲנָק שֶׁבַּעֲנָקִים, הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלִידָאנוֹ זַצַ"ל הָרַב הָרָאשִׁי וְרֹאשׁ אֲבוֹת בָּתֵּי הַדִּין בְּמַרוֹקוֹ, לְמָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל. וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ:

לִכְבוֹד יְדִידֵנוּ וְאוֹר עֵינֵינוּ הַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם, סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים הַרְהָ"ג כמהר"ר עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א.

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיו. סִפְרוֹ יַבִּיעַ אֹמֶר חֵלֶק א' הִגִּיעַנִי, וּבְעַיְּנִי בּוֹ הִתְעַנַּגְתִּי מֵרֹב חֲרִיפוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁעוֹד יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָהּ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ.

וְזֹאת לְהוֹדִיעַ לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, כִּי כְּשֶׁבָּאוּ לְמַחֲנֵנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֵאַחֶינוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים, הִתְחִילוּ לְלַמֵּד דִּינִים לַתַּלְמִידִים שֶׁלָּנוּ בַּסֵּפֶר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה גַאנְצְפְרִיד זַצַ"ל, שֶׁהוּא עַל פִּי הוֹרָאוֹת הָרַמָ"א וְאַחֲרוֹנֵי רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז, וְלָכֵן עָלָה בְּדַעְתִּי לְחַבֵּר קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ עַל פִּי מָרָן וְרַבּוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים הַסְּפָרַדִּים שֶׁאֲנַחְנוּ נִגְרָרִים אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל לֹא הָיוּ לִי כַּמָּה מִסִּפְרֵי הָאַחֲרוֹנִים, וְאִנָּה ה' לְיָדִי סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ כַּף הַחַיִּים שֶׁחִבֵּר הָרַב הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל ר' יַעֲקֹב חַיִּים סוֹפֵר זַצַ"ל, וְאָמַרְתִּי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', וּבְעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ לִקַּטְתִּי מִמֶּנּוּ בִּקְצָרָה כָּל חִדּוּשֵׁי דִּינִים הַנְּחוּצִים, וְכַאֲשֶׁר עֵינֵי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים, וּכְשֶׁבָּאתִי לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה נוֹדַע לִי כִּי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה הַשָּׂגוֹת וְהֶעָרוֹת עַל הַסֵּפֶר כַּף הַחַיִּים הַנַּ"ל, וְעוֹד כַּמָּה חִידּוּשֵׁי דִּינִים אֲחֵרִים, וּבְכֵן אִם יוֹאִיל מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לִי, בְּלִי נֶדֶר אַעֲלֶה אוֹתָם בִּשְׁמוֹ, וְאֶעְדְּנֵם עֲטָרוֹת, בַּמַּהֲדוּרָא הַבָּאָה. וּלְרוּם כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. הַחוֹתֵם בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלִידָאנוֹ ס"ט [מִלְּפָנִים הָרַב הָרָאשִׁי וְרַאֲבַ"ד בְּמַקְנֵאס וַאֲגַפֶּיהָ. מַרוֹקוֹ] (שו"ת יביע אומר ח"ו סימן מח)

חָתָן - בָּחוּר סְפָרַדִּי שֶׁנָּהַג בְּבֵית הוֹרָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת, וְכַיּוֹם נָשָׂא אִשָּׁה וְעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם הַתָּרָה כְּלָל. (פה)

בֵּן נָשׂוּי - אַף אִם הָאַבָּא מְצַוֶּה אֶת בְּנוֹ הַנָּשׂוּי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּחֻמְרוֹתָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אִם הַבֵּן אֵינוֹ חָפֵץ, אֵינוֹ חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, מֵאַחַר וּבְנֵי סְפָרַד קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הוֹרָאוֹת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִנְהָג זֶה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו קְצָת עוֹרְרִים. וְעַיֵּן בַּטּוּר (סימן תנג) שֶׁכָּתַב, וְיֵשׁ אוֹסְרִים לֶאֱכֹל אֹרֶז וְכָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת בַּתַּבְשִׁיל, לְפִי שֶׁמִּינֵי חִטִּים מִתְעָרְבִים בָּהֶן, וְחֻמְרָה יְתֵרָה הִיא זוֹ, וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן. 

וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: גַּם רַבֵּנוּ יְרוּחָם כָּתַב, אוֹתָם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֹרֶז וּמִינֵי קִטְנִיּוֹת מְבֻשָּׁל בְּפֶסַח - מִנְהַג שְׁטוּת הוּא, זוּלָתִי אִם הֵם עוֹשִׂים לְהַחְמִיר עַל עַצְמָם, וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְאוּלַי לֹא רָאָה רַבֵּנוּ יְרוּחָם מַה שֶּׁכָּתַב הַסַמַ"ק, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲסָרוּם מִשּׁוּם דְּדָגָן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְקִטְנִית מַעֲשֵׂה קְדֵרָה, וְגָזְרוּ שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל דָּגָן כְּמוֹ קִטְנִית. וְגַם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים פַּת מִקִּטְנִית וְיָבוֹאוּ לִטְעוֹת וְיַעֲשׂוּ פַּת מִדָּגָן, אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָגָן כְּלָל, לֹא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת. 

וְגַם פְּעָמִים תְּבוּאָה מְעֹרֶבֶת בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ יָפֶה. וְרַבֵּנוּ מָנוֹחַ כָּתַב טַעַם בְּשֵׁם סֵפֶר הַמִּנְהָגוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל קִטְנִיּוֹת בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ', וְאֵין שִׂמְחָה בַּאֲכִילַת תַּבְשִׁיל קִטְנִיּוֹת. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף: "וְלֵית דְּחָשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ זוּלָתִי הָאַשְׁכְּנַזִּים". 

וְכָתַב הַגָּאוֹן יַעְבֵּ"ץ בְּסִפְרוֹ מֹר וּקְצִיעָה: "וּמְעִידַנִי עַל אַבָּא מָארִי הַגָּאוֹן חֲכַם צְבִי זַצַ"ל, שֶׁכַּמָּה צַעַר נִצְטַעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק עַל מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים לְהִמָּנַע מֵאֲכִילַת אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְהָיָה אוֹמֵר, אִם הָיָה לִי כֹּחַ הָיִיתִי מְבַטֵּל לַמִּנְהָג הַגָּרוּעַ הַלָּז, שֶׁהִיא חֻמְרָה שֶׁמְּבִיאָה קֻלָּה, וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה מִכְשׁוֹל לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ גָּמוּר, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁאֵין מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְאֹרֶז מְצוּיִים לֶהָמוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, צְרִיכִים לֶאֱפוֹת מַצָּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֵין נִזְהָרִים בָּעִסָּה כָּרָאוּי וְכוּ', וְגַם נִמְנָעִים מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב מִסִּבַּת חֻמְרָה שֶׁאֵין לָהּ טַעַם וְלֹא רֵיחַ, וְאַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וְנִפֵּץ חֻמְרוֹת אֵלּוּ אֶל הַסָּלַע". עי"ש. 
עַל כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁאֵין חַיָּב הַבֵּן לִשְׁמֹעַ לְאָבִיו, אַךְ יִזָּהֵר לְהַבְהִיר לְאָבִיו בְּנַחַת וּנְעִימוּת אֶת טַעֲמוֹ וְנִמּוּקוֹ, וְהַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם. (פב) וכמבואר בחוברת 'כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה'.

אַשְׁכְּנַזִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לִסְפָרַדִּי - רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח, וְכֵן יְכוֹלָה לְהָקֵל בְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁמְּקִלִּים בָּהֶם. וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּךְ עָדִיף שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּכָל מִנְהֲגֵי הַסְּפָרַדִּים, מֵאֲשֶׁר תַּחְמִיר עַל עַצְמָהּ כְּמִנְהֲגֵי בֵּית אָבִיהָ, כִּי בָּזֶה שֶׁתִּתְנַהֵג בְּחֻמְרוֹת יֶתֶר עַל בַּעְלָהּ, גּוֹרֶמֶת לִמְנִיעַת הַשָּׁלוֹם בַּבַּיִת, שֶׁחָמוּר הוּא מְאֹד. 

וּכְבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות אישות פרק טו הלכה כ): "צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׁר אוֹ מֶלֶךְ, מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמַרְחֶקֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂנָא, וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן, וּבִדְרָכִים אֵלּוּ יִהְיֶה יִשּׁוּבָם נָאֶה וּמְשֻׁבָּח". ע"כ. (פז)

מֻתָּר לְאַשְׁכְּנַזִּי לְבַשֵּׁל לַחֲבֵרוֹ הַסְּפָרַדִּי אֹרֶז וּשְׁאָר מִינֵי קִטְנִיּוֹת בְּפֶסַח. וּכְמוֹ כֵן רַשַּׁאי לְבַשֵּׁל אֹרֶז בְּיוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁחָל בְּיוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁהוּא אִסְרוּ חַג שֶׁל פֶּסַח, וְאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ מֻקְצֶה וְלֹא כְּלוּם. (פו. רבי עקיבא איגר, חתם סופר, שדי חמד, מנחת יצחק, הגרב"י זילבר, הגרי"ש אלישיב, מגילת ספר. חזו"ע שבת ג קי)

סְפָרַדִּיָּה הַנְּשׂוּאָה לְאַשְׁכְּנַזִּי - לֹא תְּבַשֵּׁל בְּבֵיתָם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת, אַךְ כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְבִקּוּר אֵצֶל הוֹרֶיהָ בֶּחָג, רַשָּׁאִית לֶאֱכֹל שָׁם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת. (פח)

אוֹרֵחַ - אַשְׁכְּנַזִּי הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל סְפָרַדִּי, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל קִטְנִיּוֹת, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהִתְבַּשְּׁלוּ בַּסִּירִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם אֹרֶז וְקִטְנִיּוֹת לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (פו)

בְּדִיקַת הָאֹרֶז - הַמִּנְהָג לִבְדֹּק אֶת הָאֹרֶז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב רַבָּה לְבַל תִּמָּצֵא בּוֹ חִטָּה. וְיִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לִבְדֹּק לְיַד הַיְלָדִים כְּשֶׁהַלֶּחֶם בְּיָדָם, שֶׁמָּא יִפְּלוּ חָלִילָה פֵּרוּרִים. (פב)

מַצָּה עֲשִׁירָה
מֻתָּר לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת עוּגוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה, דְּהַיְנוּ עוּגוֹת מִקֶּמַח חִטָּה כָּשֵׁר לְפֶסַח הַנִּלּוֹשׁ בְּמִיץ פֵּרוֹת אוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ אוֹ חָלָב וְכַיּוֹצֵא, בְּלִי מַיִם כְּלָל, וּמֻתָּר לְהַשְׁהוֹת עִסָּה זוֹ זְמַן רַב, כֵּיוָן שֶׁכְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים לה ע"ב): "מֵּי פֵּרוֹת אֵין מַחְמִיצִים". וּפָשׁוּט שֶׁצָּרִיךְ בָּזֶה זְהִירוּת מְרֻבָּה, וְיַקְפִּיד גַּם שֶׁהַכֵּלִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים מִמַּיִם, כִּי אִם יִתְעָרֵב בָּעִסָּה אֲפִלּוּ מְעַט מַיִם, יְכוֹלָה הָעִסָּה לְהַחְמִיץ.

כֵּן כָּתַב הַרַמְבַּ"ם (חמץ ומצה פרק ה הלכה ב): "חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, אִם לָשׁ אוֹתָם בְּמֵי פֵּרוֹת בִּלְבָד בְּלֹא שׁוּם מַיִם, לְעוֹלָם אֵינָם בָּאִים לִידֵי חִמּוּץ, וַאֲפִלּוּ הִנִּיחָם כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁנִּתְפַח הַבָּצֵק, הָרַי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה, שֶׁאֵין מֵי פֵּרוֹת מַחְמִיצִים אֶלָּא מַסְרִיחִים, וּמֵי פֵּרוֹת הֵם, כְּגוֹן: יַיִן, חָלָב, דְּבָשׁ, זַיִת, מֵי תַּפּוּחִים, מֵי רִמּוֹנִים, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִשְּׁאָר יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּמַשְׁקִים. 
וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּהֶם שׁוּם מַיִם בָּעוֹלָם". וכן דעת כל הגאונים, ורבנו תם, רבנו יצחק, העיטור, הרשב"א, הראב"ד, הראבי"ה, אור זרוע הגדול, הרוקח, הרא"ש, נימוקי יוסף, הרמב"ן, רבנו ישעיה הראשון, המאירי, הר"ן, הגהות מיימוני, רבנו שמחה ועוד. וְכָתַב הָרַב הַמַּגִּיד, וַאֲפִלּוּ לְכַתְחִלָּה אֵין בּוֹ שׁוּם חֲשָׁשׁ, וְכֵן נָהֲגוּ, וְכֵן עִקָּר. וְכָתַב מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף (סימן תסב): "וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט הוּא, לָלוּשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת מַיִם כְּלָל, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים בָּהֶם לְחִמּוּץ כְּלָל, שֶׁמֵּי פֵּרוֹת בְּלֹא מַיִם אֵין מַחְמִיצִים אֲפִלּוּ שָׁהוּ כָּל הַיּוֹם". 

וְכֵן פָּסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (תסב ס"א): "מֵי פֵּרוֹת בְּלֹא מַיִם אֵין מַחְמִיצִים כְּלָל. וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בְּפֶסַח מַצָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת אֲפִלּוּ שָׁהֲתָה כָּל הַיּוֹם, אֲבָל אֵין יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלֵיל פֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַצָּה עֲשִׁירָה, וּבַפָּסוּק כָּתוּב לֶחֶם עֹנִי". ע"כ. וְכֵן הַמִּנְהָג לְהָקֵל כְּדַעַת רֹב כְּכָל הַפּוֹסְקִים וּמָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ.
 וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפְּרִי חָדָשׁ, שֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ, הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹנָה נָבוֹן רַבּוֹ שֶׁל הַחִידָ"א, וּמָרָן הַחִידָ"א בְּשֵׁם מָר זְקֵנוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי, שֶׁכְּבָר פָּשַׁט הַמִּנְהָג בְּכָל בְּנֵי סְפָרַד לְהַתִּיר לְכַתְּחִילָה לָלוּשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת בִּלְבַד. וְכֵן דַּעַת שׁוּ"ת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב, שׁוֹאֵל וְנִשְׁאָל וְעוֹד. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן י, יבי"א ח"ט סימן מב)

מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁלֹּא לֶאֱפוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה אֶלָּא רַק לְחוֹלֶה אוֹ לְזָקֵן, וִיכוֹלִים לְהָקֵל גַּם לִילָדִים קְטַנִּים (קיח). כֵּן כָּתַב הָרָמָ"א (סימן תסב סעיף ד): "וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִים לָלוּשׁ בְּמֵי פֵּרוֹת, וְאֵין לְשַׁנּוֹת, אִם לֹא בִּשְׁעַת הַדְּחָק לְצָרְכֵי חוֹלֶה אוֹ זָקֵן הַצָּרִיךְ לָזֶה". וְכָתַב הַגְּרָ"א, שֶׁהַטַּעַם הוּא כְּדֵי לָחוּשׁ לְרָשִׁ"י שֶׁמַּחְמִיר, וְגַם מֵחֲשָׁשׁ שֶׁאוּלַי הִתְעָרֵב בָּהֶם מַיִם.

בְּעֶרֶב פֶּסַח מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱכֹל מַצָּה עֲשִׁירָה, שֶׁלֹּא הֶחְמִירוּ אֶלָּא בַּפֶּסַח עַצְמוֹ. (סימן תעא סעיף ב, נודע ביהודה, ערוך השלחן סימן תמד סק"ה. רסה)

חֲנֻיּוֹת - הַמּוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ עוּגוֹת 'מַצָּה עֲשִׁירָה', יֵשׁ לוֹ לִתְלוֹת מוֹדָעָה שֶׁבְּנֵי אַשְׁכְּנַז אֵינָם אוֹכְלִים עוּגוֹת אֵלּוּ בְּפֶסַח, זוּלַת לְחוֹלִים, לִזְקֵנִים וְלִילָדִים קְטַנִּים. (קיח)

עוּגוֹת מִקֶּמַח מַצָּה - מֻתָּר גַּם לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז לֶאֱפוֹת עוּגוֹת מִ'קֶּמַח מַצָּה' עִם מַיִם, שֶׁמֵּאַחַר וְהַמַּצָּה נֶאֶפְתָה, שׁוּב אֵינָהּ מַחְמִיצָה לְעוֹלָם. (פרי חדש, שערי תשובה, חק יעקב. קיח)

פִּצּוּחִים
יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְנוֹת, שְׁקֵדִים, פִיסְטוּקִים וְכַיּוֹצֵא קְלוּיִים הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק, אִם אֵין עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה כַּדָּת, מֵאַחַר וּפְעָמִים מְעֹרָבִים בָּהֶם קֶמַח בַּמֶּלַח שֶׁעֲלֵיהֶם. (קיז)

פֵּרוֹת יְבֵשִׁים
פֵּרוֹת יְבֵשִׁים כִּתְאֵנִים, צִמּוּקִים, שְׁזִיפִים, מִשְׁמְשִׁים וְכַיּוֹצֵא, הַנִּמְכָּרִים בַּשּׁוּק בַּהַשְׁגָּחָה כַּדָּת, שֶׁיִּבְּשׁוּם בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ חָמֵץ כְּלָל, מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְאָכְלָם בֵּין לִבְנֵי סְפָרַד וּבֵין לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז. (הרמ"א סימן תסז סעיף ח)

תַּמְרוּקִים. מִשְׁחַת נַעֲלַיִם. חָמְרֵי נִקּוּי.
חָמֵץ שֶׁנִּפְסָל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב בְּעֶרֶב פֶּסַח, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בַּפֶּסַח (סימן תמב ס"ט). אֲשֶׁר עַל כֵּן, תַּמְרוּקִים, בֹּשֶׂם וּמוּצְרֵי קוֹסְמֶטִיקָה, מִשְׁחַת נַעֲלַיִם וְחָמְרֵי נִקּוּי, אַף אִם נַעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה לְפֶסַח, מֻתָּרִים, כֵּיוָן שֶׁטַּעֲמָם פָּגוּם וְאֵינָם רְאוּיִים לַכֶּלֶב. (קיט. ילקו"י ח"ה שס)

מִשְׁחַת שִׁנַּיִם
מִשְׁחַת שִׁנַּיִם שֶׁנִּפְסְלָה מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב אֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. וְאַף אִם בְּטָעוּת יִבְלַע, אֵין זֶה נִקְרָא שֶׁמַּחֲשִׁיב אֶת הֶחָמֵץ וְאָכְלוֹ. אֲבָל מִשְׁחַת שִׁנַּיִם שֶׁל הַיְלָדִים בְּטַעַם תּוּת שָׂדֶה וְכַדּוֹמֶה, צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, שֶׁהֲרֵי לֹא נִפְסְלָה מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב.

תְּרוּפוֹת
תְּרוּפוֹת שֶׁנָּעֲשׂוּ לְלֹא הַשְׁגָּחָה מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמְּעֹרָב בָּהֶן חָמֵץ שֶׁטַּעֲמוֹ פָּגוּם, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב אַף שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וּבִלְבַד שֶׁאֵין הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן כְּלָל, כְּגוֹן כַּדּוּרֵי בְּלִיעָה. אֲבָל אִם הַחֵךְ נֶהֱנֶה מֵהֶן, כְּמוֹ כַּדּוּרֵי מְצִיצָה אוֹ סִירוֹפּ מָתוֹק, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. 

וּמַה טּוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהָרוֹפֵא שֶׁיִּרְשֹׁם לוֹ תְּרוּפוֹת הַכְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי הַיּוֹם בְּרֹב הַתְּרוּפוֹת. [וּבֵאֵר הָרַמְבַּ"ם שֶׁדִּין חָמֵץ כְּכָל מַאֲכַל אִסּוּר, שֶׁאִם אֵין בּוֹ הֲנָאָה לַחֵךְ, מֻתָּר לְהִתְרַפֹּאת בּוֹ. וְכָתַב הַחֲזוֹן אִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּעֹרָב הָעֲמִילָן בַּמַּיִם וּמַחְמִיץ, מִכָּל מָקוֹם אִם הוּא מְעֹרָב בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד הָעֲמִילָן לְבַדּוֹ, מֻתָּר לְבָלְעָן, כִּי בְּתַעֲרֹבֶת כָּזוֹ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהוּא מַחְשִׁיב אֶת הַחָמֵץ ['אַחְשְׁבֵיהּ'], כִּי דַּעְתּוֹ רַק עַל הַסַּמִּים הַמּוֹעִילִים לִרְפוּאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילַת אָדָם, הָיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה וְחַיָּב לְבַעֵר.] (קכ)


תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ
אָדָם שֶׁהִתְעָרֵב לוֹ בְּטָעוּת חָמֵץ בְּתוֹךְ מַאֲכָלִים הַכְּשֵׁרִים לְפֶסַח, כְּגוֹן שֶׁמָּצָא גַּרְגֵּר חִטָּה בְּתוֹךְ תַּבְשִׁיל, אוֹ שֶׁהִכְנִיס לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל בְּטָעוּת מִצְרָךְ שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְפֶסַח, אוֹ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטָעוּת בְּכֵלִים שֶׁל חָמֵץ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה - יִפְנֶה לְרַב מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיּוֹרֶה לוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג, לְבַל יִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בְּאִסּוּר כָּלְשֶׁהוּ שֶׁל חָמֵץ, כִּי רַבּוּ הַפְּרָטִים בָּזֶה. [וּלְהַלָּן כָּתַבְנוּ בִּכְתָב קָטָן מְעַט מִפְּרָטֵי הֲלָכוֹת אֵלּוּ לַהֲבָנַת הַמֻּשָּׂגִים.]

מוֹרֵה צֶדֶק
הָרָגִיל לְהִשָּׁאֵל בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה, עָלָיו לְשַׁנֵּן אֶת הִלְכוֹת הַפֶּסַח הֵיטֵב הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בִּפְרָטֵי הַהֲלָכוֹת, וְיוּכַל לַעֲנוֹת לַשּׁוֹאֵל כַּדָּת וְכַדִּין. וְאַף אִם אֲבוֹתָיו נָהֲגוּ לְהַחְמִיר בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים אוֹ שֶׁהוּא הִנְהִיג לְעַצְמוֹ חֻמְרוֹת מְסֻיָּמוֹת, אֵין לוֹ לְהוֹרוֹת כֵּן לַאֲחֵרִים, אֶלָּא עָלָיו לְהוֹרוֹת לַשּׁוֹאֲלִים אֶת הַדִּין - לִבְנֵי סְפָרַד כְּדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז כְּדַעַת הָרָמָ"א. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: "אַף שֶׁכָּל אֶחָד מַחְמִיר לְעַצְמוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, אֶת צְנוּעִים חָכְמָה לְהַחְמִיר בְּבֵיתוֹ וּבְחוֹמוֹתָיו. וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, יִתְחַמֵּק מִלְּגַלּוֹת מִסְתּוֹרָיו לִבְנֵי אָדָם. וְאִם הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, יוֹרֶה עַל פִּי הַדִּין דַּוְקָא".

וְכָתַב עוֹד, הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאָמְנָם לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ, יוֹתֵר טוֹב אִם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לְדַקְדֵּק בִּדְבָרִים חֲמוּרִים מֵאֵלֶּה שֶׁהֵם עִקְּרֵי הַדָּת וְשָׁרְשָׁן, שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל מִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. וּלְכָל הַדֵּעוֹת אֵין לְהוֹרוֹת בָּרַבִּים לְהַחְמִיר בְּדָבָר שֶׁפָּשַׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל וּפָסְקוּ כֵּן הַפּוֹסְקִים בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם, וּבְמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי 'תְּשׁוּבָה' עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לְהַחְמִיר לָרַבִּים. וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר בְּמִשְׁקַל הַחֲסִידוּת. עַד כָּאן. 

וְכָתַב הַשַּׁ"ךְ, אָסוּר לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר אֲפִלּוּ בְּשֶׁל גּוֹי וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין הֶפְסֵד בַּדָּבָר, וְאִם הֻצְרַךְ לֶאֱסֹר מֵחֲמַת הַסָּפֵק, כָּל שֶׁאֵין הָאִסּוּר בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, צָרִיךְ הַמּוֹרֶה לוֹמַר לַשּׁוֹאֵל שֶׁאֵין הָאִסּוּר בָּרוּר.

 וְכָתַב מַהֲרִ"י שִׂתְרוּג, קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק טַיֵיבְּ בְּסִפְרוֹ עֵרֶךְ הַשֻּׁלְחָן הֶחְמִיר נֶגֶד דַּעַת מָרָן עַל פִּי רֹב הַפּוֹסְקִים, רַק לְעַצְמוֹ הָיָה מַחְמִיר, אֲבָל לַאֲחֵרִים הָיָה מוֹרֶה כְּדַעַת מָרָן. וְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י כָּתַב, שֶׁהַמַּחְמִיר לַאֲחֵרִים נֶגֶד פְּסַק מָרָן, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁמְּאַבֵּד מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּלְדַעַת כַּמָּה גְּדוֹלִים דִּינוֹ כְּעוֹבֵר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר חַס וְשָׁלוֹם, וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד כָּזֹאת בְּוַדַּאי שֶׁעוֹלָה זָדוֹן. 
וְכֵן כָּתְבוּ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם אָבוּש גאב"ד פְרַנְקְפוּרְט, וְהַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר פלקלס תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה בְּסִפְרוֹ תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָתַב הָרֹא"שׁ, "וְעַל הָאוֹסֵר לְהָבִיא רְאָיָה בְּרוּרָה וַחֲזָקָה, כִּי הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל". וּכְבָר דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (ספרא שמיני פרשה א ועוד) עַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶת הַפָּסוּק (מלאכי ב ו): "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו" - תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, שֶׁלֹּא טִמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְלֹא טִהֵר אֶת הַטָּמֵא. ועַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַמֻּתָּר וְלֹא הִתִּיר אֶת הָאָסוּר. 

וְאָמְרוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (תרומות סופ"ה): כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. וְעַל כָּל פָּנִים בְּמָקוֹם שֶׁכָּתַב מָרָן שֶׁבַּעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ, יֵשׁ לְהוֹדִיעַ אֶת הַשּׁוֹאֵל אוּלַי יִרְצֶה לִהְיוֹת בַּעַל נֶפֶשׁ וּלְהַחְמִיר לְעַצְמוֹ. וְכַדְּבָרִים הָאֵלּוּ כָּתְבוּ עוֹד רַבִּים מֵהָאַחֲרוֹנִים. וְעַיֵּן בַּקּוּנְטְרֵס הַנִּפְלָא "שֵׁם שָׁאוּל" מָה שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה. (א, קִי)


"חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל"
כַּיָּדוּעַ, כָּל מַאֲכַל אִסּוּר שֶׁהִתְעָרֵב בְּמַאֲכָל כָּשֵׁר - אִם יֵשׁ כַּמּוּת שֶׁל פִּי שִׁשִּׁים בַּמַּאֲכָל הַכָּשֵׁר כְּנֶגֶד מַאֲכַל הָאִסּוּר, בָּטֵל הָאִסּוּר וּמֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. לְמָשָׁל: אִם נִשְׁפַּךְ מְעַט חָלָב לְתַבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, וְיֵשׁ בְּתַבְשִׁיל הַבָּשָׂר כַּמּוּת שֶׁל פִּי שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הֶחָלָב הַנִּשְׁפָּךְ, מֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. 

וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר אִסּוּרִים כִּנְבֵלָה וַחֲזִיר וְכַיּוֹצֵא. כמבואר בהרחבה בחוברת 'כשרות המטבח'. אוּלָם בְּאִסּוּר חָמֵץ הֶחְמִירוּ חֲכָמִים, שֶׁאֲפִלּוּ נָפַל מְעַט חָמֵץ לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל בְּפֶסַח, עַל אַף שֶׁיֵּשׁ בַּתַּבְשִׁיל כַּמּוּת שֶׁל פִּי 1000 וְיוֹתֵר כְּנֶגֶד הֶחָמֵץ, נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל כֻּלּוֹ בַּאֲכִילָה. כֵּיוָן שֶׁהַהֲלָכָה קוֹבַעַת: "חָמֵץ בְּפֶסַח - בְּמַשֶּׁהוּ". דְּהַיְנוּ, אֲפִלּוּ רַק מַשֶּׁהוּ שֶׁל חָמֵץ מְעֹרָב בַּתַּבְשִׁיל, נֶאֱסָר כָּל הַתַּבְשִׁיל. (סימן תמז סעיף א)

אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל גַּם בַּהֲנָאָה, כְּדִין חָמֵץ מַמָּשׁ שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה, [אלא אם כן מעט החמץ משביח את התערובת.] וְלָכֵן מֻתָּר לִמְכֹּר אֶת הַתַּבְשִׁיל לְגוֹי וְלֵהָנוֹת מֵהַכֶּסֶף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַגּוֹי מְשַׁלֵּם יוֹתֵר עֲבוּר הֲנָאַת טַעַם הֶחָמֵץ שֶׁבַּתַּבְשִׁיל, נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶחָמֵץ כְּלָל. (סימן תסז סעיף י. פט) וְאוּלָם בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים בָּזֶה וְשׂוֹרְפִים אֶת כָּל הַתַּבְשִׁיל, וְרַק בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְקִלִּים לִמְכֹּר לְגוֹי. (הרמ"א תסז סעיף י ובמשנה ברורה)

טַעַם חֻמְרַת הֶחָמֵץ: אַחַד הַטְּעָמִים שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בֶּחָמֵץ יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִסּוּרִים, כֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה הֶחְמִירָה בּוֹ מְאֹד, שֶׁלְּבַד מֵאִסּוּר כָּרֵת שֶׁבּוֹ, אָסְרָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה בִּשְׁנֵי אִסּוּרֵי לֹא תַּעֲשֶׂה - "לֹא יֵרָאֶה" וְ"לֹא יִמָּצֵא", וּבְאִסּוּר עֲשֵׂה שֶׁל "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם", שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּשׁוּם אִסּוּר אַחֵר. 
וְעוֹד, מִשּׁוּם שֶׁהֶחָמֵץ מָצוּי בְּכָל הַשָּׁנָה בְּהֶתֵּר, וְלֹא רְגִילִים לְהִזָּהֵר מִמֶּנּוּ כְּמוֹ מִשְּׁאָר אִסּוּרִים שֶׁאִסּוּרָם נוֹהֵג כָּל הַשָּׁנָה. (רש"י, תוספות והרא"ש)

תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח
כָּל הַחֻמְרָה שֶׁהֶחְמִירוּ חֲכָמִים בֶּחָמֵץ שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל, הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁהִתְעָרֵב הֶחָמֵץ בְּפֶסַח עַצְמוֹ, אַךְ אִם הִתְעָרֵב הֶחָמֵץ בַּתַּבְשִׁיל קֹדֶם הַפֶּסַח [וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁכְּבָר אָסְרָה הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל חָמֵץ], עֲדַיִן מְקִלִּים אָנוּ כְּכָל יֶתֶר הָאִסּוּרִים, וּבָטֵל הֶחָמֵץ בְּשִׁשִּׁים. 

וְהַטַּעַם בָּזֶה, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בֶּחָמֵץ שֶׁעוֹבֵר בְּכָרֵת וּבְאִסּוּרֵי 'לֹא יֵרָאֶה' וְ'לֹא יִמָּצֵא' וְ'תַשְׁבִּיתוּ', הוּא דַּוְקָא בְּפֶסַח עַצְמוֹ, אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח הֲרֵיהוּ כְּיֶתֶר הָאִסּוּרִים. (סימן תמז סעיף ב. צח)

לְמָשָׁל: נִשְׁפְּכָה מְעַט בִּירָה לְתוֹךְ הַיַּיִן קֹדֶם הַפֶּסַח, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּיַּיִן כְּנֶגֶד הַבִּירָה, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם נִשְׁפְּכָה הַבִּירָה בְּפֶסַח עַצְמוֹ, נֶאֱסַר כָּל הַיַּיִן, אַף אִם יֵשׁ בֶּחָבִית פִּי מִילְיוֹן יַיִן כְּנֶגֶד הַבִּירָה. (תמז סעיף ד. קג)

וּכְמוֹ כֵן, אִם קֹדֶם הַפֶּסַח נִשְׁפְּכָה מְעַט בִּירָה לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל מָרָק אוֹ בָּשָׂר, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּתַּבְשִׁיל כְּנֶגֶד הַבִּירָה, מֻתָּר לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁיל וּלְאָכְלוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם נִשְׁפְּכָה הַבִּירָה בְּפֶסַח עַצְמוֹ, נֶאֱסַר הַתַּבְשִׁיל, אַף אִם יֵשׁ בַּתַּבְשִׁיל פִּי מִילְיוֹן מֵהַבִּירָה. (תמז סעיף ד. באה"ל ד"ה בלח)

דִּין הַנַּ"ל שֶׁבָּטֵל בְּשִׁשִּׁים קֹדֶם הַפֶּסַח, הוּא אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא נוֹדַע לָנוּ קֹדֶם הַפֶּסַח שֶׁהִתְעָרֵב הֶחָמֵץ, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח עַצְמוֹ נוֹדַע לָנוּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. (משנה ברורה תמז ס"ק לב. ק)

חִטָּה בְּקוּעָה שֶׁהִיא חָמֵץ, שֶׁנָּפְלָה לְתַבְשִׁיל קֹדֶם הַפֶּסַח, וְהָיָה פִּי שִׁשִּׁים בַּתַּבְשִׁיל, וְהוֹצִיאוּ אֶת הַחִטָּה, מֻתָּר לְחַמֵּם אֶת הַתַּבְשִׁיל שׁוּב בַּפֶּסַח. אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיאוּ אֶת הַחִטָּה וְחָזְרוּ וְחִמְּמוּהוּ שׁוּב בַּפֶּסַח, נֶאֱסַר כָּל הַתַּבְשִׁיל, כְּדִין חָמֵץ שֶׁהִתְעָרֵב בְּפֶסַח שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵל, מִכֵּיוָן שֶׁהַחִטָּה הֶחָמֵץ נָתְנָה טַעַם שׁוּב בְּעֵת חִמּוּם הַתַּבְשִׁיל בְּפֶסַח עַצְמוֹ, וַהֲרֵי חָמֵץ בְּפֶסַח לֹא בָּטֵל. (תמז סעיף ג. צח)

"דִּין חוֹזֵר וְנֵעוֹר"
אִם הִתְעָרֵב קֹדֶם הַפֶּסַח מַאֲכָל יָבֵשׁ חָמֵץ בְּמַאֲכָל יָבֵשׁ כָּשֵׁר, כְּגוֹן שֶׁהִתְעָרְבָה מַצַּת חָמֵץ אַחַת בִּשְׁתֵּי מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת לְפֶסַח, הִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ בָּרֹב כְּכָל דִּין יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ [שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה, שֶׁאִם הִתְעָרֵב אִסּוּר יָבֵשׁ בְּרֹב שֶׁל כָּשֵׁר, וְהָאִסּוּר נִכָּר, הָאִסּוּר בָּטֵל בָּרֹב. כְּגוֹן, אִם הִתְעָרְבָה חֲתִיכַת בָּשָׂר נְבֵלָה בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר כָּשֵׁר, הֲרֵי שֶׁשְּׁלֹשׁ הַחֲתִיכוֹת מֻתָּרוֹת בַּאֲכִילָה, רַק טוֹב שֶׁלֹּא אָדָם אֶחָד יֹאכַל אֶת שְׁלָשְׁתָּן. (שו"ע יורה דעה סימן קט סעיף א)]. וּמֵאַחַר וְהִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְעוֹרֵר שׁוּב בַּפֶּסַח, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְבַּטֵּל וְאֵין הָאִסּוּר נִכָּר, לֹא הֶחְמִירוּ חֲכָמִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא יִתְבַּטֵּל. 
כן פסקו רוב הראשונים, רש"י, רבנו תם, רבנו יצחק מבעלי התוספות, האור זרוע, הראבי"ה, רבנו שמחה, רבנו יעקב מקורביל, הרא"ה, הראב"ד, הר"ן, הסמ"ג, התרומה, אורחות חיים, רבנו פרץ, הריטב"א, הרא"ש, העיטור, הסמ"ק, הגהות מימוניות, המכתם, המאירי, הרשב"ץ, וכן פסק בסתם מרן בשו"ע (סימן תמז סעיף ד), וכן פסקו מהרי"ט, מהר"ח מודעי, גינת ורדים, בית יהודה עייאש, ויאמר יצחק, מהר"א בן שמעון ועוד רבים מן האחרונים, ושכן הוא מנהג בני ספרד. וכתב הגאון מהר"ם בן חביב שהמחמירים בשמן שומשמין שמא נשרה עם חיטים, חומרה יתירה היא.

אוּלָם הָרָמָ"א (תמז סעיף ד) כָּתַב, שֶׁמִּנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהָקֵל כֵּן רַק בְּתַעֲרֹבֶת לַח בְּלַח [כְּמוֹ בִּירָה בְּיַיִן אוֹ בְּתַבְשִׁיל בָּשָׂר כַּנַּ"ל], אֲבָל בְּתַעֲרֹבֶת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ מַחְמִירִים לוֹמַר שֶׁחוֹזֵר וְנֵעוֹר הֶחָמֵץ, וְאֵינוֹ בָּטֵל. וְהַטַּעַם בָּזֶה, כְּדֵי לָחוּשׁ לְרַב נַטְרוֹנַאי גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם, הָרַשְׁבָּ"א וְהָרִי"ץ גֵּאוּת שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִתְבַּטֵּל הֶחָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, חוֹזֵר וְנֵעוֹר שׁוּב בְּפֶסַח. וְאַף שֶׁהֵם הֶחְמִירוּ גַּם בְּלַח בְּלַח, מִכָּל מָקוֹם מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר רַק בֶּחָמֵץ שֶׁהוּא בָּעַיִן, כְּתַעֲרֹבֶת יָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ. אֲבָל בְּתַעֲרֹבֶת לַח בְּלַח, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחָמֵץ נִכָּר בָּעַיִן, כְּמוֹ הַבִּירָה שֶׁנֶּעְלְמָה בְּתוֹךְ הַיַּיִן לְגַמְרֵי, לֹא הֶחְמִירוּ. (משנ"ב ס"ק לג. קג)


"נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם"
כַּיָּדוּעַ, לְגַבֵּי שְׁאָר אִסּוּרִים, אִם בִּשֵּׁל אָדָם בְּטָעוּת בְּסִיר שֶׁל אִסּוּר, נֶאֱסַר הַמַּאֲכָל. לְמָשָׁל: בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּטָעוּת בְּסִיר שֶׁל חָלָב, נֶאֱסַר הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה מֵחֲמַת הֶחָלָב הַבָּלוּעַ בַּסִּיר שֶׁנִּפְלַט לַתַּבְשִׁיל. אוּלָם כָּל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁבִּשֵּׁל אֶת הַבָּשָׂר בְּתוֹךְ 24 שָׁעוֹת לְבִשּׁוּל הֶחָלָב בַּסִּיר, אֲבָל אִם כְּבָר עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁבִּשֵּׁל חָלָב בַּסִּיר וְאַחַר כָּךְ בִּשֵּׁל בְּטָעוּת בָּשָׂר - מֻתָּר הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה, מִכֵּיוָן שֶׁדַּוְקָא בְּתוֹךְ 24 שָׁעוֹת הַטַּעַם הַבָּלוּעַ בַּסִּיר הוּא טַעַם טוֹב, וְנִמְצָא שֶׁנִּפְלַט לַבָּשָׂר טַעַם טוֹב שֶׁל חָלָב וְאוֹסְרוֹ,

אֲבָל לְאַחַר 24 שָׁעוֹת, טַעַם הֶחָלָב הַבָּלוּעַ בַּסִּיר נִפְגַּם וְאֵינוֹ נוֹתֵן טַעַם טוֹב בַּבָּשָׂר, וְלָכֵן אֵינוֹ אוֹסְרוֹ. וְזֶה הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ: "נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם, מֻתָּר". דְּהַיְנוּ, כָּל שֶׁבְּלִיעַת הָאִסּוּר נָתְנָה טַעַם פָּגוּם בַּמַּאֲכָל, הֲרֵיהוּ מֻתָּר. כמבואר בהרחבה בחוברת "כשרות המטבח".

וּמֵעַתָּה, לְגַבֵּי אִסּוּר חָמֵץ, אִם טָעָה וּבִשֵּׁל בְּפֶסַח בְּסִיר שֶׁל חָמֵץ - לְאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁבִּשֵּׁל אֶת הֶחָמֵץ בַּסִּיר, מֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִפְגַּם טַעֲמוֹ שֶׁל הֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ, וְנִפְלַט טַעַם פָּגוּם שֶׁל חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר. כן פסקו הגאונים ורוב הראשונים, רש"י, רבנו תם, רבנו יצחק מבעלי התוספות, רבנו שמואל, רבנו יהודה בר יצחק, אור זרוע, הרמב"ן, אורחות חיים, הריטב"א, מהר"ם מרוטנבורג, הרא"ש, האגור, הרשב"ץ, יכין ובועז, ועוד. וכן פסק מרן בבית יוסף ובשולחן ערוך (סימן תמז סעיף י). 

ואף על פי שחמץ בפסח אפילו באלף לא בטל, והרי באלף אין טעם כלל ובכל זאת נאסר, מכל מקום, כאן שנפגם החמץ, פקע איסורו לגמרי ואינו אוסר כלל. (מ"ב ס"ק צו. קיד, קה)

אָמְנָם הָרָמָ"א (תמז סעיף י) כָּתַב, שֶׁמִּנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר בְּנוֹתֵן טַעַם לִפְגָם בְּפֶסַח, (כהרשב"א, היראים וריב"א, מפאת חומרת איסור חמץ) וְלָכֵן נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. וְאוּלָם רַשַּׁאי לִתֵּן אֶת הַתַּבְשִׁיל לִבְנֵי סְפָרַד לְאָכְלוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבְרוּ י"ב חֹדֶשׁ עַל הַכְּלִי אֲפִלּוּ כְּלִי חֶרֶס, וְטָעוּ וּבִשְּׁלוּ בוֹ, אַף לִבְנֵי אַשְׁכְּנַז מֻתָּר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה. (חכם צבי, הגר"ז, מהר"ש אנגיל ועוד. קיד, קסא)

מִרְקַחַת - רִיבָּה
מִרְקַחַת שֶׁהִתְבַּשְּׁלָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בִּכְלִי שֶׁל חָמֵץ, מֻתָּר לְאָכְלָהּ בְּפֶסַח לְכַתְּחִלָּה. וּמִן הַדִּין גַּם בְּנֵי אַשְׁכְּנַז יְכוֹלִים לְהָקֵל בָּזֶה, מֵאַחַר וְיֵשׁ כָּאן צֵרוּף שֶׁל שְׁנֵי טְעָמִים לְהָקֵל, גַּם שֶׁסְּתַם כֵּלִים אֵינָם בְּנֵי יוֹמָם וּמִמֵּילָא נַעֲשָׂה טַעַם לִפְגָם, וְגַם מִשּׁוּם 'נוֹתֵן טַעַם בַּר נוֹתֵן טַעַם שֶׁל הֶתֵּר', דְּהַיְנוּ שֶׁהֶחָמֵץ נָתַן טַעַם בַּכְּלִי, וְהַכְּלִי נָתַן טַעַם בַּמִּרְקַחַת, וַעֲדַיִן זֶה הֶתֵּר, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה קֹדֶם פֶּסַח. וּבְצֵרוּף שְׁנֵיהֶם מוֹדֶה הָרָמָ"א לְהָקֵל. (מג"א וחק יעקב. קה)


© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏