ויחי- מקמץ לגופו ומפזר לאחרים

"סיפור קצר לפרשת השבוע - ויחי" בזכות מה זכה אשר לברכה כל כך גדולה ממשה רבנו?! "וטובל בשמן רגלו" רש"י: שהיתה ארצו מושכת שמן כמעין. והוא מוסיף: ראיתי בספרי אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר... במה זכה לזה?! והתשובה היא: "מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך"... מה הקשר?!

מקמץ לגופו ומפזר לאחרים

 

"מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך

 

בגמרא ירושלמי, פסחים פ"ד מובא מעשה:

 

ר' עקיבא הלך לאסוף צדקה. הגיעו לבית אחד וכשרצו להיכנס שמעו את האב אומר לבנו - לך לשוק ותקנה את הירק הזול ביותר שיש, וגם אל תקנה מהחדש אלא מהישן...

 

הבינו החכמים ודילגו על הבית שכן כנראה המצב שם קשה. כשחזרו, ראה אותם האב ושאל: "למה לא נכנסתם גם אלי?!" 

 

סיפרו החכמים את אשר שמעו... אמר להם: "לא מה שביני לביתי, ביני לבין הקב"ה!" ובקשם לגשת לאשתו שתביא להם סאה מלאה דינרי זהב

 

כשהגיעו לפתח הבית ודרשו את סאת דינרי הזהב, שאלה האישה: "מה אמר לכם בעלי? סאה גדושה או מחוקה?" ולא ידעו.

 

אמרה האישה: "אתן גדושה, ואם התכוון מחוקה, אוריד מכתובתי", שמע זאת בעלה והכפיל את כתובתה.

 

האלשיך הקדוש לומד מסיפור זה:

שהדרגה הגבוהה בצדקה היא שאדם נותן יותר ממה שמוציא על עצמו.

 

כן גם אצל אשר – "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך"

בשביל עצמו הספיק לו ארוחה שמנה, אבל לאחרים נתן מעדני מלך...

מה הפלא שה' נתן לו ברכה של - "וטובל בשמן רגלו"...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏