ויחי- הכבוד הוא רק דמיון...

"סיפור קצר לפרשת ויחי" שאלתו של החפץ חיים: למה זכה אפרים שיעקב יברך אותו תחילה? ותשובתו הנפלא המלווה בסיפור הממחיש שלא פעם חושב האדם את עצמו ל"משהו" בזכות ידיעותיו ומשווה לעצמו כבוד אך עד מהרה יבין הוא שזה רק דמיון..

הכבוד הוא רק דמיון...

 

"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר"

 

בספר "וקראת לשבת עונג" מובא ש'החפץ חיים' שאל:

מדוע זכה אפרים להתברך לפני מנשה?

 

ועונה הוא:

משום שהתורה העידה עליו שהוא הצעיר! כלומר, שלא התגאה והתנהג במידת הענווה.

 

כל ימיו התרחק החפץ חיים מן הכבוד ובכל פעם שקיבל מכתבים שהיו בהם תארים המפליגים בשבחו, היה מזלזל בהם מאד.

 

פעם סיפר הוא בשם ר' זאב המגיד מישרים של העיר ווילנא:

 

מעשה בכפרי אחד שהיה עם הארץ גדול, אך למד את לוח השנה בעל פה.

 

בכל פעם ששאלו אותו מתי יהיה המולד של חודש מסוים? ומתי יחול חג פלוני?, השיב מיד בבקיאות מופלאה.

 

כעבור זמן מה הכתירו אותו בשם "רב", ולא חלפו ימים רבים והוא השתכנע כי תלמיד חכם גדול הינו...

 

פעם אחת הזדמן כפרי זה לעיר ווילנא, ונכנס לבית כנסת "הגר"א" להתפלל מנחה. לאחר התפילה התקרב אל שולחן הלומדים אשר ישבו שם ופלפלו בדברי תורה, וישב ביניהם כאבל בין חתנים, משום שלא הבין אף מילה מדבריהם...

 

זה הוא הכבוד - סיים החפץ חיים – אך דמיון בלבד...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏