פרשת בשלח וט"ו בשבט

"דרשה לפרשת בשלח וטו בשבט". ביאורו המיוחד של הריקנטי על הפלא שמשה השקה את בני ישראל את המים המרים ע"י השלכה של עץ מר לתוכם. כמו כן ביאור נפלא על הפסוק: "ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל.." ומה הקשר לט"ו בשבט?!...

פרשת בשלח וט"ו בשבט

"ויצעק משה אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים" 

תרגום יהונתן: משה כתב על העץ את שם ה'.

הריקנטי מסביר: 
יצא לעז על עם ישראל ואמרו מצרים ילדיהם שלנו הם. אם בהם שלטנו בנשיהם על אחת כמה וכמה?!... 

אמר הקב"ה למשה מחה את שמי על המים שלא יהיה לעז על בני ולאחר שבאו המים המרים וראו שעם ישראל ונשותיהם כשרים הם. 

מיד: "שם שם לו חוק ומשפט (שכשרים הם ומתאימים לקבל המצוות) ושם ניסהו (במים המרים).

בחומש במדבר מקבלים עם ישראל חותמת לכשרותם ע"י הוספת שם ה' לשמותם: "לפלוא משפחת הפלואי לחנוך משפחת החנוכי..." כפי שאמרו חז"ל: "זכו שכינה שרויה בניהם"... לכך הוספה לכל משפחה האות  ה  בתחילתה והאות  י  בסופה.

וזהו שאומר דוד המלך: 
"ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל.." הוספת שם ה' היא העדות שכולם כשרים הם ואין בהם חשש של זנות ח"ו.


יש המקשרים את הפסוק לט"ו בשבט באופן הבא:

"שבטי י-ה עדות לישראל.." 

"שבטי (חודש שבט) י-ה (ב-15 ט"ו) עדות לישראל להודות לשם ה' (-ולברך על פירות האילן)"

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏