תרומה- "וורטים לפרשת תרומה"

"וורטים לשבת תרומה" מספר רעיונות לפרשת השבוע פרשת תרומה: מהי הסיבה למנהג שבשעת עליה לתורה נודבים צדקה?, מדוע לא נאמר 'ונתנו', אלא "ויקחו לי תרומה"? כיצד יכול אדם לבוא לשיעור בקביעות או לתפילה במנין? מה עליו לעשות בכדי שהוא יוכל באמת להצליח?

"פרשת תרומה - וורטים"


"ויקחו לי תרומה"

מיד אחרי מתן תורה שאמרו 'נעשה ונשמע', אמר הקב"ה "ויקחו לי תרומה" - מכאן המנהג שבשעת עליה-לתורה נודבים צדקה (וכן בשעת התפילה) ובכך מגלה היהודי שאינו מתרשל ומקיים המצוות שיש בהן חסרון כיס... 

וזהו זכר למעמד מתן תורה - שלאחר הענות נלהבת של 'נעשה ונשמע' אנו מקיימים את ציווי ה' וייקחו לי תרומה.


--------------------------------------------


"ושכנתי בתוכם"

פסגת יציאת מצרים הייתה הקמת המשכן

פסגת הביאה לארץ הייתה הקמת בית המקדש

מה הפסדנו?

משל למה הדבר דומה: 

סבתא שהורישה טבעת יהלום לנכדתה שנקראה על שמה והיא אבדה. הנכדה בכתה שלא תוכלל להשוויץ עוד, הסבתא איבדה מורשת אבות, אך אילו ידעו אלו סגולות יש לאבן היו מפחדים...

נמשל: 

עם ישראל איבד משכן = מקדש. פשוטי העם בוכים שלא יוכלו להשוויץ עוד במקום היפה שהייה להם...

עם ישראל איבד מורשת אבות אך אילו היינו יודעים אלו סגולות איבדנו היינו עושים הכל כדי להביא גאולה...



----------------------------------------------



"אשר ידבנו ליבו - תקחו את תרומתי"

תלתה התורה נתינה בנדיבות הלב שלמעשה האדם לא נותן כלום כי לה' הארץ ומלואה, לכן אם לוקחים ממנו בכוח לא לקחו ממנו כי אם משל ה' לוקחים הם. 

לכן הדגישה התורה "אשר ידבנו", אין ה' צריך את הנדבה אלא לראות את עצם הנדיבות ואהבה לה'.

לא נאמר 'ונתנו', אלא "ויקחו לי תרומה". יותר ממה שאנחנו נותנים אנו לוקחים לעצמנו, ומי שלא נותן מפסיד עשרת מונים.



----------------------------------------------



"ויקחו לי תרומה" 


רש"י: לי = לשמי.

לכוון לשם י-ד-ו-ד:

י = הפרוטה,   ה = 5 אצבעות של הנותן,    ו = זרועו של העני,    ה = כף ידו של העני.



--------------------------------------------



3 מידות בנותני צדקה:

1) נותן לשם ה'
2) נדיבות לב
3) לא רוצה ולוקחים ממנו


ורמוזים בפסוק:

 "ויקחו לי תרומה" - זה הנותן לשם ה', 
"כל איש אשר ידבנו ליבו" - זה הנותן מנדיבות לב, 
"תקחו את תרומתי" - זה שצריכים לקחת ממנו.


בצדקה צריך לנהוג בשיטת בכל מכל כל. 

בכל = עם כל אחד שמוכן, צריך ללכת לאסוף כספים. 
מכל = מכל מי שמוכן לתת, לוקחים. 
כל = כל מה שנותן צריך לקבל ללא תרעומת...


----------------------------------------------


"זהב וכסף ונחושת" 

ראשי התיבות של כל הזמנים שקוראים בתורה ככל שהאדם מקפיד יותר כך משובח הוא יותר: 

זהב = שבת, שני וחמישי. 
כסף = כיפור, סוכות, פורים. 
נחושת = נרות חנוכה, חודש (כולל ראש השנה), שבועות, שמחת תורה שמיני עצרת, תענית.



----------------------------------------------



"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" 

סופי תיבות: תרומ"ה.

אדם צריך לתת תרומה שמא לכשיזדקק יתנו לו.

סיפור: ר' חייא היה אומר לאשתו: "כשבא עני תרוצי לתת לו צדקה, שאם הנכדים שלנו יזדקקו ירוצו גם לתת להם". 

שאלה אשתו: "האם אתה מקלל אותי?" 

אמר לה:  "חס ושלום וכי לא בני הם?! אלא דעי לך, גלגל חוזר בעולם!".

אם כן למעשה בנתינת התרומה אתה מבטיח לעצמך לעתיד תרומה, לכן ס"ת תרומה.


הרב חורי מבאר: 
נפלא לראות שבסדר האותיות א"ת ב"ש (א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ...) האותיות של צדקה מתחלפות גם לצדקה = גלגל חוזר בעולם.



----------------------------------------------



"ויקחו לי תרומה"

אדם שרוצה לבוא לשיעור בקביעות או לתפילה במנין זה מאוד קשה, כיוון שבכל הזמן היצר הרע מוצא מה לעשות בזמן הזה, ולא חסר בעיות וצרות, ולפעמים גם שמחות. 

בכדי שאדם יוכל באמת להצליח ולהתמיד בזה הוא חייב להפקיר את עצמו. 

זה מה שאמרו חז"ל:
"ויקחו לי תרומה" =תתן את ה- "לי" תרומה לה' = תפקיר את עצמך

הדא הוא דכתיב "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" - אז ממילא לא תפסיד את השיעור או את התפילה... 

וזהו שאומר ה' "ועשו לי מקדש" קדש את ה- "לי" = עצמך, אזי "ושכנתי בתוכם" - תזכה להשראת השכינה במעשה ידך.


------------------------------------------------


"ויקחו לי תרומה"

בעל הטורים: תורה-מ = תורה שנתנה ב40 יום.

מה אדם לוקח איתו אחרי 120? רק תורה ומצוות...

משל למה הדבר דומה:

שלושה חברים טובים יש לו לאדם:

כסף - משקיע בו את רוב זמנו
בנים - משקיע קצת
תורה ומצוות - משקיע מעט

בזמן שבפועל החבר הכי פחות מושקע מוכן לבוא ולהעיד לפני בית דין של מעלה = תורה ומצוות
בעוד האחרים נשארים כאן...


---------------------------------------------



"וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת..."

רבנו בחיי מביא רעיון נפלא:
ישנן 15 סוגי תרומות.

כנגדן: 15 שבחים ב'ישתבח': שיר ושבחה, הלל וזמרה, עוז וממשלה...

כנגדן: 15 ואוים בויציב ונכון (ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן....)

כנגדן: 15 שיר המעלות שחיבר דוד המלך בתהילים (פרקים: קכ' - קלד')

כנגדן: 15 תיבות בפסוק "את ה' האמרת היום..."

כנגדן: 15 תיבות בברכת כוהנים (י-ה = השראת שכינה. לכן אסור להסתכל)




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏