למה אנחנו מתלוננים?

"דבר תורה ליום החודש". שאלתו רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל: אני לא מבין אם השם נתן והשם לקח - יהי שם השם מבורך! למה אנחנו מתלוננים?! הכל תלוי בתפיסה שלנו... דוגמא לכך שמביאה הגמרא עם רבי מאיר בעל הנס זצ"ל שמתו שני ילדיו ל"ע. ואיך אהרון הכהן שהיה חדור בתפיסה הזו שתק אף הוא שמתו שני ילדיו עד שהתורה מעידה עליו "וידום אהרון"

ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם

 ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל שאל את תלמידיו באופן הבא: 
"אינני מבין למה אדם מתלונן?! הרי חז"ל אומרים: ה' נתן - הוא נותן לך לבד, וה' לקח – איננו לוקח כל כך מהר, אלא מתייעץ הוא עם המלאכים. אולי מישהו מהם יאמר לו משהו טוב או ילמד זכות, הוא יוכל לוותר ולא יצטרך לקחת.. 

חז"ל אף מביאים ראייה לדבר: "ה' נתן ו-ה' לקח" האות ו' זה הקב"ה ובית דינו, ה' נתן - במידת הרחמים, וה' לקח - במידת הרחמים. אם כך, מדוע האדם מתלונן?!" התשובה לכך היא המשיך ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל - תלוי בתפיסה של האדם. 

אם האדם חושב שמה שנתנו לו - זה שלו!, אזי יש לו תלונות למה לוקחים לו?!. 

אך אם האדם מבין ששום דבר כאן בעולם הזה, כלל איננו לא שלו - אין לו בעיה שלוקחים – הרי לא משלו לקחו... 

דוגמא לכך מביאה הגמרא מעשה עם רבי מאיר בעל הנס: 

לר' מאיר היו שני בנים יקרים לו מאד, הוא גידלם וחינכם על ברכיו. והנה ביום שבת חלו ומתו ל"ע. 

מכיוון ולא רצתה אימן לחלל שבת ולהפריע את מנוחת השבת של רבי מאיר הניחה אותם בעליית הגג וכיתה את גופותיהם בסדין. 
כשהגיע רבי מאיר הביתה לסעודה שלישית, שאל את אשתו היכן הילדים? היא דחתה אותו עד לצאת השבת ולאחר שעשה הבדלה ואכל סעודה רביעית שאלה לו אשתו: 
"אמור לי - לקחתי פיקדון ממישהו לפני זמן מה, כעת בא בעל הפיקדון ודורש ממני בתוקף, להחזיר לו את הפיקדון שנתן לי. האם עלי להחזיר לו?!" 

ר' מאיר נדהם מהשאלה והשיב בנחרצות: "בוודאי! מה השאלה?! השיבי מיד את הפיקדון לזה שנתן לך!". 

הובילה אותו רעייתו לעליית הגג והסירה את הסדין מבניה. 
ראה ר' מאיר את בניו מוטלים ללא רוח חיים במטותיהם, בכה וצעק: "בני, בני.. רבותי רבותי..., בני - בדרך ארץ, ורבותי - שהיו מאירין פני בתורתן. 

אמרה לו אשתו: "והלא אמרת שצריך להחזיר הפיקדון?!" ונחה דעתו. 

אדם שמבין שמה שנתנו לו אינו שלו, אף פעם לא בא בטענות. ולכן אצל אהרון הכהן שני בניו מתים – ותגובתו הייתה: "וידום אהרן". מצדיק עליו את הדין, ומבין שבניו ניתנו לו במתנה ואינם שלו...

אין ספק שקשה לאבד את יקירנו, אבל בדבר אחד אפשר להתנחם החזרנו את הפיקדון לבעליו. 
כעת עלינו להראות להקב"ה כמה השפיע עלינו הפיקדון...

בהחלטה טובה קטנה שכל אחד יקבל על עצמו הרי שהפיקדון לא הושב ריקם. נצרף כולנו מתנה לנפטר שתהיה לו לעילוי נשמה - את ההחלטה הטובה שלנו שתהיה היא לזכותו.

© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏