פורים- "דיני מתנות לאביונים"

"הלכות מתנות לאביונים" המצווה וטעמה, מתי צריך לתת מתנות לאביונים?", "למי צריך לתת מתנות לאביונים?" "האם רשאי אדם לתת מתנות לאביונים כמה ימים קודם פורים?" מה נותנים וכמה?, "מי חייב לתת מתנות לאביונים?"

מתנות לאביונים 

המצווה וטעמה
חייב אדם לתת ביום פורים שתי מתנות לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון, כדי שיהיה להם לשמוח יחד עם כל בית ישראל. כמו שנאמר: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִיש לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. (קסה, קסח, קעא)

זמן המצוה - ביום ולא בלילה. ויתנם לאחר קריאת המגילה. (שער הכוונות).

רשאי אדם לתת מתנות לאביונים כמה ימים קודם פורים, ובלבד שיודע שלא ישתמש בהם האביון עד שיגיע יום הפורים, שהוא שעת חיוב הנתינה. ועל כן, מה שישנם אנשי אמת שאוספים מתנות לאביונים קודם פורים, ומחלקים ביום פורים עצמו, הנותן להם מקיים את המצוה ללא שום חשש. 

מה נותנים? - כסף או מאכל, אבל לא חפצים אחרים. והנותן צ'יק לאביון, יוצא ידי חובה. כי אפילו אם הבנק סגור בפורים, עדיין יכול לקנות בו. (קסו, קע)

כמות המתנה - מן הדין יוצא ידי חובה כשכל מתנה היא פרוטה. [ופרוטה היא המטבע הפחות ביותר שיוצא בשוק = 10 אגורות.] אבל טוב שתהיה כל מתנה במחיר של סעודה אחת פת ולפתן [162 גרם]. וכל המרבה, הרי זה משובח. (קסו)

למי נותנים? - הנותן לאיש ואשתו אביונים, יוצא ידי חובת שתי מתנות לשני אביונים. וכן לאב ובנו אביונים. ומעלה יותר לתת ליתומים ואלמנות. (קסז)

רשאי לתת לאביון קטן. [אבל משלוח מנות לא מועיל לתת לקטן, משום שכתוב 'איש לרעהו', 'איש' היינו גדול, ו'רעהו' משמע כמוהו - גדול, שאין דרך האיש לעשות ריעות עם קטן.] (קמו, קסח)

בסבר פנים יפות - צריך לתת את המתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, שלא יתבייש המקבל. וכמו שכתב מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמט ס"ג): "צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב. 

ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו". ורשאי לתת לאדם אחר שהוא יעביר את המתנות לאביונים ביום פורים. ואדרבה ישנה מעלה גדולה יותר, כשהאביון לא יודע מי הנותן. [אבל במשלוח מנות, צריך שידע מי הנותן, כדי שתרבה ביניהם אהבה ואחוה, וכמבואר לעיל.] (קסז, קעב)

איך משמחים את הקב"ה? - כתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות כמיטב יכולתו במתנות לאביונים, יותר מלהרבות בסעודת פורים, ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אצל הקב"ה, כאדם המשמח לב עניים, יתומים ואלמנות. שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, כמו שנאמר (ישעיה נז טו): מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים". (קסח)

מה שירצה יעשה - אין המקבל חייב לקנות ממעות אלו דברי מאכל דוקא, אלא רשאי לעשות בהם כרצונו, לקנות בגדים, נעלים וכל שאר צרכיו. (קעב)

בני הבית - גם בני הבית חייבים במתנות לאביונים. ונכון שהאבא יתן עבור אשתו ובניו ובנותיו, כדי שלא יצטרכו הם לחפש אחר האביונים.

אביון - גם עני המתפרנס מהצדקה, חייב לתת מתנות לאביונים. ועני שנתן לחברו פרוטה, רשאי חברו להחזיר לו, ויצאו ידי חובה שניהם במתנה אחת לאביון אחד. ויכולים לעשות כן עם עוד עני, ויקיימו שתי מתנות לשני אביונים. 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏