בשלח- שבוע שחל בו ט"ו בשבט

"דבר תורה לשבת בשלח" תמיד בשבוע זה חל טו"בשבט. אם כן, חייב להיות קשר בין השירה לברכות שאנו מברכים... "רעיון נפלא לט"ו בשבט" בדין הקדימה בפרות... והתשובה לשאלה: "מדוע הוקדמו הזית והתמר"? וכן: "מדוע לא מקדימים חיטה ושעורה"? ביאורים נפלאים...

שבוע שחל בו ט"ו בשבט

"זה אלי ואנווהו אלוקי אבי וארוממנהו"

בשבת זו או בשבוע זה, נוהגים לקחת מפירות שבעת המינים ולברך עליהן, ואם כן, חייב להיות קשר בין השירה לברכות שאנו מברכים...

אור החיים: 
על היהודי לשבח את הקב"ה על הדברים שהוא חווה בעצמו ועל השגחת ה' שחופפת עליו בכל יום ומכאן יבוא להודות גם על התשועות שנעשו לאבותינו ומשבח עליהם. 

כמו שתקנו לנו חכמים בברכות "ברוך אתה ה' אלוקינו" ורק אח"כ "ואלוקי אבותינו" 

והמקור לזה מפרשת השבוע:
תחילה אמרו - "זה אלי ואנווהו" - שיבחו על הניסים שנעשו להם ורק לאחר מכן אמרו - "אלוקי אבי וארוממנו"


שבעת המינים:
רמז שהביא רבי יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף בספרו "כל יהודה":

דין קדימה = מה שקרוב לארץ => לפי מספר הגרעינים:

זית,             תמר,                         גפן,             תאנה,                  רימון
  1         1=2 (מחולק ל2)         3 חרצנים    הרבה גרעינים      כולו גרעינים

מדוע הוקדמו הזית והתמר?
כיון שלא הביאו מהם המרגלים.

מדוע לא מקדימים חיטה ושעורה?
1)כיוון שברכתם אדמה
2) כיוון שהעולם יכול להסתדר ללא הפירות האחרים, אבל אין קיום לעולם בלא חיטה ושעורה

ישנו גם הדימוי למצוות: 
החיטה והשעורה מסמלות את המצוות שחייבים לקיימם ואין אדם יכול להשתבח בהן כגון כיבוד אב ואם וכדו', כפי שהלחם הנעשה מהן הוא מזון קיומי. 

אך שאר הפירות הם מותרות. כך הם המצוות שהן חוק - מקיימים ללא סיבה ומהדרים בהם וכך למעשה  משתבחין...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏