וירא - נדיבות אל מול נצלנות

"דברי תורה לפרשת וירא". בתחילת הפרשה מצד אחד אברהם אבינו נדיב "ואל הבקר רץ אברהם"ומאידך, הוא חוסך "יוקח נא מעט מים"?!.לימוד חשוב בהנהגת האדם ועשיית כל מצווה אך ורק על חשבוננו ולא על חשבון חברנו... סיפור על רבי ישראל מסלנט שקיים זאת הלכה למעשה.

קיום מצוות - לא על חשבון אחרים 

 

אברהם איש החסד מקבל אורחים ואומר להם מיד: "ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם" הוא מזדרז ופונה לשרה ומבקש ממנה: "לושי ועשי עוגות" וכן "ואל הבקר רץ אברהם".

 

חז"ל אומרים ששחט להם שלושה בני בקר כדי לכבד אותם. אך פלא גדול כאשר מגיע אברהם להשקותם מים הוא "מתקמצן", כפי שנאמר: "יוקח נא מעט מים" והרי ביום חם (שהוציא הקב"ה חמה מנרתיקה), נדרשת שתייה מרובה א"כ מדוע נתן אברהם רק מעט מים ולא כפי שנהג ביתר הדברים?!

 

אם נתבונן בהתנהגותו של אברהם אבינו, יכולים אנו לראות כי בא ללמדנו שאדם צריך להקפיד על קיום תורה ומצוות ואולי להחמיר על עצמו בקיום המצוות.

 

אך יש לדעת כי זה טוב ונכון רק כאשר האדם עושה זאת על חשבונו שלו ולא על חשבון זולתו.

כמו שנאמר "ואל הבקר רץ אברהם, ואקחה פת לחם, ויקח חמאה וחלב", אבל בדברים שנעשו על ידי שליח (אלעזר עבדו), ולא על ידי אברהם עצמו, בזה נזהר אברהם אבינו וביקש רק לפי הצורך ולא "הידר" על חשבון אחרים, ולכן המים שהוגשו לאורחים, שהובאו על ידי שליח, כמו שנאמר: "יוקח נא" שמשמעותו על ידי שליח, נאמר רק "מעט מים" לפי הצורך המתבקש לאורחים ולא מעבר לכך, כיון שזה על חשבון טרחתו של אחר... 

 

בעניין הזה מסופר על ר' ישראל מסלנט שהגיע ביום בהיר עם חברו לעיירה קטנה ונכנסו להתפלל מנחה. התלמידים הבחינו שחברו של ר' ישראל ניגש לכיור ורחץ את ידיו לפני התפילה בכמות גדולה של מים ואילו ר' ישראל רחץ ידיו בכמות קטנה מאוד.

 

ראה הרב את תמיהתם והסביר, בביתי שלי בו אני דואג להביא את המים בעצמי אני אטול ידיים בהידור רב, אך פה שאני רק אורח ואת המים מביאה המשרתת מהבאר הנמצא במרחק וסוחבת את דליי המים בשארית כוחותיה, אין אני רשאי להדר בצוות על חשבון טרחתה של המשרתת .

 

ממעשה זה למדים אנו דבר חשוב בהנהגות האדם והצורך בהתייחסותנו לעשיית כל מצווה ומצווה שתהיה אך ורק על חשבוננו שלו ולא על חשבון זולתנו...



© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏