"הלכות הַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח"

מקבץ "הלכות הַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח" מנוקד כפי שמובא בחוברת "שער ההלכה ניסן של הרב שלום דוד נקי: הַטַּעַם לְהַכְשָרַת הַכֵּלִים, מַעֲרֶכֶת מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח, "הַמָּקוֹר מִן הַתּוֹרָה לְהַכְשָרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח", "הֶכְשֵׁרוֹ כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ": לִבּוּן, הַגְעָלָה, חִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לִבְלִיעַת הֶתֵּר, "חָמֵץ שְׁמוֹ עָלָיו", בֵּאוּר וּמָקוֹר לַחִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לְהֶתֵּר, כָּל כְּלִי הוֹלְכִים בּוֹ אַחַר רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ, סִירִים, כַּפּוֹת, כַּפִּיּוֹת וּמַזְלְגוֹת, סַכִּין, מַצֶּקֶת, מֵיחַם מַיִם, מַחֲבַת, סִיר עוּגָה, תַּנּוּר אֲפִיָּה, מִיקְרוֹגָל לְלֹא גּוּפֵי הַשְׁחָמָה, חֲצוּבָה וְכִירַיִם", "הַהֶבְדֵּל בֵּין חָמֵץ לְבָשָׂר וְחָלָב", פְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת, פְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת, שַׁפּוּדִים וּרְשָׁתוֹת, מֵדִיחַ כֵּלִים, שַׁיִשׁ מִטְבָּח, כִּיּוֹר חַרְסִינָה, מְקָרֵר, שֻׁלְחָן, סוּגֵי כֵּלִים שׁוֹנִים: כְּלֵי זְכוּכִית, כְּלֵי פְּלַסְטִיק, עֵץ, אֶבֶן, אֶמַיְל, כְּלֵי חֶרֶס, כֵּלִים שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם בְּצוֹנֵן, שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת וצַעֲצוּעִים

הַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח 

הַטַּעַם לְהַכְשָרַת הַכֵּלִים
הַכֵּלִים שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה לְמַאַכְלֵי חָמֵץ, מֵאַחַר וְהֵם בְּלוּעִים מֵהֶחָמֵץ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַג הַפֶּסַח, אֶלָּא אִם כֵּן נַפְלִיט אֶת הֶחָמֵץ הַבָּלוּעַ בָּהֶם. וּלְהַלָּן נִרְאֶה כַּמָּה פְּרָטֵי דִּינִים בְּהֶכְשֵׁר כְּלֵי הֶחָמֵץ.


מַעֲרֶכֶת מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח
מִי שֶׁיָּכוֹל לְיַחֵד לְעַצְמוֹ מַעֲרֶכֶת כֵּלִים מְיֻחֶדֶת לְפֶסַח, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְיָשִׂים לֵב לְהַצְנִיעַ אֶת כָּל כְּלֵי הֶחָמֵץ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה בְּאָרוֹן מְיֻחָד, וְיִסְגֹּר אוֹתוֹ וְיִכְתֹּב עָלָיו "כְּלֵי חָמֵץ", לְבַל יִטְעוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּפֶּסַח. וְאָמְנָם לֹא לְכָל אָדָם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת לְיַחֵד מַעֲרֶכֶת כֵּלִים נוֹסֶפֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לָדַעַת אֶת פְּרָטֵי הַדִּינִים כְּדִלְהַלָּן.


הַמָּקוֹר מִן הַתּוֹרָה
כְּשֶׁחָזְרוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, הֵבִיאוּ עִמָּם שָׁלָל גָּדוֹל שֶׁל כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, וְצִוָּה אוֹתָם הַקָּבָּ"ה לְהַכְשִׁיר אֶת כָּל הַכֵּלִים מִבְּלִיעַת הַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת שֶׁנִּבְלְעוּ בָּהֶם, כַּמְבֹאָר בַּפְּסוּקִים לְהַלָּן (במדבר פרק לא פסוקים כא-כג):

"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם".

מִפְּסוּקִים אֵלּוּ אָנוּ לְמֵדִים, כִּי כָּל כְּלִי אֲשֶׁר בָּלַע מִמַּאֲכַל אִסּוּר - כְּדֵי לְהַכְשִׁירוֹ וּלְהַגִּיעַ לִפְלֵטַת הָאִסּוּר כָּלִיל, הֶכְשֵׁרוֹ כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, כְּדִלְהַלָּן:

לִבּוּן
כֵּלִים שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם הוּא בְּאֵשׁ, כְּגוֹן שַׁפּוּדִים שֶׁצּוֹלִים בָּהֶם עַל הָאֵשׁ - כֵּיוָן שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר בְּאֶמְצָעוּת הָאֵשׁ, הֶכְשֵׁרָם גַּם כֵּן עַל יְדֵי הָאֵשׁ, דְּהַיְנוּ לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ הָאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת אֵשׁ נִתָּזִים מֵהֶם, וְהֶכְשֵׁר זֶה נִקְרָא "לִבּוּן". 

הַגְעָלָה
כֵּלִים שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם הוּא עַל יְדֵי בִּשּׁוּל שֶׁל דָּבָר לַח, כְּגוֹן סִיר שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ מָרָק אוֹ מַאֲכָל עִם רֹטֶב - כֵּיוָן שֶׁבְּלִיעָתָם בְּאֶמְצָעוּת לַח רוֹתֵחַ, הֶכְשֵׁרָם גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "הַגְעָלָה" [הַפְלָטָה], דְּהַיְנוּ לְהַרְתִּיחַ מַיִם בִּכְלִי, וּבְעוֹד שֶׁהַמַּיִם מְבַעְבְּעִים, יַכְנִיס אֶת הַכְּלִי לַמַּיִם וְגַם אֶת הַיָּדִיּוֹת וְהַמִּכְסֶה, וּבָזֶה יִפָּלֵט הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ. (קלה, קלו)

* קֹדֶם הַהַגְעָלָה יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל לִכְלוּךְ וַחֲלֻדָּה, וִינַקֶּה גַּם בִּמְקוֹם הַבְּרָגִים. (קלד)

* כְּלִי גָּדוֹל מְאֹד שֶׁמֵּחֲמַת גָּדְלוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה, יְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד הַסּוֹף וְיַרְתִּיחֵהוּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם עַל כָּל שְׂפַת הַכְּלִי. וְיַעֲשֶׂה שָׂפָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִיו שֶׁל הַכְּלִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא הֵיטֵב וְיַגִּיעוּ הַמַּיִם גַּם בִּשְׂפָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְּזוּ פַּעַם אַחַת נִיצוֹצוֹת מֵהֶחָמֵץ שֶׁהִתְבַּשֵּׁל בַּכְּלִי עַל הַשָּׂפָה. 

וְאוּלָם כָּל זֶה בִּכְלִי רָגִיל שֶׁנּוֹגֵעַ הֶחָמֵץ רַק בְּתוֹכוֹ וְלֹא מִבַּחוּץ, אֲבָל כְּלִי שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל הֶחָמֵץ, וּכְגוֹן קַעֲרַת מַצֶּקֶת גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַסִּיר כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ מִמֶּנָּה לַצַּלָּחוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּלְעָה חָמֵץ מִבַּחוּץ, צָרִיךְ לְהַכְנִיסָהּ כֻּלָּהּ לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה. (סימן תנב ס"ו ובמשנה ברורה)

* נָהֲגוּ לִשְׁטֹף אֶת הַכְּלִי בְּמַיִם קָרִים מִיָּד לְאַחַר הַהַגְעָלָה. וְהַטַּעַם לַדָּבָר, זֵכֶר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַכֵּלִים לְאַחַר הַהַגְעָלָה בְּמַיִם קָרִים. (סימן תנב סעיף ז. קמב, קנז)

הַבְהָרָה: רָאוּי לְהִזָּהֵר לְהַקְדִּים אֶת הַהַגְעָלָה קֹדֶם זְמַן אִסּוּר אֲכִילַת הֶחָמֵץ שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח [שֶׁהוּא בְּי"ד בְּנִיסָן בַּבֹּקֶר (10:20 בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעוֹן קַיִץ), כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], כֵּיוָן שֶׁאִם מַגְעִיל לְאַחַר זְמַן אִסּוּרוֹ, יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּכַמָּה פְּרָטֵי דִּינִים.

 וּבְלָאו הָכִי בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים יֵשׁ לָדַעַת כִּי יֶשְׁנָם פְּרָטִים וְדִינִים רַבִּים. וְלָכֵן, כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּקִי הוּא בַּהֲלָכָה, יִפְנֶה לְמוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיַּנְחֶה אוֹתוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג. 

וּבָרוּךְ ה' כַּיּוֹם יֵשׁ בְּכָל עִיר מְקוֹמוֹת לְהַכְשָׁרַת כֵּלִים מִטַּעַם הָרַבָּנוּת הַמְּקוֹמִית קֹדֶם הַפֶּסַח. וְעַל הָעוֹסְקִים בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת הַהֲלָכוֹת קֹדֶם גִּישָׁתָם לִמְלָאכָה חֲשׁוּבָה וְאַחֲרָאִית שֶׁכָּזוֹ. (קסב)


חִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לִבְלִיעַת הֶתֵּר
יֵשׁ לְהַבְהִיר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהִצְרִיכָה הַתּוֹרָה שֶׁכֵּלִים שֶׁתַּשְׁמִישָׁם בָּאֵשׁ כְּשַׁפּוּדִים - הֶכְשֵׁרָם בָּאֵשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא בְּכֵלִים שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכַל אִסּוּר, כִּכְלֵי מִדְיָן הַנַּ"ל שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וַחֲזִיר, וְעַל כֵּן הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרָם אֶלָּא בָּאֵשׁ, אֲבָל כֵּלִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם בָּאֵשׁ בְּדָבָר שֶׁל הֶתֵּר, כְּגוֹן שֶׁצָּלוּ בָּהֶם בָּשָׂר כָּשֵׁר, וְעַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַאַכְלֵי חָלָב, אֵין צָרִיךְ לְהַכְשִׁירָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ, וְדַי לְהַכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם כָּל כָּךְ מֵאַחַר וּמִתְּחִלָּה בָּלְעוּ הֶתֵּר.

וּמֵעַתָּה, בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח, מֵאַחַר וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הֶחָמֵץ הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, אִם כֵּן לִכְאוֹרָה לֹא נִצְטָרֵךְ לְלַבֵּן אֶת הַשַּׁפּוּדִים בָּאֵשׁ וְדַי יִהְיֶה לָהֶם בְּהַגְעָלָה, וּבֶאֱמֶת שֶׁכֵּן דַּעַת רֹב הָרִאשׁוֹנִים (הרמב"ם, הראב"ד, רבנו תם, הסמ"ג, ראבי"ה, אור זרוע, תוספות רי"ד, הראב"ן, הרז"ה, הריבב"ן, הגהות מימוניות, רבנו חיים בר שמואל תלמיד הרשב"א, היראים, התרומה),
 אֶלָּא שֶׁמָּרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ חָשַׁשׁ לַחוֹלְקִים (הרמב"ן, מהר"ם חלאוה, המאירי, מחזור ויטרי, ההשלמה, הר"ן, רבנו ירוחם) שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ נֶחְשָׁב אִסּוּר, וְנִמְצָא שֶׁהַשַּׁפּוּדִים בָּלְעוּ אִסּוּר, וְלָכֵן הִצְרִיךְ לִבּוּן. [וּמִכָּל מָקוֹם בְּכַמָּה הֲלָכוֹת מְסֻיָּמוֹת הֵקֵל מָרָן, וְצֵרֵף אֶת דַּעַת הָאוֹמְרִים שֶׁחָמֵץ הֶתֵּר הוּא].

אַךְ יֵשׁ לְהָבִין, כִּי מֵאַחַר וְהֶחָמֵץ נִבְלָע בַּשַּׁפּוּד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכֵּלִים בָּלְעוּ אִסּוּר? 
אֶלָּא אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ן: "חָמֵץ שְׁמוֹ עָלָיו", דְּהַיְנוּ הֶחָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה יֵשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁל 'חָמֵץ', עוּגָה זוֹ כָּל הַשָּׁנָה הִיא בְּגֶדֶר אִסּוּר חָמֵץ בְּיַחַס לִימֵי הַפֶּסַח, וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לְבָשָׂר כָּשֵׁר שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד שֶׁהוּא הֶתֵּר גָּמוּר תָּמִיד, וְלָכֵן דַּי בְּהַגְעָלָה כְּדֵי לְהָפְכוֹ לַחֲלָבִי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁאַף שֶׁמֻּתָּר הוּא בַּאֲכִילָה לַחֲלוּטִין, מִכָּל מָקוֹם אַף עַתָּה נֶחְשָׁב הוּא אִסּוּר בְּיַחַס לַפֶּסַח שֶׁאָסְרָה בּוֹ הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלָכֵן אִם נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן דַּוְקָא.


בֵּאוּר וּמָקוֹר לַחִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לְהֶתֵּר
וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַסְּבָרָא לְחַלֵּק בֵּין אִם הַשַּׁפּוּד בָּלַע אִסּוּר אוֹ בָּלַע הֶתֵּר, הֲלֹא אִם אֵין הַבָּלוּעַ יוֹצֵא מֵהַשַּׁפּוּד אֶלָּא בְּלִבּוּן, מַדּוּעַ דַּי לוֹ בְּהַגְעָלָה כְּשֶׁבָּלַע הֶתֵּר? וְהַבֵּאוּר בָּזֶה הוּא, כִּי אַף שֶׁבְּהַגְעָלָה נִשְׁאָר מְעַט מִטַּעַם הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הַבָּלוּעַ בַּשַּׁפּוּד, בְּכָל זֹאת כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻכַּר כָּאן אִסּוּר בָּשָׂר וְחָלָב בָּעַיִן, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחָלָב, יִתְהַוֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ כָּאן אִסּוּר שֶׁלֹּא נוֹצַר עַד עַתָּה, וְהוּא יִתְהַוֶּה בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, לְכָךְ לֹא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה. 

לֹא כֵן בִּבְלִיעָה מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בָּעַיִן קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע, וְכֵן בֶּחָמֵץ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הַמַּאֲכָל חָמֵץ קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לְכָךְ צְרִיכִים דַּוְקָא לִבּוּן.

וּכְדֵי לְהָבִין אֶת מְקוֹר הַדִּין מֵהַגְּמָרָא, נַקְדִּים הַקְדָּמָה קְטַנָּה. כַּיָּדוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּבְשָׂרָם הָיָה נֶאֱכָל עַד זְמַן מְסֻיָּם כְּפִי שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל: קָרְבַּן חַטָּאת נֶאֱכַל לַכֹּהֲנִים בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִקְרִיבוּ אוֹתוֹ וְהַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְלֹא יוֹתֵר, וְאִם נִשְׁאַר מֵהַבָּשָׂר אַחַר זְמַן זֶה, הֲרֵיהוּ נִקְרָא אִסּוּר "נוֹתָר", וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת.

וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֲנִים בִּשְּׁלוּ אוֹ צָלוּ אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת, וְעָבַר יוֹם וָלַיְלָה, נִמְצָא שֶׁטַּעַם בְּשַׂר הַחַטָּאת הַבָּלוּעַ בַּסִּירִים וּבַשַּׁפּוּדִים הֲרֵיהוּ טַעַם שֶׁל אִסּוּר "נוֹתָר", וְאֵיךְ יְבַשְּׁלוּ אוֹ יִצְלוּ בָּהֶם שׁוּב קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם יִבְלְעוּ מִטַּעַם שֶׁל הַבָּשָׂר הַנּוֹתָר? לְכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה (ויקרא ו כא): "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם". כְּלוֹמַר, שֶׁהָיוּ מַגְעִילִים אֶת הַכֵּלִים בְּמַיִם רוֹתְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הֵן הַכֵּלִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם וְהֵן הַכֵּלִים שֶׁצָּלוּ בָּהֶם, וְכַמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (זבחים צז ע"א): הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָה שֶׁל בְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה.

וּבַגְּמָרָא (מסכת עבודה זרה עו ע"א) שָׁאַל רַב עַמְרָם אֶת רַב שֵׁשַׁת, מַדּוּעַ כְּלֵי גוֹיִם שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ - הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן, וְאִלּוּ כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ מִבְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת - הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה? הֵשִׁיב לוֹ רַב שֵׁשַׁת, שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין בְּלִיעַת כְּלֵי קָדָשִׁים לִבְלִיעַת כְּלֵי גוֹיִם. 
בִּכְלֵי הַגּוֹיִם מִתְּחִלָּה הָיָה כָּאן אִסּוּר בָּעַיִן וּלְאַחַר מִכֵּן נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לָכֵן הֶחְמִירָה בּוֹ הַתּוֹרָה יוֹתֵר, לֹא כֵן בַּשַּׁפּוּד שֶׁצָּלוּ בּוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם אִסּוּר, וְרַק לְאַחַר יוֹם וָלַיְלָה נוֹצַר אִסּוּר "נוֹתָר" בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, וּכְשֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בַּבָּלוּעַ, הֲרֵיהוּ קַל יוֹתֵר.

וּמִכָּאן לָמַדְנוּ עַל שַׁפּוּדִים שֶׁצָּלָה בָּהֶם בָּשָׂר, וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָפְכָם לְמַאַכְלֵי חָלָב כִּגְבִינַת חֲלוּמִי שֶׁצּוֹלִים אוֹתָהּ, מֵאַחַר וְהַשַּׁפּוּדִים מִתְּחִלָּה בָּלְעוּ בְּשַׂר הֶתֵּר גָּמוּר, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּגְבִינָה יִוָּצֵר כָּאן אִסּוּר חָדָשׁ שֶׁל "בָּשָׂר וְחָלָב", וְאָז כְּבָר הַבָּשָׂר בָּלוּעַ, לְכָךְ דַּי לָהֶם בְּהַגְעָלָה. וְהוּא הַדִּין לְמַחֲבַת טֶפְלוֹן בְּשָׂרִית שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּלִי שֶׁמֶן כְּלָל, וְרוֹצֶה לְהָפְכָהּ לַחֲלָבִית, דַּי לָהּ בְּהַגְעָלָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ שֵׁם אִסּוּר חָמֵץ עָלָיו, וְנוֹצַר בּוֹ הָאִסּוּר קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע.

כָּל הָאָמוּר דַּוְקָא בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁרוֹצֶה לְהָפְכָם לַחֲלָבִי אוֹ לְהֶפֶךְ, אֲבָל שַׁפּוּד אוֹ מַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁטָּעָה וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמַאֲכָל חֲלָבִי בְּלִי הַגְעָלָה, נֶאֶסְרוּ בְּשִׁמּוּשׁ, וּלְגַבֵּי הֶכְשֵׁרוֹ יִשְׁאַל חָכָם מוֹרֵה הוֹרָאָה. (שולחן ערוך יורה דעה סימן קכא ס"ד, וכמבואר ברבותינו הראשונים. וכן הוא בגר"א, ערך השלחן, אבני צדק, חק יעקב, רבנו זלמן, רעק"א, החתם סופר, חסד לאברהם אלקלעי, זבחי צדק, זהב שבא לגאון רבי שמעון אגסי ועוד. קכו, קלח)


כָּל כְּלִי הוֹלְכִים בּוֹ אַחַר רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ
הֶכְשֵׁר הַכְּלִי נִקְבָּע עַל פִּי רֹב שִׁמּוּשׁוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁאִם עַל פִּי רֹב הַשִּׁמּוּשׁ בַּכְּלִי הוּא בְּתַבְשִׁילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַחוּת, כְּרֹטֶב אוֹ מָרָק, אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַּם בְּמַאֲכָל יָבֵשׁ שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשׁוֹ הוּא בְּתַבְשִׁיל לַח, הֶכְשֵׁרוֹ בְּהַגְעָלָה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הֶכְשֵׁר כָּל כְּלִי וְכֶלִי. (סימן תנא סעיף ו).

וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַסְּבָרָא בָּזֶה שֶׁנֵּלֵךְ אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הַכְּלִי, הֲרֵי לְמָשָׁל אִם הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ פַּעַם אַחַת בַּכְּלִי בְּיָבֵשׁ, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן, כִּי כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, וְאִלּוּ אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי הַזֶּה עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים בְּלַח, דַּי יִהְיֶה לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה, כִּי נַעֲשָׂה רֹב שִׁמּוּשׁוֹ בְּלַח, וַהֲלֹא בְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?

וְהַדְּבָרִים מְיֻשָּׁבִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ מְנַחֵם עֲזַרְיָה מִפָּאנוֹ. וּתְחִלָּה יֵשׁ לָדַעַת כִּי מִן הַתּוֹרָה דַּוְקָא כְּלִי שֶׁהוּא 'בֶּן יוֹמוֹ' [שֶׁבִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת] צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ פּוֹלֵט טַעַם טוֹב בַּמַּאֲכָל, אֲבָל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ [שֶׁלֹּא בִּשְּׁלוּ בּוֹ אִסּוּר בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת], אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם הֶכְשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁטַּעַם הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ בּוֹ כְּבָר נִפְגַּם, וְטַעַם פָּגוּם אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה.
 וּבְכָל זֹאת חֲכָמִים הִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁיר כְּלִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ, כְּדֵי לְהַפְלִיט מִמֶּנּוּ אֶת הַטַּעַם הַפָּגוּם. וְעַתָּה, כְּלִי שֶׁבָּלַע פְּעָמִים רַבּוֹת בְּלַח וּפַעַם אַחַת בְּיָבֵשׁ - אִם אָכֵן בָּלוּעַ בְּיָבֵשׁ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, יֵשׁ לְהַצְרִיכוֹ לִבּוּן, מֵאַחַר וְטַעֲמוֹ אֵינוֹ פָּגוּם וְלֹא יִפְלֹט אֶלָּא בָּאֵשׁ. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ - זֶהוּ דַּוְקָא שֶׁכְּבָר עָבְרוּ 24 שָׁעוֹת מִבְּלִיעָתוֹ בְּיָבֵשׁ, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִבּוּן, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יִצְטָרֵךְ הַגְעָלָה, אִם הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לָאַחֲרוֹנָה בְּלַח, וַחֲכָמִים הֵם שֶׁהִצְרִיכוּ לְהַכְשִׁירוֹ אַף אִם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בָּ-24 שָׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת כְּלָל. 
וְלֹא הֶחְמִירוּ לְהַצְרִיכוֹ אֶת הַהֶכְשֵׁר הֶחָמוּר יוֹתֵר, אֶלָּא קָבְעוּ לָלֶכֶת אַחַר רֹב שִׁמּוּשׁוֹ, מִבְּלִי לָחוּשׁ לַמִּעוּט. (הרמ"ע מפאנו סי' צו. גינת ורדים, עין יצחק אלחנן, בית דוד, רב פעלים, ועיין שלמת חיים זוננפלד. קמח)

סִירִים - רֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בְּדָבָר לַח, וַאֲפִלּוּ שֶׁפְּעָמִים מְבַשֵּׁל בָּהֶם מַאֲכָל יָבֵשׁ לְלֹא רֹטֶב, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה. וְגַם מִכְסֵה הַסִּיר וְהַיָּדִית צְרִיכִים הַגְעָלָה. (סימן תנא סעי' ה, יב, יד)

יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְנַקּוֹת וְלִגְרֹר הֵיטֵב אֶת הַשַּׁחְרוּרִית שֶׁבְּתַחְתִּית הַכְּלִי, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ, יַגְעִיל אֶת הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא. (קלו)

כַּפּוֹת, כַּפִּיּוֹת וּמַזְלְגוֹת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם הוּא בִּ'כְלִי שֵׁנִי' [דְּהַיְנוּ בִּכְלִי שֶׁהוּרַק אֵלָיו הַמַּאֲכָל מֵהַכְּלִי שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ], אַף הֶכְשֵׁרָם בִּכְלִי שֵׁנִי. וְהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם, וְיָכוֹל לְשָׁפְכָם לְתוֹךְ קְעָרָה, וּבְעוֹד הַמַּיִם חַמִּים מְאֹד, יַנִּיחַ אֶת הַכֵּלִים בַּקְּעָרָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְשִׁירָם בְּעֵרוּי מִכְּלִי רִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְתִּיחַ מַיִם וִיעָרֶה עַל הַכֵּלִים. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים לְהַכְשִׁירָם דַּוְקָא בְּהַגְעָלָה בִּכְלִי רִאשׁוֹן. (סימן תנא סעיף ה, ו. קמד)

סַכִּין - יְנַקֶּה הֵיטֵב וּבִפְרָט בִּמְקוֹם הַחִבּוּר לַיָּדִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַשִּׁמּוּשׁ בְּסַכִּין הוּא בִּכְלִי שֵׁנִי, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת הַחִתּוּךְ דּוֹחֲקִים אֶת הַסַּכִּין בַּמַּאֲכָל, לְכָךְ בּוֹלַעַת הַסַּכִּין יוֹתֵר, וְהֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. וְאוּלָם בְּהַגְעָלָה זוֹ אֵין חִיּוּב לְהַקְפִּיד שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ עַל הָאֵשׁ בִּשְׁעַת הַהַגְעָלָה, אֶלָּא דַּי שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ חַמִּים מְאֹד. (תנא ס"ג. קלז)

מַצֶּקֶת - כֵּיוָן שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁהּ הוּא בִּכְלִי רִאשׁוֹן, הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (סימן תנא סעיף ה)

מֵיחַם מַיִם - שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לְחַמֵּם עָלָיו דִּבְרֵי מַאֲכָל, אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וְרַק יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב מִבַּחוּץ. אַךְ אִם חִמְּמוּ עָלָיו אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת פִּתָּה אוֹ בּוּרֶקָס וְכַדּוֹמֶה, יַגְעִיל אֶת הַמִּכְסֶה, אֲבָל הַמֵחַם עַצְמוֹ מִן הַדִּין אֵין צָרִיךְ הֶכְשֵר. 
כֵּיוָן שֶׁזֶּה נוֹתֵן טַעַם בָּר נוֹתֵן טַעַם שֶׁל הֶתֵּר, כִּי הֶחָמֵץ נָתַן טַעַם בַּמִכְסֶה וְהַמִּכְסֶה בַּמֵחַם בִּזְמָן שֶׁהֶחָמֵץ הָיָה עָדַיִן מוּתָר. וּכְדִלְּהַלָּן בְּמִרְקַחַת שֶׁנֶעֶשְׂתָה בִכְלִי חָמֵץ שֶׁמּוּתָר לְאָכְלָהּ. (פסקי משה קב. ועיין חזו"ע פסח קה)

מַחֲבַת - בֵּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם הַרְבֵּה שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן צִ'יפְּס וּשְׁנִיצְל], וּבֵין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ עִם מְעַט שֶׁמֶן [כְּטִגּוּן בֵּיצָה], הֶכְשֵׁרָהּ בְּהַגְעָלָה. (כן כתבו בתשובות הגאונים, הראבי"ה, הרא"ש, הרוקח, טור ושו"ע סימן תנא סי"א, ויורה דעה סימן קכא ס"ד. ערך השלחן, אבני צדק, רבנו זלמן, חק יעקב, הש"ך, תפארת אדם, שלחן גבוה, החיד"א, זרע אמת ועוד. קלח)

סִיר עוּגָה - שֶׁמּוֹרְחִים בּוֹ מְעַט שֶׁמֶן שֶׁלֹּא תִּשָּׂרֵף הָעוּגָה, אֶפְשָׁר לְהַכְשִׁירוֹ בְּהַגְעָלָה. אַךְ עָדִיף לִקְנוֹת סִיר עוּגָה חָדָשׁ לְפֶסַח. (שלחן גבוה, תפארת אדם, מהר"י בכר שמואל ועוד. קלב)

תַּנּוּר אֲפִיָּה - יְנַקֶּה אֶת הַתַּנּוּר הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל וְזֵעָה שֶׁהִצְטַבְּרוּ בַּפִּנּוֹת.
וְטוֹב שֶׁיַּמְתִּין 24 שָׁעוֹת מֵעֵת הַשִּׁמּוּשׁ הָאַחֲרוֹן בַּתַּנּוּר, וְיַסִּיקֵהוּ לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בְּמִדַּת הַחֹם הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְאָז רַשַּׁאי לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בּוֹ בְּפֶסַח. 
וּמִכָּל מָקוֹם, לְתַבְנִיּוֹת הָאֲפִיָּה לֹא יוֹעִיל הֶכְשֵׁר זֶה, וְלָכֵן לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּבְנִיּוֹת שֶׁל הֶחָמֵץ, אֶלָּא בְּתַבְנִיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְפֶסַח אוֹ בְּתַבְנִיּוֹת חַד פַּעֲמִיּוֹת. (קלב)

מִיקְרוֹגָל לְלֹא גּוּפֵי הַשְׁחָמָה - יְנַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל דְּבוּקִים. וְיַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ קַעֲרַת מַיִם עִם מְעַט חָמְרֵי נִקּוּי, כְּדֵי לִפְגֹּם אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה כְּלָל, וְיַפְעִיל כָּךְ אֶת הַמִּיקְרוֹגָל בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ דַּקּוֹת. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גּוּפֵי הַשְׁחָמָה, הֶכְשֵׁרוֹ כְּהֶכְשֵׁר תַּנּוּר אֲפִיָּה כַּנַּ"ל. (ילקו"י ח"ה שסא)

חֲצוּבָה [הַבַּרְזֶל שֶׁעָלָיו מַנִּיחִים אֶת הַסִּיר בַּבִּשּׁוּל] וְכִירַיִם [הַמִּשְׁטָח שֶׁל הַגַּז] - יְנַקֶּה אֶת כָּל הַחֲלָקִים הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיַחְמִיר לְהַגְעִילָם. 
אַךְ אַף אִם עֵרָה עֲלֵיהֶם מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן, הֻכְשְׁרוּ בְּכָךְ. וְיֵשׁ מַחְמִירִים לְצַפּוֹתָם בִּנְיַר כֶּסֶף. וְהַטַּעַם שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִבּוּן, כִּי אֲפִלּוּ אִם נָפַל אֵיזֶה חָמֵץ יָבֵשׁ עַל הַחֲצוּבָה וְנִצְלָה שָׁם בָּאֵשׁ וְנִבְלַע, מִן הַסְּתָם הוּא נִשְׂרַף. 
וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִשְׂרַף, בְּכָל זֹאת מֵאַחַר וְלֹא מַנִּיחִים בְּפֶסַח אֶת הַמַּאֲכָל עַצְמוֹ עַל הַחֲצוּבָה, אֶלָּא נוֹתְנִים אוֹתוֹ בַּסִּיר, וְהַסִּיר עַל הַחֲצוּבָה - כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין הַבָּלוּעַ בַּכְּלִי יוֹצֵא לִכְלִי אַחֵר שֶׁלֹּא בְּאֶמְצָעוּת רֹטֶב.
 וּבְלָאו הָכִי הֲרֵי רֹב הַנִּבְלַע בַּחֲצוּבָה אֵינוֹ אֶלָּא מִמַּה שֶּׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו, וְאִם כֵּן מֵעִקַּר הַדִּין דַּי לוֹ בָּעֵרוּי בִּלְבַד. (קלז)

הַהֶבְדֵּל בֵּין חָמֵץ לְבָשָׂר וְחָלָב
וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, הֲרֵי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לְהַגְעִיל אֶת הַחֲצוּבָה וְהַכִּירַיִם בֵּין שִׁמּוּשׁ בְּבָשָׂר לְשִׁמּוּשׁ בְּחָלָב, אַף שֶׁפְּעָמִים נִשְׁפָּךְ מֵהַמַּאֲכָל, וּמַדּוּעַ בֶּחָמֵץ אָנוּ מַחְמִירִים? תְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, בְּוַדַּאי שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּשֶׁיֵּשׁ לִכְלוּךְ שֶׁל חָלָב אוֹ בָּשָׂר הַנִּכָּר לָעַיִן, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ. 
אֶלָּא שֶׁלְּגַבֵּי הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב הַבְּלוּעִים בַּחֲצוּבָה וּבַכִּירַיִם, כֵּיוָן שֶׁכָּל בְּלִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא בְּלִיעָה שֶׁל הֶתֵּר [חָלָב לְבַד אוֹ בָּשָׂר לְבַד], סָמְכוּ עַל הַמְּצִיאוּת הַמּוּכַחַת שֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אֶת הַנִּשְׁפָּךְ עַל הַחֲצוּבָה מִיָּד. אוּלָם בְּפֶסַח הֶחְמִירוּ, מִשּׁוּם הַחֻמְרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אִסּוּר חָמֵץ. (קלז)

פְּלָטָה שֶׁל שַׁבָּת - יְנַקֶּה הֵיטֵב אֶת הַפְּלָטָה מִכָּל חֲשַׁשׁ חָמֵץ דָּבוּק, יַדְלִיקָהּ וִיעָרֶה עָלֶיהָ מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קלח) וְאוּלָם אִם יֶשְׁנָהּ רְגִילוּת לְחַמֵּם חַלּוֹת בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי הַפְּלָטָה, יְצַפֶּה אוֹתָהּ הֵיטֵב בִּנְיַר כֶּסֶף, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּפֶסַח.

שַׁפּוּדִים וּרְשָׁתוֹת - שֶׁצָּלוּ בָּהֶם חָמֵץ עַל הָאֵשׁ [כְּגוֹן קְצִיצוֹת בָּשָׂר הַמְעֹרָבוֹת בְּפֵרוּרֵי לֶחֶם], הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִים מֵהֶם. וְאִם טָעָה וְהִכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד וְצָלָה בָּהֶם בְּפֶסַח, רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַמַּאֲכָל. וְאִם צָלָה בָּהֶם בָּשָׂר וְלֹא יָדוּעַ לוֹ שֶׁהָיָה מְעֹרָב בָּהֶם פֵּרוּרֵי לֶחֶם, דַּי לְהַגְעִילָם. (קכו)

מֵדִיחַ כֵּלִים - יְנַקֵּהוּ הֵיטֵב עִם חָמְרֵי נִקּוּי, וְטוֹב שֶׁיַּפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה עִם מַיִם רוֹתְחִים וְחָמְרֵי נִקּוּי. (ילקו"י ח"ה עמוד שס) וּמִן הַדִּין מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֵדִיחַ כֵּלִים בִּכְלֵי בָּשָׂר וּכְלֵי חָלָב יַחַד. וכמבואר בהרחבה בחוברת 'כשרות המטבח' בהלכה.

שַׁיִשׁ מִטְבָּח - יָדִיחַ וִינַקֶּה אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּכָל הַפִּנּוֹת, וִיעָרֶה עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. וְאִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְקַלְקֵל מֵהַמַּיִם הָרוֹתְחִים, יְצַפֶּה אֶת הַשַּׁיִשׁ בִּנְיַר כֶּסֶף. (קס)

כִּיּוֹר חַרְסִינָה - יְדִיחֵהוּ הֵיטֵב, וִיעָרֶה עָלָיו [ג' פְּעָמִים] מַיִם רוֹתְחִים מִכְּלִי רִאשׁוֹן. (קנא)



סוּגֵי כֵּלִים שׁוֹנִים:

כְּלֵי זְכוּכִית - שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן: "כְּלֵי זְכוּכִית אֵינָם בּוֹלְעִים וְאֵינָם פּוֹלְטִים". עַל כֵּן אֵינָם צְרִיכִים שׁוּם הֶכְשֵׁר, וַאֲפִלּוּ אִם הִכְנִיסוּ בָּהֶם מַשְׁקֶה חָמֵץ חַם אוֹ קַר לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ כְּבַקְבּוּקֵי בִּירָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁטְפֵם וִידִיחֵם הֵיטֵב. 
כֵּן פָּסַק מָרָן רַבֵּנוּ יוֹסֵף קָארוֹ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תנא סעיף כו). וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן כּוֹסוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל זְכוּכִית לְמַאַכְלֵי בָּשָׂר וּלְמַאַכְלֵי חָלָב.

כן דעת רוב הראשונים, ומהם: רבנו תם, הרשב"א, הרא"ש, הר"ן, המאירי, המרדכי, האשכול, הראבי"ה, המכתם, הרשב"ץ, רבנו ירוחם, אוהל מועד ועוד. וכן פסקו רבים מהאחרונים, הכנסת הגדולה, הפרי חדש, שלחן גבוה, שער המפקד, הפרי מגדים ועוד, והעידו שכן המנהג בארץ ישראל וגלילותיה. 
ואף הרמ"א לא החמיר אלא בפסח, אבל בין בשר לחלב מודה לרוב הראשונים שמותר, כך כתבו הכנסת הגדולה, מנחת יעקב, קהל יהודה, זרע אמת, מהר"ם מבריסק, מהר"י אשכנזי ועוד. וּבִתְשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת לַגְּרַ"מ שְׁטֶרְנְבּוֹךְ כָּתַב, שֶׁגַּם בְּלִיטָא נָהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה בֵּין בָּשָׂר לְחָלָב. וּבְשׁוּ"ת מִשְׁנֵה הֲלָכוֹת (ח"ט קסח) 

שָׁאַל הַשּׁוֹאֵל, עַל מַה סָּמְכוּ רַבִּים מִבְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהָקֵל בִּכְלֵי זְכוּכִית בְּבָשָׂר וְחָלָב, מֵאַחַר וְלֹא מָצָא לָזֶה סֶמֶךְ בְּשׁוּם מָקוֹם. 
וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב, שֶׁלֹּא רָאִינוּ אֵינָהּ רְאָיָה, שֶׁהֲרֵי כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁאַף לַמַּחְמִירִים בִּכְלֵי זְכוּכִית, הֶחְמִירוּ דַּוְקָא בְּפֶסַח שֶׁאִסּוּרוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, אֲבָל בִּשְׁאָר אִסּוּרִים לֹא חָשְׁשׁוּ. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד, וְסִיֵּם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "וְשָׁמַעְתִּי מִגָּדוֹל אֶחָד בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית רָצְתָה לְהַחְמִיר וְלָקַחַת כּוֹסוֹת שֶׁל זְכוּכִית לְבָשָׂר לְבַד וּלְחָלָב לְבַד, וּמִחָה בָּהּ וְאָמַר, כָּךְ רָאִיתִי בְּבֵית אִמִּי הַצִּדְקָנִית שֶׁהָיְתָה מְקֻבֶּלֶת מִגְּאוֹנֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הַקּוֹדֵם, וְכֵן רָאִיתִי אֵצֶל שְׁאָר צַדִּיקֵי הַדּוֹר הֶעָבָר, וְאֵינִי רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בְּבֵית אִמִּי, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". עכ"ד. (קנב) 
וְכֵן הוֹדִיעַ מָרָן הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל בְּשִׁעוּרוֹ הַקָּבוּעַ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּלַּוְּיָן, שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבֵיתוֹ בֵּין בַּפֶּסַח וּבֵין בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּנָה לְהִשְׁתַמֵּשׁ בְּאוֹתָם כְּלֵי זְכוּכִית כְּדַעַת כָּל הַפּוֹסְקִים הֲנָ"ל.

מִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר בִּכְלֵי זְכוּכִית שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם בְּחָמֵץ חַם, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. (הרמ"א סימן תנא סעיף כו) וְאוּלָם, כְּלֵי זְכוּכִית שֶׁל דּוּרָלֶקְס וּפַּיְרֶקְס, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לְבִשּׁוּל עַל הָאֵשׁ מַמָּשׁ, יְכוֹלִים בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַכְשִׁירָם עַל יְדֵי הַגְעָלָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. וְאֵין צָרִיךְ לְשָׁטְפָם אַחַר כָּךְ בְּמַיִם קָרִים כַּנָּהוּג לְאַחַר הַהַגְעָלָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִתְפּוֹצְצוּ לִרְסִיסִים. (קנה)

עֲדוֹת הַמִּזְרָח שֶׁנָּהֲגוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ לְהַחְמִיר בִּכְלֵי זְכוּכִית, וּבָאוּ וְקָבְעוּ אֶת מְקוֹמָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַשָּׁאִים לְשַׁנּוֹת מִמִּנְהָגָם וּלְהָקֵל כְּדַעַת מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אַף בְּלִי הַתָּרָה. (קנה, קנז, פו)

כְּלֵי פְּלַסְטִיק, עֵץ, אֶבֶן, אֶמַיְל [פַּח מְצֻפֶּה בְּחֹמֶר לָבָן אוֹ צִבְעוֹנִי] - כְּדִין כְּלֵי מַתָּכוֹת. (קנא, קנז)

כְּלֵי חֶרֶס - אֵין מוֹעִיל לָהֶם הֶכְשֵׁר, מֵאַחַר וְהַתּוֹרָה הֵעִידָה עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם פּוֹלְטִים, וְלָכֵן יְנַקֶּה אוֹתָם הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמֵץ נִכָּר בָּהֶם, וְיַצְנִיעֵם בְּמָקוֹם מְיֻחָד, וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּפֶסַח. וְאוּלָם אִם הַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם בְּמַשְׁקֶה חָמֵץ צוֹנֵן כְּמוֹ בִּירָה, וְשָׁהָה הַמַּשְׁקֶה בְּתוֹכָם 24 שָׁעוֹת וָמַעְלָה, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה.
אוֹ שֶׁיְּמַלְּאֵם מַיִם, וּלְאַחַר 24 שָׁעוֹת יְרוֹקֵן אֶת הַמַּיִם וִימַלֵּא שׁוּב מַיִם אֲחֵרִים לְמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת, וִירוֹקֵן וִימַלֵּא שׁוּב לְמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת, וְאָז יִהְיֶה רַשַּׁאי לָתֵת לְתוֹכָם יַיִן לְלֵיל הַסֵּדֶר. (סימן תנא ס"א, סכ"א. קמט)

שִׁמּוּשׁ בְּצוֹנֵן
כֵּלִים שֶׁרֹב שִׁמּוּשָׁם בְּצוֹנֵן, כְּגָבִיעַ שֶׁל קִדּוּשׁ וְכוֹסוֹת כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, שֶׁשּׁוֹתֶה בָּהֶם מַשְׁקִים שֶׁל חָמֵץ כְּמוֹ בִּירָה אוֹ וִיסְקִי, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדֵּי פַּעַם נוֹתֵן בָּהֶם מַשְׁקֶה חַם וּמֻטְבָּל בּוֹ בִּיסְקְוִיט, דַּי לְשָׁטְפָם וְלַהֲדִיחָם הֵיטֵב. וּבְנֵי אַשְׁכְּנַז מַחְמִירִים לְהַגְעִילָם בְּרוֹתְחִים. (סימן תנא ס"ו. קמז)

מְקָרֵר - יְנַקֶּה הֵיטֵב, וּבִפְרָט בַּגּוּמִיּוֹת שֶׁבְּדַלְתוֹת הַמְקָרֵר וּבַחֲרִיצִים. (קמח)

שֻׁלְחָן - אִם אוֹכֵל יְשִׁירוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לְלֹא מַפָּה, נָהֲגוּ לְעָרוֹת עָלָיו מַיִם רוֹתְחִים. אַךְ אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּתְקַלְקֵל, דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּכַסֶּה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּמַפָּה כָּל יְמֵי הַפֶּסַח. (קנט)

שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת - יִשְׁטְפֵן וִינַקֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב, וְטוֹב לְעָרוֹת עֲלֵיהֶן מַיִם חַמִּים. (סג, קמה)

צַעֲצוּעִים - יֵשׁ לִשְׁטֹף וּלְנַקּוֹת הֵיטֵב אֶת כָּל צַעֲצוּעֵי וּמִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים.

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏