דבר תורה > שאל את הרב > טעמי המצוות

טעמי המצוות  •   הלכה  •   פרשת שבוע  •   הדרכה פדגוגית  •   דיקדוק  •   כללי

שאלה לרב: מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות?
1. יש נוהגים לאכול דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך. 2. מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון, שבעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה, וכשירדו מאצל הר סיני אל בתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק בלי פגם כאשר צוה ה', ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. ובלאו הכי לכולי עלמא תורה ניתנה בשבת [המועדים בהלכה]. ולכן היו זקוקים למאכלי חלב. ואנו עושים זכר לזה. (משנה ברורה סימן תצד ס''ק יב). 3. בספר תורת חיים (לבבא מציעא פו:) כתב הטעם על פי המדרש, שכשבא הקב''ה ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקב''ה בכולהו זמנין מקטרגין עליהון, ואתון בשעתא דאתיתו לגבי אברהם אכילתו בשר וחלב, שנאמר ''ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה'', ואילו תינוק של ישראל אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ואחר קינוח והדחה אוכלים בשר, שיראו המלאכים שאנו נזהרים יפה בדיני בשר וחלב וכו'. וכן כתב בספר בגדי שש. [וע''ע בשו''ת נודע ביהודה תנינא (חיו''ד ס''ס סד). ובילקוט הגרשוני. ובשו''ת ברכת יוסף לנדא סימן כ. ילקוט יוסף מועדים עמ' תמד]. 4. כיוון שנקרא "הר גבנונים" - גבינה=מיוצרת מחלב...

רציתי לשאול מדוע מברכים על ספירת העומר בעמידה? האם יש מקור לה?
לומדים זאת מהפסוק בתורה המדבר על הקרבת העומר(דברים טז',ט):"מהחל חרמש בקמה" אל תקרי בקמה אלא בקומה (=בעמידה) טעם נוסף: האבודרהם מביא: שכל מצווה שאין בה הנאה מברכים עליה בעמידה

שלום הרב רציתי לשאול מתי צריך לעמוד בזמן תקיעת שופר? ומה הדין אם ישב?
כתבו הראשונים על פי הירושלמי, שיש לתקוע שלשים קול מיושב, ואחר כך שלשים קול בתפלת לחש של מוסף, תשר''ת תש''ת תר''ת למלכיות, וכן לזכרונות, וכן לשופרות. וחוזר התוקע כסדר הזה בחזרה שלשים קול, ובקדיש תתקבל שאחר התפלה עשרה קולות, ובסך הכל הם מאה קולות. צריך להזהיר את הקהל שיעמדו בתקיעות של החזרה, אבל בתקיעות שאחר התפלה אין צריך לעמוד [ילקו''י מועדים עמוד נג].

האם זה נכון שמחלקים שום בפדיון הבן? ומה הטעם לזה?
נוהגים לתת שיני שום, שמעט מהם נותנים טעם המאכל. וזאת כדי לאפשר למספר רב של אורחים ובני משפחתם ליהנות משיירי סעודת המצווה, שהיא נדירה יחסית, ולמשתתפים בה מצווה רבה.

שאלה לרב: במה שונה תפילת ערבית משחרית ומנחה שאמרו "תפילת ערבית רשות"? תודה
לפי המשך חכמה: תפילת ערבית הייתה תפילת רשות (בעבר), ואילו תפילת שחרית ומנחה – חובה כיוון שידוע: אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר "וישכם אברהם בבוקר", ויצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה", ויעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר "ויפגע במקום". וישכם וויצא אלו פעולות מכוונות. לעומתם ויפגע – פגיעה היא בדרך מקרה ולכן דווקא תפילת ערבית הייתה תפילת רשות (בעבר), ואילו תפילת שחרית ומנחה – חובה.

האם יש מנהג או איסור לאכול הקצה של הלחם כי ראיתי הרבה אנשים שחותכים את הקצה ולא אוכלים רציתי לברר למה לא אוכלים ?
רוב העם נזהרים מלאוכלו מכיוון שבשו"ת מנחת יצחק של הרב יצחק יעקב ווייס הביא שיש להיזהר בזה מטעם שכתוב בירושלמי (תרומות פרק ח' הלכה ג'), שצריכים לחוש למה שהאנשים אומרים כקבלה, ומכיוון והזהירו על כך שגורם לשכחה - גם אם אין מקור יש לחוש. הרב אברהם יוסף שליט"א - רב העיר חולון נשאל פעם: האם אכילת הקצוות האחרונים של פת הלחם קשה לשכחה? והוא ענה: לא היה ולא נברא. אדרבה בגמרא מוכח שדווקא על חלק זה ראוי לברך המוציא, כי הוא הטעים ביותר...

שלום הרב. "מניין שאדם צריך לברך מאה ברכות בכל יום?" תודה.
הגמרא במסכת מנחות מביאה דרשה על הפסוק: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך" - אל תקרי מה אלא מאה, מכאן שאדם "חייב לברך 100 ברכות בכל יום". תוספות מבאר שהאותיות "מה" בא"ת ב"ש הן: מ=י, ה=צ וכלן: צ+י= 10+90 =100. בעל הטורים בפרשת עקב מביא עוד שתי ראיות: יש פסוק במיכה ששם נאמר: "מה ה' אלוקיך דורש ממך" ממך בגימטרייה = 100. וראיה שנייה: אם תספור את האותיות בפסוק: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך..." תמצא 100 אותיות. "מכאן שחייב אדם לברך 100 ברכות בכל יום". המברך יתברך מפי עליון...

כבוד הרב שלום. רציתי לשאול: "למה מקשטים את הסוכה?"
"הסיבה לקישוט הסוכה" היא לומר להקב"ה: "לא רק שאני מקיים את המצווה שציווית אותי לשבת בסוכה, אלא אני אף עושה זאת בשמחה!..." לא פעם שנותנים מתנה למישהו אין לדעת אם זה מתוך הערכה? או מפחד?. דבר אחד ברור למוכר אם מבקשים לארוז את זה יפה ומקפידים על הסרט שיהיה ססגוני... זה אומר שהקונה אוהב את מקבל המתנה... אנו אוהבים את הקב"ה ומשתדלים להראות זאת...

כבוד הרב לבני נולד בן בכור בתאריך י"ב בניסן בשעה 5:29 בבוקר. לפי החישובים פדיון הבן בב"ה אמור להיות ביום שישי. האם ניתן לערוך פדיון ביום שישי? האם אפשר לערוך את פידיון הבן ביום חמישי או לדחות למוצאי שבת. חג שמח
מזל טוב. התורה מצווה "ופדויו מבן חודש תפדה..." לכן לא ניתן להקדים ליום חמישי. לעשות ביום שישי זה הטוב ביותר. במידה והדבר קשה או בלתי אפשרי ניתן לדחות למוצאי שבת.

כבוד הרב תודה רבה על תשובתך לגבי פידיון הבן. האם יש זמן מסוים לערוך את הטקס ביום שישי? האם צריך להכין ארוחה בנפרד מארוחת ערב שבת תודה וחג שמח
הזמן הוא מהנץ עד כניסת שבת. יש לזכור שב פדיון הבן משתמשים במטבעות ולכן אסור לעשותו בשבת. הסעודה איננה הכרח אם ניתן לעשות את הטקס בסמוך לכניסת שבת (מבלי לגרום לאורחים חילול שבת) ניתן להשתמש בסעודת שבת כסעודת פדיון הבן.

אם שכח לברך ביום טוב ראשון של סוכות שהחיינו מה הוא יעשה?
מברך ביום השני

אם לנשים שהן מסורתיות בדרגה הראשונה של הנפטר, יכולים להשתתף בלוויות עד למקום הקבורה. 
בעיקרון אין איסור. אך עדיף שלא תגענה ובטח שלא ללכת בזמן הלוויה אחר מיטת הנפטר. אחד הנימוקים שהביאו חז"ל כיוון שהאישה מביאה חיים לעולם יש לה פוטנציאל פגיעה חזק יותר, מה גם שנפשית ורגשית קשה להן יותר מהגברים. בכל מקרה אם האישה בעלת חוסן נפשי וברור לה שלא תהיה השפעה עליה או שתהיה השפעה שלילית אם לא תפרוק את צערה מתירים לה להיכנס אך לא ללכת אחר המיטה כפי שציינתי


כתוב שאלה לרב




© כל הזכויות שמורות ל"דבר תורה" - שיעורי תורה | צור קשר | סליקה בכרטיס אשראי
‪Google+‬‏