תצווה- נר תמיד סמל לתורה!

התמדה ומסירות תמידית ללימוד התורה: "סיפור על הגאון מוילנא" היה ידוע בהתמדתו המופלאה. כל הימים היה יושב בחדר סגור ועומל בתורה בכל כוחו. "מעשה על התמדה בתורה" גם בעת סכנת נפשות של ממש וההצלה שבאה בשל המסירות ללימוד התורה...

נר תמיד סמל לתורה!

"להעלות נר תמיד"

נר התמיד שהיה הכהן הגדול מעלה במנורה שבמקדש הוא סמל לתורה, כמו שנאמר: "כי נר מצוה ותורה אור"

נר תמיד זה לא כבה לעולם, כך גם התורה אינה נכבית לעולם ומאירה תמיד לעולם וליושביו. 

על כל אחד ואחד להגות בתורה יומם ולילה, וכך אנו שומרים על האור הזה, שימשיך וידלק תמיד.

הגאון מוילנא היה ידוע בהתמדתו המופלאה. כל הימים היה יושב בחדר סגור ועומל בתורה בכל כוחו. 

פעם אחת לאחר חמישים שנה שלא נפגשו, הגיעה אחותו לבקרו. יצא הגאון לראותה וברך: "ברוך... מחיה המתים", כפי המבואר בהלכה. 

אך המשיך אח"כ ואמר: "אחותי היקרה, אמנם לא התראינו זמן רב, אך כשאבוא לעולם הבא אדרש לתת דין וחשבון על כל הרגעים שלא ניצלתי אותם ללימוד התורה, ולכן, לא אוכל לבזבז את זמני בשיחה בטילה, ועלי לשוב לחדרי לתלמודי"...

מעשה נוסף המורה על התמדה בתורה גם בעת סכנת נפשות של ממש: 

בזמן מלחמת העולם הראשונה הכריז הצבא הרוסי, שאסור להדליק את האור, כדי שהאויב לא ידע היכן ישנם מקומות ישוב. פעם אחת בקו הגבול ליד העיירה טבריג, שכבו כיתת רוסיים במארב והבחינו באור קטן הבוקע מהחלון. הם היו בטוחים הם כי מדובר במרגל שמאותת לגרמנים ומראה להם את הדרך לעיירה. 

המפקד נתן פקודה והלכו והסתערו ופרצו את דלת הבית. מה נדהמו לגלות כשראו את רבה של טבריג כשהוא רכון על ספריו ושקוע בלימודו. "עמוד, מרגל הינך, צא החוצה להורג"! כך אמר לו המפקד. 

"אם נגזרה הגזרה להוציאני להורג, אקבלה באהבה, אך בקשה לי אליך, עסוק אני כעת בדבריו הקשים של הרמב"ם... אנא, תן לי לסיים ולהבינם עד תום ואח"כ עשה בי כרצונך"... - ענה לו הרב. 

חזר הרב לספריו בלי לשים לב לחיילים העומדים סביבו, ואז נשמעו קולות נפץ אדירים, הצבא הגרמני פתח במתקפה חזקה על הצבא הרוסי, והמפקד והחיילים יצאו להילחם ועזבו את הרב לנפשו...
(וקראת לשבת עונג)



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏