פורים- "הלכות סעודת פורים"

"הלכות סעודת פורים": המקור למצוות היום, זמן סעודת פורים, מה הדין כשחל פורים ביום שישי, המצווה בלחם ובשר ויין, שירה ודברי תורה בסעודת פורים, דין אָבֵל בתוך שנה בסעודת פורים, דין על הניסים בסעודת פורים, דין השותה לשוכרה...

סעודת פורים

המקור למצוות היום
נאמר במגילה (פרק ט): וַיִּכְתֹּב מָרְדְּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים, אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה: כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִיש לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

זמן הסעודה - ביום, ואם עשה בלילה, לא יצא ידי חובתו. שנאמר 'ימי' משתה ושמחה, ימים ולא לילות. ועל פי הקבלה, יש לעשותה בבוקר. (הרש"ש, השל"ה, הפרי מגדים, הגר"א ועוד. (קעח, קפא)

כשחל פורים ביום שישי, אף הנוהגים בכל שנה לעשות את הסעודה בצהרים, יקדימו את הסעודה לבוקר, ובעיקר קודם חצות היום [בערך: 11:45], כדי שיאכלו בליל שבת לתיאבון. ומכל מקום אם לא הקדימו הסעודה, רשאים לעשותה כל היום, אבל בליל שבת בודאי שלא יוצאים ידי חובת סעודת פורים. (ת"ה שמו)

לחם ובשר - מצוה להרבות בסעודת פורים. ולכתחילה יאכל לחם, כדי לקבוע סעודה. וטוב שיאכל בשר בהמה דוקא, כי יש אומרים שלא יוצא ידי חובה בעופות ודגים, שאין שמחה אלא בבשר בהמה. (חגיגה ח ע"א) (כן כתבו לקט יושר, היעב"ץ, החתם סופר, מועדי ה', שמחת יהודה, דבר משה אמריליו, באר היטב, הגאון ממונקאטש, הגר"מ הלברשטאם ועוד. קעג)

יין - ישתה יין יותר מהרגלו. וכתב המאירי: "חייב אדם להרבות בשמחה בפורים, ובאכילה ושתיה, עד שלא יחסר דבר מעל שלחנו. 
ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות יין כל כך ולהשתכר, ולהפחית כבודנו מתוך השמחה, כי לא נצטווינו על שמחת הוללות ושטות, אלא על שמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' יתברך, ולהודות לו ולברך בשמו על הניסים שעשה לנו". ע"כ. 

ובספר חיי אדם כתב: "כיון שכל הנס נעשה על ידי משתה היין שעשתה אסתר, ציוו רבותינו לשתות יין יותר מהרגלנו לזכר הנס. אולם היודע בעצמו שבשתייתו יזלזל במצוה מן המצוות, כגון בברכת המזון או שלא יתפלל מנחה או ערבית או שיתנהג בשחוק וקלות ראש, מוטב לו שלא ישתה". 

ולכן ישתה מעט יותר מהרגלו וילך לישון, וכשהוא ישן, אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ובזה יקיים מה שאמרו חז"ל (מגילה ז ע"ב): "חייב איניש לבסומי [להתבשם ביין] בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". (רמב"ם. קעה)

הנשים, לא ישתו אלא מעט יין, כי גנאי לאשה לשתות יין רב. (כתובות סה ע"א) (קעו, קעח)

שירה ודברי תורה - מה טוב ומה נעים להרבות בשירות ותשבחות לה' יתברך, כי טוב להודות לה' ולזמר לשמו כי נעים, על כל הטוב אשר גמלנו. ויספר על הניסים הגדולים, היאך הרגו היהודים בשונאיהם, ואף אחד לא נכחד מישראל. וטוב שיאמר לבני ביתו כמה מהלכות הפסח, וכנזכר לעיל. (קפא)

שבת אחים - יש קהילות שנהגו לקבץ כמה משפחות, ולקיים יחד סעודת הפורים, ומזמרים לה' יתברך, עם דברי תורה וחיזוק באמונה ובטחון בה'. אמנם, כל זה טוב ונכון כאשר מתנהל הכל בקדושה, ובהפרדה בין גברים לנשים, אבל אם חס ושלום יושבים בערבוביא, שומר נפשו ירחק ממקומות אלו. 

ומי שיראת שמים נוגעת אל ליבו, ורוצה להציל את עצמו ואחרים מראיות אסורות, ידבר על לב האחראים שיארגנו הסעודה בקדושה ובטהרה. ואין ספק כי אז יערב לה' סעודה כזו, ויאכלו ענוים וישבעו. ואשרי העושים כן ומְעַשִּׂים לאחרים, שזכות הרבים תלויה בהם.

אָבֵל בתוך שנה - יכול להשתתף בסעודת פורים שנערכת חוץ לביתו. [כמו שמותר לו להשתתף בסעודות מילה, סיום מסכת, ובסעודה לגמרה של תורה בשמחת תורה וכיוצא, מפני שהן סעודות מצוה.] אלא שאם יש שם כלי נגינה, טוב שימָנע מלהיות שם. ואולם אם הוא עצמו יודע נגן, מותר לו לנגן לכבוד פורים וסעודת מצוה. (קפ, קצד)

על הניסים - בכל סעודת פת שאוכלים בפורים, בין בלילה בין ביום, מוסיפים בברכת המזון 'על הניסים'. ואם שכח ולא אמר, אם נזכר כשאמר 'ברוך אתה' קודם שהמשיך 'ה' על הארץ ועל המזון', חוזר ואומר 'על הניסים'. אבל אם כבר אמר 'ברוך אתה ה', כיון שהזכיר שם ה', ימשיך את ברכת המזון. 

וטוב שיוסיף באמירת 'הרחמן', נוסח זה: 'הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה' וכו'. (קפב)

שיכור - מי ששתה יין והשתכר והתחיל לרקוד ולהסתובב, והזיק לחברו או לכלך את בגדיו, חייב לשלם לו כפי מה שהזיק, שאין הבדל בין המזיק בפורים למזיק בשאר ימות השנה. וכתבו השל"ה והאליה רבה: "ושומר נפשו ירחק מזה, כי זוהי שמחת הוללות, ולא נצטוינו אלא על שמחה של מצוה". 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏