פורים- "הלכות פורים משולש"

"הלכות פורים משולש" כאשר חל ט"ו באדר בשבת, גם בירושלים קוראים את המגילה ביום שישי - י"ד אדר. "מדוע יש פורים משולש?", הדינים ליום שישי יום שישי - י"ד באדר והדינים ליום שבת - ט"ו באדר והדינים ליום ראשון - ט"ז באדר... "מדוע דוחים את סעודת פורים ליום ראשון?"

הלכות פורים משולש 

כאשר חל ט"ו באדר בשבת, גם בירושלים קוראים את המגילה ביום שישי - י"ד אדר. 

והטעם, מאחר ונתנה התורה כח לחכמי ישראל לגזור גזרות, למען ישמרו ישראל את דיני התורה כדת, ולא יבואו לידי מכשול חס ושלום. 

למשל: כשחל ראש השנה בשבת, גזרו חז"ל שלא לתקוע בשופר. והטעם, מכיון שהתורה אסרה בשבת להוציא חפצים מרשות היחיד [מהבית] לרשות הרבים [לרחוב] כשאין עירוב בעיר, ואולי ישכח מישהו ששבת היום ויוציא את השופר לרשות הרבים. כמו כן, כשחל ט"ו תשרי בשבת, אין נוטלים את הלולב, כי שמא יטעו ויוציאו את הלולב לרשות הרבים. 

וזהו הטעם בפורים, שגזרו חכמים שלא לקרוא מגילה בשבת, שמא יטעו ויוציאו את המגילה לרשות הרבים, לכך מקדימים לקראה ביום שישי. ואולם, אינם עושים את כל מצוות הפורים בי"ד כערי הארץ, אלא מחלקים את מצוות הפורים [קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, משתה ושמחה, על הניסים, וקריאת התורה] לשלושה ימים, ועל כן נקרא שמו 'פורים משולש'.


יום שישי - י"ד באדר
מקיימים בירושלים שתי מצוות: א. קוראים את המגילה בלילה וביום. ב. נותנים מתנות לאביונים ביום. והטעם שנותנים ביום זה, כי עיניהם של עניים מייחלות ומצפות למקרא מגילה, כי בשעת הקריאה, מחיבת הנס, הלב פתוח לתת להם בעין יפה. (רטו)

אין אומרים 'על הניסים', ואם טעה ואמר בתפלה או בברכת המזון, אינו חוזר. וטוב לעשות סעודה נאה ביום שישי בבוקר. (קטו. ת"ה שסב)

מלאכה - מותר לבני ירושלים לעשות מלאכה, שאין זה זמן פורים ממש. (רטז)


יום שבת - ט"ו באדר
עושים עוד ב' דברים: א. אומרים 'על הניסים' בתפלות ובברכת המזון. ב. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים פרשת השבוע, ובשני קורא המפטיר קריאת פורים 'ויבוא עמלק'. ומפטירים בנביא (שמואל א טו) "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל", כהפטרת 'שבת זכור'. אבל בשאר הערים, מוציאים ספר תורה אחד, ומפטירים הפטרת פרשת השבוע כבכל שבת. (ריז, ריט)

תושב ערי הפרזות שבא לשבות בשבת בירושלים, לכתחילה לא יעלה לעליית מפטיר, אולם אם קראוהו בשמו כמנהג בני אשכנז, רשאי לעלות. (קטו)

מנה כפולה - טוב להכין עוד מנה לסעודת יום שבת לכבוד פורים, וישתה מעט יין יותר, לזכר הנס. וכן טוב שישלח מנות לחבר אחד, אם יש עירוב בעיר. (רכ, רכה)

דרשה - יש לדרוש לקהל בשבת, בהלכה ובאגדה מענייני הפורים. (רכ. ת"ה שסב)

מוקצה - המגילה היא מוקצה בשבת זו לתושבי ירושלים. כיון שגזרו שלא יקרא בה שמא יוציאה לרשות הרבים, אבל בשאר השבתות, אינה מוקצה. (קז)

יום ראשון - ט"ז באדר
מקיימים עוד שתי מצוות: א. משלוח מנות. ב. סעודת פורים. ולא אומרים 'על הניסים' לא בתפילה ולא בברכת המזון. ואולם בברכת המזון טוב שיאמר, "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר...". (רכ, רכז)

הטעם שדוחים את משלוח המנות ליום ראשון, ולא עושים אותו בזמנו בט"ו בשבת, מאחר ויש בזה איסור הוצאה לרשות הרבים כשילך לבית חברו. (המאירי, המכתם, ארחום חיים, כל בו ומהר"ם די לונזאנו. רכה)

והטעם שדוחים את סעודת פורים ליום ראשון, ולא עושים אותה בזמנה בט"ו בשבת, לפי שנאמר: לעשות אותם ימי משתה ושמחה, דהיינו המשתה צריך להיות ביום שנקבע לעשותו שמחה על ידי חכמים, אבל השבת - השמחה בה נקבעה בידי שמים כבר מששת ימי בראשית, כמו שדרשו חז"ל בסִפְרֵי 'וביום שמחתכם' אלו השבתות. (ירושלמי) 

ועוד טעם, שאם יעשו את הסעודה בשבת, לא יהיה ניכר שזה לכבוד פורים, שהרי בכל שבת אנחנו סועדים סעודה חשובה. (מעשה רוקח) ועוד טעם, שכיון שמשלוח מנות נדחה ליום ראשון, והרי טעם משלוח מנות כדי שתהיה סעודה לנזקקים, לכן דוחים את הסעודה ליום ראשון, כדי שיסעדו ממשלוחי המנות. (המאירי, המכתם וארחות חיים) (רכ, רכה)

וידוי - אין אומרים וידוי בירושלים בתפלה, כיון שהוא יום משתה ושמחה. (רכז) והמנהג שלא לאומרו גם בשאר המקומות.




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏