שמות- "וורטים לפרשת שמות"

"וורטים לפרשת השבוע פרשת שמות". "ותחייןָ את הילדים" מדוע שיבחה התורה את המיילדות? מה גדולה עשו שהחיו את הילדים, הרי זה בכל שפיכות דמים, ומצווים כולנו ב'ייהרג ואל יעבור'?! מסירות הראויה להערכה. "כי כבד פה וכבד לשון אנכי" מדוע לא ביקש משה מה' שירפא אותו?... ביאורים נפלאים לפרשת השבוע...

וורטים לפרשת שמות

"ותחייןָ  את הילדים"

מדוע שיבחה התורה את המיילדות? 
מה גדולה עשו שהחיו את הילדים, הרי זה בכל שפיכות דמים, ומצווים כולנו ב'ייהרג ואל יעבור'?!

אלא - אם אדם מטפל במישהו וזו מעמסה, אם חלילה נפטר האדם, אין לו מה להצטער הרבה, שכן ירד ממנו עול כבד, ובפרט אם יש איסור מאת המלך להחזיק את המטופל... 

אצל שפרה ופועה המצב היה זהה - אילו כשהגיעו לוולד והוא היה ללא רוח חיים (לכאורה אין הן אשמות במוות, וזה גם עוזר להן מול המלך שכן הוולד מת...) 

הם ביצעו בו פעולות החייאה, וזהו שכתוב "ותחייןָ את הילדים" לא רק שלא הסתפקו ב"שב ואל תעשה", אלא עשו החייאה שסיכנה את חייהם... 

מסירות כזו ראויה להערכה! 

ובאמת אנו רואים שבעל הטורים כותב שנקראת שפרה ע"ש שפורפרת שתלויה על צווארה, והייתה מנשימה כל תינוק שנולד ללא נשימה = עושה לו החייאה, פעולה זו לא נצטוו לעשות, אבל יראת ה' הטהורה שלהן היא שהביאה אותן לידי כך וראויות הן להערכה...



------------------------------------



"כי כבד פה וכבד לשון אנכי"

על טענה זו ענה לו ה' למשה: "אהרון אחיך הוא יהיה לך לפה..." 

מדוע לא ביקש משה מה' שירפא אותו? 
אלא משה רבנו לא רצה לשכוח את הנס הגדול שנעשה לו בילדותו, עת שעמד לפני פרעה והוריד לו את הכתר, כדי לבחון את כוונתו, הניחו לפני משה זהב וגחלים לראות מה יבחר (=וע"י זה ידעו כוונתו) ביקש משה ליטול זהב, בא מלאך ודחפו לגחלים. 

אחז בגחלת והכניס ידו לפיו ומאז הפך לכבד פה וכבד לשון.

ממשה רבינו צריך ללמוד שנס שנעשה לאדם צריך לעשות לו זכר ואסור לשוכחו לעולם...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏