פורים- "הלכות אבלות בפורים"

"דיני אבלות בפורים" מענייני אבלות בפורים, דין אונן בפורים, סעודת הבראה ביום פורים, עלייה לבית הקברות ביום פורים, דיני פורים שחל בתוך ימי השבעה, "האם מותר לעשות אזכרה בפורים?" "האם מותר להתענות בימי פורים?"

מענייני אבלות בפורים

אונן - שעדיין לא נקבר מתו, אסור בבשר ויין, אבל בפורים מותר, כיון שאין אבלות של יחיד דוחה את שמחת פורים שהיא מצוה של רבים. ואינו מניח תפילין, אלא אם כן נפטר המת לפני פורים ונקבר בפורים, שמניח ועם ברכה. (קפו, קצב)

סעודת הבראה - המנהג בירושלים שלא להברות בפורים, אלא על אב ואם. ובשאר מקומות עושים הבראה בפורים, אך טוב להברות רק בעוגות וקפה ולא בביצים. (קצג)

שבעה - אין אבלות נוהגת בפורים כלל, לא בי"ד ולא בט"ו, לא ביום ולא בלילה. ולכן לא ישב על הארץ, ולא ילבש בגד קרוע אלא בגדי שבת וחג, וינעל נעלי עור. ואמנם נוהג אבלות בדברים שבצנעא בלבד, כמו בשבת. (יורה דעה סימן תא ס"ז). (קפז) וכשחל פורים משולש בירושלים, נוהג אבלות ביום ראשון ט"ז באדר. (רכז)

בית הקברות - לא יעלו לבית הקברות ביום פורים, ולכן מי שיש לו יום השנה בפורים, יקדים לעלות לבית הקברות יום או יומיים קודם פורים.

אזכרה - ימי הפורים, אף על פי שהם ימים טובים לישראל, מותר לעשות בהם אזכרה [יארצייט] לנפטר למלאות השבעה או השלושים או השנה. אלא שיזהרו שלא לספר בשבחיו של הנפטר ולא יבכו, אלא ידברו רק דברי תורה מענייני המגילה, וחיזוק באמונה ובטחון לעילוי נשמתו של הנפטר. וכמבואר בחוברת "ימי החנוכה בהלכה ובאגדה".

תענית - אסור להתענות בשני ימי הפורים, כיון שהם ימים טובים לעם ישראל. ואפילו אם חל יום השנה של אביו או אמו, שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן תקסח ס"ח) שטוב להתענות ביום זה, מכל מקום בימי הפורים לא יתענה כלל. והוא הדין שאין להתענות בירושלים בפורים משולש ביום ראשון ט"ז באדר, כיון שעליו לקיים מצות סעודת פורים. (רכז)

ובלאו הכי כיום שהדורות נחלשו, ואם יתענה יש חשש שימעט מעסק התורה, עדיף שלא יתענה אפילו בשאר ימות השנה, אלא ישב ויעסוק בתורה, וזכות התורה תעלה במעלות גבוהות מאוד מאוד את הוריו הנפטרים, ובפרט אם זוכים לארגן שיעור תורה ברבים לעילוי נשמתם.




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏