פורים- "הלכות יום פורים"

"הלכות יום פורים" סדר הבוקר, תפילת שחרית ביום פורים וזמנה, קריאת התורה ופרשה קטועה, דין עלייה לתורה של תושב ערי הפרזות שקרא את המגילה בי"ד בעירו, ועלה בליל ט"ו לירושלים, דיני פורים שחל ביום שישי" ההכנות לשבת, וקידוש סמוך לסעודה,

יום פורים 

סדר הבוקר
יקום בבוקר בזריזות ובשמחה לעבודת בוראו, ובפרט לקראת היום הגדול והקדוש הזה, שאנחנו זוכים, ובאים לפנינו כמה וכמה מצוות חשובות לקיימן.

תפלת שחרית

זמן התפלה - בגמרא (פסחים ו ע"א) למדנו ממשה רבנו שצריכים להתכונן וללמוד את הלכות הפסח, שלושים יום קודם הפסח. נמצא שביום פורים שהוא יום השלושים שקודם הפסח, יש להתחיל בלימוד הלכות פסח. וכבר דרשו חז"ל (מגילה טז ע"ב): "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה". (קפא)

וסיפר רבי מנחם מנדל מקוצק שפעם אירע ביום פורים, שכל העולם היו עסוקים ברגע אחד בסעודת פורים ובשאר מצוות היום ולא למדו תורה, ובדיוק באותה שעה ישב הגאון מביאלא ועסק בתורה, ונעשה מזה רעש גדול בשמים, ונתנו לו בן עם נשמה גבוהה, הלוא הוא הגאון האבני נזר שהאיר את העולם בתורתו. (קפא)

על כן, מה טוב ומה נעים מה שנהגו רבים להתפלל שחרית בנץ החמה, וקובעים לאחר התפלה שיעור כשעה אחת מענייני היום בהלכה ובאגדה או בהלכות הפסח, כי במשך היום עסוקים במצוות ושמא ישכחו ללמוד. וכל העושה כן, עליו נאמר (דניאל יב ג): "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", ואין חטא בא על ידו.

קריאת התורה - אחר חזרת התפלה, אומר השליח ציבור חצי קדיש. וקוראים בספר תורה תשעה פסוקים, מפסוק 'ויבוא עמלק' שבסוף פרשת בשלח. וחוזרים על הפסוק האחרון, כדי להשלים לעשרה פסוקים. ואם לא כפל את הפסוק האחרון, יצאו ידי חובה, ואין בכך כלום, כיון שהסתיימה הפרשה. (קז)

פרשה קטועה - הטעם שפרשת עמלק קטועה [שאין בה עשרה פסוקים אלא תשעה], כתב הארחות חיים: "אמר הקב"ה, עמלק הרשע גרם לשמי ולכסאי שיהיו חסרים, שנאמר, כי יד על כס [ולא כסא] יה [מהויה], כך תהיה פרשת עמלק חסרה". (קז)

תושב ערי הפרזות שקרא את המגילה בי"ד בעירו, ועלה בליל ט"ו לירושלים, לכתחילה לא יעלה לספר תורה בבוקר לפרשת 'ויבוא עמלק', כיון שאין זה יום פורים שלו, ואולם אם כבר קראוהו בשמו כמנהג בני אשכנז, רשאי לעלות. (קטו)

סדר התפלה - אחר קריאת התורה, אומר חצי קדיש, 'אשרי' 'ובא לציון' עד ואתה קדוש, וקוראים את המגילה. לאחר המגילה ממשיכים 'ואתה קדוש'. קדיש תתקבל, בית יעקב, "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו... בקום עלינו אדם". 

וכשאומר מזמור זה יכוון למה שדרשו חז"ל (מגילה יא ע"א): "בקום עלינו אדם - אדם ולא מלך" [שהגזירה באה על ידי המן שלא היה מלך אלא הדיוט]. והיינו, שאם הגזרה באה על ידי מלך, בנקל תבטל, כי לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ (משלי כא א), ובידו יתברך להטות לבבו לבטל הגזרה, אבל כשהגזרה היא ביד אדם הדיוט, שהוא בחירי, קשה מאוד לבטל הגזרה, כי אם בתשובה שלימה וזכות גדולה, כמו על ידי מרדכי הצדיק בשעתו, וזכות תינוקות של בית רבן אשר חסו בצילו בימים ההם, והתעוררה על ידם מדת הרחמים. (קח)

שיר של יום - אין אומרים: 'השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן'. ואומרים (תהלים כב): 'למנצח על אילת השחר', 'הושיענו' וכו'. (קח)

אכילה - יש להזכיר לנשים שגם ביום אסור לאכול קודם קריאת המגילה כביצה [50.4 גרם] לחם או עוגה, אך פירות ושתיה מותר. כמבואר לעיל בדיני הקריאה בליל פורים.

ברית מילה
אם יש ברית מילה בפורים, יש להקדים את קריאת המגילה למילה, משום שבקריאת המגילה יש פרסום הנס, וגם היא מצוה של רבים, ולאחר התפלה ימולו. ויש מבני אשכנז שנוהגים למול בין קריאת התורה לקריאת המגילה. (קט)

מלאכה
המנהג שלא לעשות מלאכה ביום פורים [אבל בלילה מותר], והעושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. ואולם מלאכות שהותרו בחול המועד, פשוט שמותר לעשותן. על כן, דבר האבד שאם לא יעשהו, יפסיד, מותר. 

וכן צרכי רבים, וכל מלאכה שהיא לצורך היום, כגון לתפור תחפושת שנקרעה, לתקן משקפיים שנשברו, לגהץ, להסתפר ולגזוז ציפורניים, מותר. (קצד)

מותר לעשות מלאכה או לבנות או לשפץ בית על ידי גוי ביום פורים, ובפרט בארץ ישראל שמצוה לבנותה, וכל שכן אם ישנו הפסד בדבר. (קצו)

פורים שחל ביום שישי
שנים מקרא ואחד תרגום - ישתדל לקרוא לאחר תפלת שחרית, כי כן מצוה מן המובחר. ואולם, אם יש חשש שבהתעכבותו יגרום ללחץ בבית לקיום מצוות היום, עדיף יותר שיקרא אחר הצהרים או בשבת.

הכנת צרכי שבת - הגם שטוב ונכון להכין את צרכי השבת ביום שישי, מכל מקום כשחל פורים ביום זה, וקשה להכין הכל באותו יום, יכין את צרכי השבת קודם לכן.

עם כל העיסוקים במצוות הפורים, אל לנו לשכוח שאנחנו תיכף צריכים לקבל את השבת המלכה, ועלינו לנקות את הבית לכבודה, להתרחץ, לגזוז ציפורניים, לטעום התבשילים ושאר ההכנות האחרונות.

קידוש סמוך לסעודה - אם בליל שבת, קשה לסעוד הסעודה לתאבון, יעכבו את הקידוש, ובינתיים ילמדו הלכות פסח וכיוצא, ולא יבזבזו זמנם. (שבת ב קלב)




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏