פורים- "הלכות תענית אסתר"

"הלכות תענית אסתר": החייבים והפטורים מתענית אסתר, מה הדין כשחל י"ג באדר בשבת?, דין המוהל אבי הבן והסנדק בתענית אסתר, דני עלייה לספר תורה בתענית אסתר, מה הדין אם אין שישה מתענים בבית הכנסת.

תענית אסתר 

חסדי ה' כי לא תמנו
ברוב רחמיו וחסדיו של בורא עולם עלינו, ביטל את גזרתו של המן הרשע, ששלח אגרות למאה ועשרים ושבע מדינות, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ביום י"ג לחודש אדר. 

בעקבות ביטול הגזרה, נשלחו אגרות שניות ליהודים שיקהלו באותו יום י"ג אדר, לעמוד על נפשם מפני אויביהם ולהרוג בשונאיהם, והיו זקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפלה ובתחנונים ובתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבנו ביום שנלחמו ישראל בעמלק, שישב בתענית ובתפלה, וגבר ישראל. 

וה' יתברך שמע את תחינתם, וקיים בהם "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", והרגו בהם שבעים וחמשה אלף איש, מלבד מה שהרגו בשושן הבירה, ושום יהודי לא נהרג, כי לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. וזכר לנס זה שנעשה לעם ישראל בתענית, נהגו להתענות בכל שנה ושנה ביום זה, י"ג באדר, וצום זה נקרא "תענית אסתר". (לז)

כשחל י"ג באדר בשבת, מקדימים להתענות ביום חמישי. ואע"פ ששאר תעניות שחלו בשבת מאחרים ליום ראשון, כאן מקדימים, מכיון שכל התעניות נתקנו מחמת פורענויות שהיו כמאורעות החורבן וכדומה, וכלל בידינו שאין מקדימים פורענות, אבל תענית אסתר אינה זכר לפורענות. ועוד כי לא שייך לדחות את התענית ליום ראשון שזהו פורים שאסור להתענות בו. (לז)

החייבים והפטורים מהתענית
על כל אדם בריא להתענות, האנשים מגיל 13 שנה, והנשים מגיל 12 שנה. (מב)

חולה - פטור מלהתענות, ולא רשאי להחמיר על עצמו. וכן אדם שנתקף בחולשה יתירה או זקן מופלג שתש כוחו, פטורים מלהתענות. ומי שמצטער מכאבי עיניים, הגם שפטור מלהתענות, מכל מקום כשיבריא, ישלים את תעניתו לאחר פורים, ורק אם אכל על פי פקודת רופא, אינו צריך להשלים את התענית. (לט)

מעוברות - פטורות מלהתענות, אף אם אינן מצטערות מהתענית. ומעוברת, היינו משלושה חדשים ומעלה. ומכל מקום אף קודם לכן אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה, פטורה מלהתענות. ויש מקילים כל שנודע לה על ידי בדיקה רפואית שהיא בהריון. (לז. סנסן ליאיר עמוד קמה)

יולדת או מפלת - פטורה מלהתענות עד עשרים וארבע חודש [שנתיים] מהלידה. ויש לציין שקולא זו היא רק בתענית אסתר, אבל בשאר תעניות עד שלושים יום היא פטורה, ולאחר מכן, אם היא מניקה, היא פטורה, ואם אינה מניקה, תתחיל להתענות, ואם תרגיש חולשה יתירה, רשאית לאכול. כמבואר בחוברת 'ארבע התעניות בהלכה ובאגדה'. (לח. ילקו"י רעח)

מזל טוב - חתן וכלה שנמצאים בשבעת ימי המשתה, פטורים מלהתענות. וכן שלושה בעלי ברית: אבי הבן, הסנדק והמוהל, פטורים מלהתענות, ואינם רשאים להחמיר על עצמם, כיון שיום טוב שלהם הוא. [אבל בשאר התעניות שחלו בזמנן ואינן דחויות, הרי הם חייבים להתענות. וההבדל ביניהם, מאחר והתענית בשאר הצומות היא משום אבלות על חורבן בית המקדש וירושלים, לכן דוחה האבלות של כל ישראל את השמחה של יחיד שהוא החתן, וגם כי הלוא החתן עצמו אומר: "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", לא כן תענית אסתר, אינה משום אבלות אלא אדרבה זכר לנס שהרגו באויביהם ביום התענית.] (מב)

רוב מתענים
מוציאים ספר תורה בשחרית ומנחה של התענית, וקוראים 'ויחל משה', ובלבד שיהיו לפחות ששה מתענים. ומכל מקום אם חלה התענית בשני או בחמישי ואין ששה מתענים, יקראו בספר תורה בפרשת השבוע, אבל אם חלה התענית בשאר הימים, לא יוציאו ספר תורה כלל. (מד. ארבע תעניות קיג)

אין להעלות לספר תורה אלא מי שמתענה, ולכן אם יש כהן אחד שאינו מתענה, טוב שיצא מבית הכנסת, ויעלה ישראל במקומו. ואם קשה לו לצאת, יאמרו "אף על פי שיש כאן כהן, יעמוד ישראל במקום כהן". והוא הדין כשיש לוי שאינו מתענה, יקרא הכהן פעמיים גם במקום הלוי. ומכל מקום אם חלה התענית בשני או בחמישי, שאף ללא התענית היינו מוציאים ספר תורה, רשאים להעלות בשחרית גם אדם שאינו מתענה. (מה. ארבע תעניות קח, קיב)

אם אין ששה מתענים, לא יאמר השליח ציבור 'עננו' בחזרת התפלה בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו', אלא בברכת 'שומע תפלה'. 




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏