ויקרא- קורבן כמו של אדם הראשון

נות לאחר הקמת המשכן?" תשובתו הנפלאה של הרמב"ן והמהות של המשכן. ביאור נפלא של הכלי יקר על הפסוק: "אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה.." מדוע השתמשה התורה דווקא במילה: "אדם"?!...

קורבן כמו של אדם הראשון

"אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קורבניכם"

בעזרת ה' יתברך אנו פותחים את החומש השלישי שבחמשת חומשי התורה - חומש ויקרא.

הרמב"ן כותב שהחומש הזה עוסק בענייני הקרבנות והוא מגיע דווקא לאחר הקמת המשכן כיוון  שכל מטרתו של המשכן הוא הקרבנות = כפרת עוונות.


הפרשה הראשונה בחומש ויקרא פותחת בפסוק השני: "אדם כי יקריב מכם.."

ונשאלת השאלה:
למה השתמשה התורה במילה: אדם? והלא יש ארבע שמות: אדם, איש,  אנוש וגבר, למה אם כן נבחר דווקא אדם?!

רש"י משיב: 
התורה באה להורות הלכה בענייני הקורבנות: כשם שאדם הראשון היה הכל שלו ולא הקריב מן הגזל, כך אתם אל תביאו מן הגזל.

הכלי יקר מביא: 
שאדם הראשון הוא זה שהקריב קורבן ראשון בבריאה. המדרש מביא זאת על הפסוק: "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס" 

הגמרא (במסכת עבודה זרה דף ח.) מתארת את מחשבתו של אדם הראשון לאחר שחטא וסולק מגן-עדן:

תנו רבנן: יום שנברא בו אדם הראשון, כיון ששקעה עליו חמה, אמר: אוי לי, שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו, כיון שעלה עמוד השחר, אמר: מנהגו של עולם הוא, עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנאמר: "ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס".

לפי המדרש הוא הביא קורבן שור בעל קרן אחת - המשובח שבבהמות. 

הקרבנות הבאים הוקרבו על ידי קין והבל, כאשר לכל אחד מהם היה מעלה וחיסרון: 
קין הוא שרצה להביא ביוזמתו - יתרון, אך הביא מהירוד שבפירות הארץ - חיסרון (לדעת הזוהר הביא פשתן כי סופי התיבות של קורבן הוא פשתן (קופ, ריש, בית, נון).

לעומתו הבל הביא מבכורות צאנו - יתרון, אך חיקה את קין - ו"הבל הביא גם הוא" לא מרצונו האישי - חיסרון.

מבאר הכלי יקר:
לכן אומרת התורה "אדם כי יקריב" לא כהבל ולא כקין אלא כאדם הראשון - שהביא גם את המשובח ביותר - שור בעל קרן אחת ועשה זאת מרצונו... 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏