משפטים- "וורטים לפרשת משפטים"

"וורטים לשבת משפטים" רעיונות קצרים ונפלאים לשולחן שבת לפרשת משפטים: ההוכחה של הגאון מוילנא למאמר חז"ל "עין תחת עין" - כי אין כאן הכוונה להוציא עין ממש תחת העין כי אם לתת את דמי עינו שסימא. תשובתו של ר' יוחנן בן זכאי לשאלת תלמידיו: מפני מה החמירה התורה עם הגנב יותר מאשר עם הגזלן? שהרי גנב משלם כפל, וגזלן שנתפס פטור מזה?!

"וורטים לפרשת משפטים"

"עין תחת עין" 

אמרו חז"ל כי אין כאן הכוונה להוציא עין ממש תחת העין כי אם לתת את דמי עינו שסימא. 

הגאון מוילנא אומר כי זה מרומז במילים "עין תחת עין", כי אחרת היה צריך לומר "עין בעד עין". 

וכך הוא מסביר: 
האותיות בא' - ב' שמתחתן האותיות ע, י, ן – הן -  פ, כ, ס, והן מרכיבות את המילה "כסף"....

ע מעליה אות פ /
י  מעליה אות כ   - אותיות כסף, מכאן שזה ממון...
נ מעליה אות ס  \




----------------------------------------------




"ונתת נפש תחת נפש עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל"

בדרך הדרש מבארים זאת כך: 
מרמז על התשובה "ואם אסון יהיה" = חטאים גדולים, "ונתת נפש תחת נפש" יהפוך את הנפש הבהמית לנפש טהורה:
עין = ראיית דברים מקולקלים לדברים טובים. 
שן = מאכלות אסורות. 
יד = עשיית עברות בידיים. 
רגל = רגלים ממהרות לרוץ לרעה ימהרו לבית המדרש.

לפני שחזר בתשובה: יד  רגל  שן  עין  = ירשע

אחר שחזר בתשובה: עין  שן  יד  רגל  = עשיר




-------------------------------------------------




"אם המצא תמצא בידו הגנבה... שנים ישלם"

פעם אחת שאלו תלמידיו של ר' יוחנן בן זכאי את רבם: 
מפני מה החמירה התורה עם הגנב יותר מאשר עם הגזלן? שהרי גנב משלם כפל, וגזלן שנתפס אינו משלם כפל.

ענה להם ר' יוחנן בן זכאי: 
הגזלן שבא בגלוי, אינו מפחד לא מבני אדם ולא מהקב"ה ולכן הוא פטור. 
לעומתו, הגנב פוחד מבני אדם ולא מהקב"ה ולכן הוא מחויב לשלם כפליים. 

ר' מאיר המשיל זאת: 

לשני בני אדם שערכו בעיר משתה, כל אחד בביתו. האחד הזמין את כל בני העיר אך לא את בני המלך. והשני לא הזמין לא את בני העיר ולא את בני המלך. 

שניהם זלזלו בכבוד המלך אך זה שהזמין את בני העיר ולא את בני המלך נענש יותר כי זלזל במלך יותר!...

כן הוא הנמשל: 

לכן דווקא הגנב ישלם כפליים...




-------------------------------------------------------



"ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו" 

נשאלת השאלה:  
"למה משליכים את הטריפה לכלב?"

אחד הטעמים לזה:
אותו הכלב ששומר שהבהמות לא יטרפו ע"י זאבים, מן הדין שיתנו לו את הבשר אם נטרפה הבהמה...

מסופר שפעם שאל הגאון איזה רב- מה אתה עושה כשבאים אליך להכשיר טרפות?
הרב אמר: אני תמיד אומר טרף, וככה מוציא עצמי מן הספק. 

אמר לו הגאון: פעם הציע חבר לקצב לשם מה אתה הולך עד לרב שיפסוק לך? יש פסוק: "לכלב תשליכון אותו", שים לפני הכלב: אם יאכל - טרף, אם לא- כשר!!!. 

התלהב הקצב וכל מה שנתנו לכלב זלל במרץ, לאחר תקופה הגיע לרב וסיפר לו מה עשה. שאל הרב: "ולמה באת אלי היום?!" 
השיב הקצב בפשטות: "הכלב הזה מחמיר יתר על המידה... לעולם אינו מכשיר, ואוכל את כל מה שמטריף"... 

ובכן, סיכם הגאון ופנה לרב- וגם אתה נדמת לכלב הזה...




--------------------------------------------------------------------



"לא תהיה אחרי רבים לרעות... אחרי רבים להטות"

נשאלת השאלה:
אם אחרי רבים להטות, למה עם ישראל שונה, הרי אחרי רבים להטות?

תרוץ: 
יש להסתכל על תחילת הפסוק - "לא תהיה אחרי רבים לרעות" אחרי רבים זה רק לעשות טוב, ולא רע. 

אם כך, למה עם ישראל ביחס לאומות העולם אינו הולך לפי הרוב? הרי הוא מעט? 

זה נאמר במפורש: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" - אין לנו להתחשב בדרכי האמורי!




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏